שר הטבעות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שר הטבעות
The Lord of the Rings
Lord Of The Rings Cover (Hebrew).jpg
כריכת הספר במהדורה העברית, בתרגום עמנואל לוטם
מידע כללי
מאת ג'. ר. ר. טולקין
שפת המקור אנגלית
סוגה פנטזיה אפית
הוצאה
הוצאה 19541955
מספר עמודים 1184
הוצאה בעברית
תרגום רות לבנית, עמנואל לוטם
קישורים חיצוניים
מסת"בISBN 0-618517-650-6

שר הטבעותאנגלית: The Lord of the Rings) הוא ספר פנטזיה אפית שנכתב על ידי הסופר והפילולוג האנגלי ג'. ר. ר. טולקין בין השנים 19371949. הספר מהווה המשך לספרו של טולקין, "ההוביט".

שם הספר מתייחס לשר האופל סאורון, האנטגוניסט הראשי. בתקופה קדומה חישל סאורון את הטבעת האחת ששולטת בשאר טבעות הכוח, נשק אולטימטיבי בניסיונו להשתלט על הארץ התיכונה. אדמות הארץ התיכונה מאוכלסות בבני אדם ובגזעים כמו־אנושיים כהוביטים, אלפים, גמדים ואורקים, בנוסף ליצורים פנטסטיים אחרים כאנטים, וארגים, באלרוגים וטרולים. עלילת הספר מביאה את מלחמת הטבעת דרך תיאורן של הדמויות, בעיקר ההוביטים פרודו בגינס, סמוויז גמג'י, מריאדוק ברנדיבאק ופרגרין טוק.

אף על פי שמבחינת תוכנו שר הטבעות הוא ספר פנטזיה מובהק, חורגת השפעתו מהז'אנר הזה בלבד. התימות המרכזיות של הספר שאולות מהעולם המודרני: פרט מול חברה, עצמאות מול עריצות, שימור הסביבה מול התעשייה וקידוש ההבחנה האישית בין טוב לרע. בנוסף, הספר שונה מספרי פנטזיה אחרים ברקע רחב ובתשתית עמוקה שלתוכה הוא משובץ. לפני כתיבת הסיפור יצר טולקין עולם דמיוני שלם ומפורט הכולל שפות וכתבים עתיקים, מפות, היסטוריה, סיפורים השאובים ממיתולוגיות שונות, ושירים. אף על פי שחלק עיקרי מתוך היצירה הזו איננו מופיע כלל בשר הטבעות, יש בו הרבה אזכורים והתייחסויות אליה. בכך מהווה סדרת הספרים חוויה מיוחדת של כניסה לעולם דמיוני בעל חוקיות פנימית והיסטוריה בעלת עומק ועקביות, כאשר המאורעות המתוארים מתרחשים במקביל ובמקומות שונים באותה מסגרת זמן. מכלול הספרים המתארים עולם דמיוני זה, על רקעו מתרחשת עלילת "שר הטבעות" נקרא הלגנדריום.

הפופולריות הרבה של הספר "שר הטבעות" זכתה להתייחסויות רבות בתרבות המודרנית, והיוותה השראה למגוון מדיומים, החל מסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה וכלה במשחקי מחשב ויצירות אמנות ופרוזה.

היצירה הספרותית "שר הטבעות" היא זוכת פרס הפנטזיה הבינלאומי של שנת 1957[1].

תהליך הכתיבה

כתיבה

"שר הטבעות" הוא המשכו של "ההוביט", שפורסם ב־1937. הפופולריות שלה זכה הספר הוביל לבקשתם של המו"ל "אלן את אנווין" להוציא ספר המשך. טולקין הודיע להם כי כתיבתו היא איטית, והציע להם להשתמש בשאר כתביו כספר המשך. הוצאת הספרים דחתה את יצירותיו הקצרות וחשבה כי סיפור המשך שיעסוק בהוביטים יהיה פופולרי יותר. תהליך כתיבת הספר אכן היה איטי, גם בשל הכורח של טולקין לעבוד למחייתו כבוחן אקדמאי. בשנת 1937, בהיותו בגיל 45, החל טולקין לכתוב את "שר הטבעות", אולם נאלץ לנטוש את מלאכת הכתיבה בשנת 1943 וחזר לכתיבה רק באפריל 1944. כתיבת הספר הושלמה רק 12 שנים לאחר מכן, ופורסמה בשנת 1955, כאשר טולקין הגיע לגיל 63.

