טוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

טוב הוא דבר או מצב רצוי, מהנה, נחשק או כזה המוגדר כעדיף מבחינה מוסרית על דבר או מצב אחר. טוב הוא גם היפוכו של רע.

לעיתים דבר או מצב טוב מוגדר באופן יחסי לדברים או מצבים אחרים, או שהגדרתו תלויה בהקשר של זמן, מרחב ויחסים בין בני אדם. לדוגמה, ישנם אנשים המגדירים נישואים דבר טוב, אך אותם אנשים יגדירו נישואים דבר רע אם הנישאים יהיו צעירים מגיל מסוים, או שאחד הנישאים יהיה נשוי לאדם אחר בעת הנישואים, או כאשר טקס הנישואים לא יבוצע באופן המועדף עליהם.

"טוב" ביהדות

ניתן להגדיר דברים או מצבים מסוימים כטובים באופן מוחלט, לא אישי ואובייקטיבי. טענת מוחלטות זו שואבת את כוחה מן הטענה כי ישנה ישות על, המתווה ציר מוסרי מוחלט המגדיר כ"טוב" או כ"רע" את מה שנמצא משני עבריו של הציר.

טיעון נלווה לטיעון זה הוא הטיעון כי ההוכחה לכך שמידת הטוב והרע הדתית היא מוחלטת, מצויה בטיעון כי ישנה מערכת תגמול אלוקית למי שעושה את הטוב או למי שעושה את הרע. טיעונים הם לגמול שיבוא במקום שאינו ניתן לבדיקה מדעית (קיום "גן עדן" או "גיהנום"). בפילוסופיה היהודית מבואר שהטוב הוא הטוב האלוקי וההידבקות ברצון האלוקים. ולכן, ביחס לאדם הטוב הוא קיום רצון ומצוות אלוקים, והרע הוא היפוכן. זהו בדרך הפשט, בתורת החסידות ובקבלה מבואר שהעניינים מורכבים יותר ובתוך הרע ישנם ניצוצות שנוצרו משבירת הכלים, והעלתם למקורם הטוב הוא תיקון הרע. כמו כן ישנו עניין ה"רשע שחוזר בתשובה מאהבה כל עבירותיו נהפכים לו לזכויות". כלומר היחס אל הרע הוא לא כרע מוחלט העומד בפני עצמו, אלא גם הוא נברא על ידי האלוקים ומשמש חלק בתיקון עולם.

"טוב" כמהנה

הגדרה אחרת של טוב, כפי שהייתה קיימת אצל האפיקוראים, גורסת כי הטוב הוא מה שמעורר תחושות של הנאה או סיפוק אצל בני אדם, או שהוא נחשק אצל רבים בגלל הסברה שהוא יכול לעורר תחושות כאלו. לפי הגדרה זו, הטוב הוא המהנה. גם כאן, הניסיון לקבוע נקודה מוחלטת של טוב (ושל ניגודו, הרע) נסמכת על ההשערה כי הגדרות המהנה או המספק משותפות לכל בני האדם וכי בתנאים מסוימים הן מוחלטות.

הבעיה העיקרית בהגדרה זו היא כי קשה להגדיר את המהנה או המספק באופן מוחלט, משום שכל הגדרה כזו נותרת תלויה תמיד בנסיבות. כך, לדוגמה, האמירה כי אוכל טעים הוא טוב משום שאכילתו מהנה את רוב בני האדם, לא תהיה נכונה עבור אותו חלק מן האנושות שסיים כרגע את ארוחתו, עבור כאלו המצויים בתהליך של הרזיה, או עבור כל מי שאינו מסכים עם מה שמוגדר "אוכל טוב" בעיני אלו שהגדירוהו כך במקור. נוסף על–כך, הגדרת הטוב כמהנה אינה כוללת מנגנון הסברי כלשהו, המבאר מדוע המהנה הוא טוב, לבד מהסבר מעגלי בנוסח: המהנה הוא טוב כי מה שטוב מהנה.

"טוב" כמועיל

הגדרה שלישית של טוב נסמכת על התועלת: הטוב מוגדר כמה שמניב תועלת. ג'רמי בנתהם הגדיר את המועיל כמה שמניב את ה"אושר הרב ביותר למספר הגדול ביותר" של אנשים. בנתהם גרס כי ניתן לבנות חישוב הדוני שיקבע מהי מידת האושר שמניב כל מעשה, ועל פיה לקבוע את מידת הטוב המוסרי (או, התועלת) שלו.

הגדרה זו של טוב מבוססת על כמה הנחות. הראשונה שבהן היא כי הידיעה מהו הדבר המניב את האושר הרב ביותר למספר הגדול ביותר של אנשים מצויה בידי אדם כלשהו באופן שאינו סובייקטיבי. כלומר, שידיעה זו אינה ידיעתו הסובייקטיבית, החלקית והמוטה של אדם מסוים, אלא ידיעה אובייקטיבית, על-אנושית. טיעון זה שווה ערך לטיעון שבידי בני אדם מסוימים יכולת לרכוש להם ידע אלוהי, על-אנושי, ושהם מממשים את היכולת הזו. כמו ביחס לטיעון הדתי, גם כאן, עבור מי שאינו מכיר בכך שלבני אדם מסוימים יכולת לרכוש ידע אלוהי אין להגדרה כל משמעות.

הנחה נלווית להנחה הראשונה היא שלא רק שלבני אדם מסוימים דרך לרכוש ידע אלוהי, הם גם מצוידים ביכולת אלוקית לממש את הידע הזה כך שהגדרת הטוב והרע שלהם אכן תביא לכך שתיווצר כמות האושר הגדולה ביותר עבור המספר הגדול ביותר של אנשים. העדויות שהמציאו חסידי התועלתנות למסלול מימוש כזה הן, לפי שעה, דלות למדי.

ראו גם

קישורים חיצוניים


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
P philosophy1.png
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהקונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםהדוניזםהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0