תאי איירווייז
| קובץ:Thai-Airlines-Logo 2008.svg | |||||||||||||
 | |||||||||||||
| בואינג 400–747 של החברה | |||||||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות | 1960–הווה (כ־64 שנים) | ||||||||||||
| מיקום המטה |
 בנגקוק, תאילנד | ||||||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| www.thaiairways.com | |||||||||||||
תאי איירווייז אינטרנשיונל (בתאית: การบินไทย; באנגלית: Thai Airways International) היא חברת התעופה המלכותית לאומית של תאילנד. בסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה סוברנבהומי של בנגקוק.
תולדות החברה
החברה נוסדה ב-1960, בתור מיזם משותף של חברת התעופה "תאי איירווייז" (חברת התעופה הפנימית בתאילנד) וחברת SAS (חברת התעופה המשותפת של מדינות סקנדינביה). ב-1977 רכשה בחזרה ממשלת תאילנד את חלקה של SAS, וחברת תאי איירווייז אינטרנשיונל הפכה לראשונה להיות חברה הנמצאת בבעלות תאילנדית לחלוטין.
בשנת 1971 ביצעה החברה לראשונה טיסה אל אוסטרליה, זו הייתה טיסתה הראשונה מחוץ ליבשת אסיה.
בשנת 1972 ביצעה החברה טיסה ראשונה לאירופה.
בשנת 1988 מוזגה חברת תאי איירווייז לתוך תאי איירווייז אינטרנשיונל.
נכון ל-2016, מעסיקה החברה 21,998 עובדים וטסה ליעדים רבים. אחד ממאפייניה הייחודיים של החברה היא החלפת התלבושות שעורכות הדיילות במהלך הטיסה מחליפה עסקית לבגד לאומי וחזרה.
בשנת 2011 ו-2017[1] זכתה החברה בתואר חברת התעופה בעלת מחלקת התיירים הטובה ביותר.
הסכמי שותפות קוד
בנוסף לחברותה בסטאר אלייאנס לתאי הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:
צי המטוסים
צי מטוסי חברת תאי איירוויז, נכון למאי 2018 (לא כולל את חברת הבת תאי סמייל) :[2]
| כלי טיס | בשירות | בהזמנה | נוסעים | הערות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| F | C | Y | סה"כ | ||||
| איירבוס A330-300 | 15 | — | — | 36 | 263 | 299 | |
| איירבוס A350-900 | 12 | — | — | 32 | 289 | 321 | |
| איירבוס A380-800 | 6 | — | 12 | 60 | 435 | 507 | |
| בואינג 737-400 | 1 | — | — | 12 | 138 | 150 | יפרוש משירות עד לספטמבר 2018[3] |
| בואינג 747-400 | 8 | — | 10 | 40 | 325 | 375 | יוחלף עד לשנת 2020.[4][5] HS-TGW בצביעת סטאר אלייאנס.[6] |
| 9 | 374 | ||||||
| בואינג 777-200 | 6 | — | — | 30 | 279 | 309 | |
| בואינג 777-200ER | 6 | — | — | 30 | 262 | 292 | |
| בואינג 777-300 | 6 | — | — | 34 | 330 | 364 | |
| בואינג 777-300ER | 14 | — | — | 42 | 306 | 348 | |
| בואינג 787-8 | 6 | — | — | 24 | 240 | 264 | |
| בואינג 787-9 | 2 | — | — | 30 | 268 | 298 | |
| סה"כ | 82 | — | |||||
ראו גם
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא תאי איירווייז אינטרנשיונל באתר Airliners.net
הערות שוליים
- ^ קוטלר, עמית (2017-06-20). "למרות הנתק: קטאר איירווייס זכתה בתואר "חברת התעופה הטובה בעולם"". Ynet. נבדק ב-2017-06-21.
- ^ [1] planespotters.net Retrieved 2016-03-19
- ^ ch-aviation.com - Thai Airways to terminate narrowbody ops in late 3Q18 29 May 2018
- ^ "Thai Airways to retire 50 aircraft in next six years as new aircraft are delivered". AviationWA. נבדק ב-24 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Four are equipped with the older 10 First class configuration,
while the remaining six have gone through a retrofit and now carry the newer version of the 9 First class suites. - ^ "Tracking Star Alliance, SkyTeam, and Oneworld Special Liveries – Flightradar24 Blog". www.flightradar24.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-07-22.
