תוכנית הספר הכחול
ערך זה עוסק בתוכנית לאיחוד אזור הסהר הפורה. אם התכוונתם למחקר שערך תוכנית הספר הכחול הייתה חזונו של נורי א-סעיד ראש ממשלת עיראק אותו העלה על הכתב בשנת 1943 וכוון בעיקר לעיני הבריטים, ובו בדומה לתוכנית סוריה הגדולה של עבדאללה הראשון אמיר הממלכה הירדנית ההאשמית, הציעה לאחד את כל אזור הסהר הפורה תחת קונפדרציה בהובלת עיראק שתושביה הם שיקבעו את אופי השלטון בה.
שאלת ארץ ישראל, הציונות והסכסוך הישראלי-ערבי היו באורח מסורתי סוגיות שהעסיקו את המשטרים השונים בעיראק, החל מבית המלוכה ההאשמי, דרך משטרי הבעת' ועד למשטרו של סאדם חוסיין. בניגוד לעבדאללה, שהתעלם בתוכניתו ממעמד היהודים, הציע נורי א-סעיד ליהודים אוטונומיה במחוזות מסוימים בקונפדרציה, בדומה לאוטונומיה שהוענקה למארונים בהר הלבנון בשנת 1864 ובה בעת הייתה עיראק לקיצונית במדינות ערב ביחסה ליישוב ומדינת ישראל.
ביולי 1947 נקרתה בדרכו של סעיד ההזדמנות להגשים את חזונו באמצעות תוכנית קלייטון של הבריטים. הבריטים, במאמץ לבלימת שאיפות ההתפשטות הסובייטיות במזרח התיכון וחיזוק ההגמוניה הבריטית באיזור, זממו לסכל את תוכנית החלוקה באמצעות פלישה של קואליציה ערבית לארץ ישראל. לעיראקים הובטח להוביל את הקואליציה עם שתי דיביזיות מצוידות בציוד בריטי במסגרת הסכם הגנה אנגלו-עיראקי שנודע בשמו הסכם פורטסמות (1948). מרד בגדאד (1948) בהובלת התנועה הקומוניסטית העיראקית, רבים מחבריה יהודים, בתמיכה פעילה של ברית המועצות הביא לנפילת שלטונו של נורי סעיד ולסיכול תוכנית הפלישה הראשונה.[1]
במאי 1948, שגרה עיראק דיביזיה לארץ ישראל כחלק מהמאמץ של מדינות ערב לחסל את מדינת ישראל. עיראק לא חתמה על הסכם שביתת נשק עם ישראל בתום מלחמת הקוממיות, שלחה חילות משלוח במלחמות ששת הימים ויום כיפור ושגרה טילים לשטח ישראל במלחמת המפרץ הראשונה.
הערות שוליים
- ^ אמציה ברעם, בתוך "הסוס הטרויאני הבריטי", הסכת שבת עולמית בהגשת יצחק נוי, כאן 11, 6.4.20, דקה 24 ו- 36:13