בדצמבר 1937 כתב טולקין מספר טיוטות בטרם עלה במוחו הרעיון לעלילת 'הטבעת האחת'[2]. במקור, לפני שהתמקד בנושא הטבעת האחת, טולקין התכוון להביא את הרפתקאותיו של בילבו בגינס בחיפוש אחר אוצרות.

במהלך השנים כתב טולקין גם מספר סיפורים כדוגמת הסילמריליון, וכן העלה על הכתב רשימות בתקופת מלחמת העולם השנייה. לאחר מותו של טולקין פרסם בנו, כריסטופר טולקין, חלק גדול מאותה מיתולוגיה בספרי מקבץ בשם "לגנדריום" הכוללים את "הסילמריליון", "סיפורים שלא נשלמו" ו"ההיסטוריה של הארץ התיכונה".

פרסום

"שר הטבעות" נכתב בחלקים בין השנים 19371949, בתקופת מלחמת העולם השנייה[3]. טולקין התכוון לפרסם את הספר בשלמותו, אך ההוצאה לאור התעקשה לחלקו לשלושה חלקים בשל אורכו ובעיקר עקב המחסור בנייר באותם ימים. שלושת החלקים פורסמו בשנים 19541955 בשם "אחוות הטבעת" (ספרים 1 ו־2), "שני הצריחים" (ספרים 3 ו־4), ו"שיבת המלך" (ספרים 5 ו־6 בנוסף לשישה נספחים). מספר עיכובים בהפקת הנספחים והמפות הובילו לדחיית הפרסום לתאריכים ה־21 ביולי 1954, 11 בנובמבר 1954 ו־20 באוקטובר 1955. טולקין לא אהב את השימוש בשם "שיבת המלך", שכן הדבר מגלה פרטים מהעלילה. הוא הציע את השם "מלחמת הטבעת", אך השם נדחה על ידי הוצאת הספרים[4]. חלוקת הספר היא טכנית בלבד, והספר אינו מהווה טרילוגיה כי אם יחידה אחת. אולם, בעקבות ההוצאה המפורסמת כשלושה כרכים, "שר הטבעות" נודע כטרילוגיה.

עד לאמצע שנות ה־60, הספר עבר מספר שינויים וגרסאות תחת הוצאות ספרים כגון "Ballantine Books"‏, "Collins", "Ace Books", ו־"Houghton Mifflin", כאשר השניים האחרונים הם אלה שהביאו להצלחתו המסחרית הרבה ולהפיכתו לתופעה תרבותית.

תרגומים לשפות

הרומן תורגם במלואו בהצלחה רבה ל־38 שפות נוספות, ביניהן הולנדית, שוודית, פולנית, איטלקית, דנית, צרפתית, רוסית, נורווגית, יפנית, יידיש ועברית. התרגום העברי זכה לשתי מהדורות - שתיהן בתרגומה של רות לבנית. המהדורה הראשונה יצאה לאור ב-1979 בהוצאת זמורה-ביתן. המהדורה השנייה נערכה בידי עמנואל לוטם והיא נחשבת לתרגום נפרד בשל השינויים הרבים שבוצעו בעריכה. הגרסה של לוטם ראתה אור ב-1998, ופורסמה גם בחלוקה המקובלת לשלושה כרכים וגם בכרך אחד. בקרב חובבי טולקין דוברי העברית, ובעיקר הוותיקים שבהם, קיימת מחלוקת באשר לתרגום העברי העדיף.

ביקורת ופרשנויות

"יש בספר נפלאות החודרות כמו חרבות או צורבות כמו פלדה קרה. זהו ספר שישבור את לבבכם."

