אפר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֵפֶר הוא חומר מפורר הנותר לאחר בעירה.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
שרידי עץ מעשן 4 ימים לאחר כיבוי השרפה בכרמל בהר אלון ליד בית סוהר דמון

בעירה של חומרים אורגניים יוצרת בעיקר פחמן דו-חמצני ואדי מים, אך בעירה לא שלמה תשאיר חלק מהחומר במצבו המקורי. גם אם מתבצעת בעירה שלמה, אם החומרים האורגניים מכילים יסודות שאינם הופכים לגז או נוזל בתהליך הבעירה (כגון יוני מתכת) הם יישארו בצורה מוצקה ואילו שאר החומר יתנדף לחלל האוויר. הישארות אפר נפוצה בשריפת עצים ותוצריהם.

האפר בתרבות

בתרבויות שונות משמש האפר כסמל לסיום החיים ולשכול.

שימושים בהלכה

נהוג לשים "אפר מקלה" (אפר שנוצר משרפה) בראש חתן בסמוך לחופה כזכר לחורבן בית המקדש (תלמוד בבלי בבא בתרא דף ס' ע"ב) וכן על גבי התיבה וראשי העם בתעניות שנערכות בשל בצורת (מסכת תענית פרק ב').

קישורים חיצוניים

Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0