עם פרסומו קיבל הספר "שר הטבעות" ביקורות מעורבות מקהל קוראיו. הרוב מכריע של הביקורות הילל ושיבח את הישגו הספרותי של טולקין, וסיווג אותו כיצירה ספרותית חשובה, בעוד אחרים ביקרו את התמות החבויות בכתביו של טולקין. ג'ודית שולביץ מהניו יורק טיימס ביקרה את הפדאנטיות הרבה שבסגנון כתיבתו, באומרה "(טולקין) ניסח אמונה רווחת באשר לחשיבותה של משימתו כמשמר השפה הספרותית, דבר כשלעצמו גוזר דין מוות לספרות"[6]. ריצ'רד ג'נקינס העלה את החוסר שבעומק פסיכולוגי, הן לסיפור והן לדמויות - שכדבריו "הן אנמיות וחסר בהן מרקם"[7]. מבקרים מסוימים אף ראו בתיאור הגזעים הרבים המאכלסים את הארץ התיכונה, לטוב ולרע, כאלגוריה למעמד חברתי[8]. סופר המדע הבדיוני דייוויד ברין פירש את היצירה הספרותית כמכילה נאמנות גמורה למבנה חברתי אליטיסטי[9]. בכתביו של סופר המדע הבדיוני מייקל מורקוק, "פו האפי", הוא ביקר את נקודת מבטו של טולקין הנשקפת בספר כשמרנית ביותר[10]. המלומד תומאס אלן שיפי מתאר את גילומו של הרוע כהשתקפות לדעות קדומות שהיו למעמד הביניים על מעמד הפועלים באירופה בשנים שבין שתי מלחמות העולם[11].

יש המפרשים את הספר כתיאור של מלחמת העולם השנייה כאשר מורדור מסמלת את גרמניה הנאצית, והטבעת האחת כאלגוריה לפצצת ביקוע גרעיני[12], אך טולקין עצמו התנגד לפרשנות כזו בחריפות. כפי שציין בהקדמה לספר, הוא לא התכוון שיהיה שיוך דתי או מוסרי כלשהו מהסיפור אל החיים האמיתיים. זאת ועוד, הוא תיעב אלגוריה על כל סוגיה, והצהיר שוב ושוב שהספר נכתב כסיפור אגדה המונחית על ידי ערכים של טוב ורע, מבלי שהוא מנסה לייצג משהו מהעולם האמיתי, ועל הקורא מוטל החופש לפרש את כתביו לפי ראות עיניו[13][14]. יתר על כן, טולקין סיים כבר את רוב הספר, כולל פרק הסיום, בטרם הוטלו הפצצות הגרעיניות הראשונות על הירושימה ונגסאקי בשנת 1945.

עיבודים לספר

הספר עובד למגוון מדיומים - החל מתסכיתי רדיו, לסרטי קולנוע, ועד להפקות תיאטרון ומחזמרים.

רדיו

הספר עובד לתסכיתי רדיו ארבע פעמים. בשנים 1955 ו־1956 הועלתה אדפטציה בת 12 חלקים מבית BBC. בשנות ה־60 הופקה אדפטציה קצרה על ידי תחנת הרדיו WBAI מניו יורק. דרמטיזציה נוספת שודרה ב־1979 בארצות הברית, ולבסוף, עיבוד נוסף של ה־BBC בשנת 1981, שכעת כלל 26 פרקים בני חצי שעה כל אחד.

קולנוע

שלושה עיבודים קולנועיים נעשו לספר "שר הטבעות". הראשון היה עיבוד אנימטיבי משנת 1978 בבימויו של האנימטור ראלף באקשי. עיבוד זה היה אמור להיות הראשון מבין שני חלקים, והוא הביא את עלילת "אחוות הטבעת" וחלק מ"שני הצריחים". עיבוד שני לקולנוע נעשה בשנת 1980 - "שיבת המלך" מבית ההפקות ראנקין־בס, שהיו אחראים גם ליצירת העיבוד האנימטיבי להוביט. העיבוד השלישי היה טרילוגיית סרטי שר הטבעות בבימויו של פיטר ג'קסון - "שר הטבעות: אחוות הטבעת" (2001), "שר הטבעות: שני הצריחים" (2002) ו"שר הטבעות: שיבת המלך" (2003). החלק האחרון בסדרת הסרטים זכה לשבור את שיאי ההכנסות של מיליארד הדולרים, כמו גם לזכייה של 11 פרסי אוסקר, ביניהם בקטגוריות "הסרט הטוב ביותר" ו"הבמאי הטוב ביותר".


טלוויזיה

במהלך חודש נובמבר 2017 פורסם כי אולפני "אמאזון פריים" רכשו זכויות של הספר ממשפחת טולקין בסך 250 מיליון דולר וכי בכוונתם להביא אל המסך הקטן את סיפור שר הטבעות במסגרת שירות הסטרימינג שלהם. עוד דווח כי החברה חתמה על תכנון 6 עונות על סך 750 מיליון דולר. בכוונת אמאזון להילחם במתחרותיה כמו נטפליקס ו־HBO אשר להן סדרות הענק Stranger Things ו"משחקי הכס", ולהשיג גם לעצמה סדרת ענק. במיוחד לנוכח התחרות שתלך ותגבר עם כניסתם של דיסני ואפל לשירות הזרמת המדיה בקרוב.

מחזות זמר

מספר מחזות זמר נעשו ל"שר הטבעות". עיבוד לשלושת חלקי הספר הועלה על בימות סינסינטי, אוהיו, כאשר רק השניים האחרונים זכו להצלחה[15]. בשנות ה־90 הופקו שלושה מחזות זמר לפי הספרים על ידי תיאטרון Lifeline בשיקגו, אילינוי. ולבסוף, הפקת ענק ראוותנית בת שלוש וחצי שעות נעשתה ב־2006 בטורונטו, אך הופסקה לאחר חצי שנה בלבד. לאחר מספר קיצוצים הועלתה הפקה זו במחודש בלונדון במאי 2007, והתקבלה בביקורות מעורבות[16].

בשנת 1965, המלחין הבריטי דונלד סוואן הלחין שש פואמות מתוך "שר הטבעות" ואחת מתוך "הרפתקאות תום בומבדיל" למוזיקה. השירים פורסמו בשנת 1967 בשם "The Road Goes Over: A Song Cycle". בשנת 2006 יצא מחזה אופרה לשר הטבעות. |סיווג=תרבות|סיווג משנה=תרבות ובידור |בסיסי= |מבוגר=}}

השפעות הספר

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Locus Magazine, International Fantasy Awards winners by category
  2. ^ The Lord of the Rings: Genesis
  3. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה_א
  4. ^ Tolkien, J.R.R. (2000). The War of the Ring: The History of The Lord of the Rings, Part Three. Houghton Mifflin. ISBN 0-618-08359-6
  5. ^ לקוח מהכריכה האחורית של "שר הטבעות" בהוצאת "Ballantine Books"
  6. ^ The New York Times, Hobbits in Hollywood, Judith Shulevitz, April 22nd 2001
  7. ^ Powell's Books, Bored of the Rings, Richard Jenkyns, February 7th 2002
  8. ^ Curry, Patrick (2004). Defending Middle-Earth: Tolkien: Myth and Modernity. Houghton Mifflin. pp. 30–33
  9. ^ David Brin's Official Website, We Hobbits are a Merry Folk: An Incautious and Heretical Reappraisal of J.R.R. Tolkien, David Brin Ph.D.
  10. ^ Revolution Science Fiction, Epic Pooh
  11. ^ Shippey, T. A. The Roots of Tolkien's Middle Earth (review) Tolkien Studies - Volume 4, 2007, pp. 307-311
  12. ^ The Lord of the Rings: The Mythology of Power, (Revised Edition, by Jane Chance, copyright 2001). University Press of Kentucky, cited in "INFLUENCES ON "THE LORD OF THE RINGS"". National Geographic Society
  13. ^ Tolkien, J. R. R. from Encyclopedia of Science, Technology, and Ethics. Macmillan Reference USA. Cited in "J. R. R. Tolkien Summary". BookRags.
  14. ^ Tolkien, J.R.R. (1991). The Lord of the Rings. HarperCollins. ISBN 0-261-10238-9.
  15. ^ Clear Stage Cincinnati, All journeys must end, October 17th-23rd 2003
  16. ^ Hindustan Times, Lord of the Rings musical gets mixed reviews in London, June 20th 2007


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0