תומאס דובר
תומאס דובר (באנגלית, Thomas Dover; 1742-1660) המכונה לעיתים "דוקטור קוויקסילבר" (כספית), היה רופא אנגלי. הוא זכור בזכות ״אבקת דובר״ שלו, עבודתו עם העניים בבריסטול והפלגתו הפרטית לצד ויליאם דמפייר ווודס רוג'רס, שהציל את המלח אלכסנדר סלקירק - ההשראה האמיתית לרובינסון קרוזו.
ביוגרפיה
תומאס דובר נולד בברטון בשנת 1660, למשפחה "מכובדת אך מרדנית". סבא רבא שלו ויליאם קול היה נשיא מכללת ״קורפוס כריסטי״ באוקספורד בתקופת שלטונה של המלכה מרי הראשונה מאנגליה, אך גורש משום שהפגין אהדה לפרוטסטנטים. לאחר שהוחזר לזמן קצר, בתקופת שלטונה של אליזבת הראשונה, הוא שוב גורש לאחר שנמצא אשם בהונאה. בנו של קול רוברט דובר - סבו של תומאס - היה עורך דין ומשורר שהעביר את המשפחה לסנטברי, ליד צ'יפינג קמפדן, שם ייסד את משחקי האולימפיק קוטסוולד משנת 1612 עד לסביבות שנת 1650[1].[2] בנו ג'ון דובר שימש כקצין בחיל הפרשים המלכותי במהלך מלחמת האזרחים האנגלית. אחרי שהובס, הוא פרש כבעל חווה בברטון-און-הית', שם נולד תומאס.[3]
תומאס היה אחד משמונה ילדים.[4] סביר להניח שהוא למד בבית הספר בקמפדן, ובשנת 1680 עבר ללמוד באוניברסיטת אוקספורד, וקיבל תואר ראשון באומנויות בשנת 1684. שנתיים לאחר מכן הוסמך לקולג' גונוויל וקאיוס בקיימברידג', שם למד רפואה והוצמד לרופא תומאס סידנהאם. בשעה שהיה במרפאתו של סידנהאם לקה דובר במחלת אבעבועות שחורות וטופל באמצעות בשיטה יוצאת דופן - ״שיטת הקירור״ ותזונה יומית של 12 בקבוקי בירה. השיטה תוארה על ידי דובר בספרו בשנת 1732, ״מורשת הרופא העתיק לארצו״. הטיפול היה מוצלח ודובר חזר ללימודיו וסיים תואר ראשון ברפואה בשנת 1687.[2][3]
דובר התחתן בשנת 1681 ובמהרה חזר לברטון און-הית'. כשאביו חלה, דאג לחווה ועבד כרופא בכפר. כשאביו נפטר בשנת 1696, עבר דובר לבריסטול, שם הקים מרפאה משלו. הוא עבד עם האגודה שטיפלה בעניים כרופא בבית החולים סנט פיטר.[3] שם הוא סייע לעניים והפך לרופא הראשון שהציע שירותים כאלה לארגון הצדקה.[5]
המרפאה של דובר זכתה להצלחה ולרווחיות גבוהה מאוד. בריסטול הייתה עיר גדולה עם מעט מאוד רופאים, אבל עם הרבה סוחרים ועשירים. התפשטות מחלת הטיפוס הוסיפה אנשים רבים לרשימת הלקוחות שלו ודובר ראה עד 25 חולים ביום. עד מהרה הצליח להרשות לעצמו לקנות את ביתו הראשון ב״כיכר המלכה״,[3] שם היה גם ביתו של וודס רוג'רס, רב חובל שעמו התחיל דובר בקריירה חדשה.[5]
משלחות פרטיות
בשנת 1702 ערך דובר הפלגה לאיי הודו המערבית. הרפתקה זו שינתה אותו בבירור ובשנים שלאחר מכן הוא קבוע את הקריירה שלו.[3] בשנת 1708 הגיע ויליאם דמפייר לבריסטול בתקווה לבצע ״משימה פרטית״ חדשה והיא לתפוס ספינת אוצרות ספרדית.[4] דובר הצטרף לתוכנית והפך למשקיע ולקברניט שני בספינה ״הדוכס״ שהייתה בפיקודו של רוג'רס.[5] הרופא נודע כ"קפטן דובר", לאחר שתרם 3,312 ליש"ט להפלגה, הסכום השני בגודלו מבין שלושים המשקיעים. לצד אחריות זו, דובר קיבל גם את תפקיד ״נשיא מועצת המשלחת״, מה שנתן לו שני קולות בכל הדיונים. היו בהפלגה ארבעה רופאים ולא היה לו שום מטען רפואי, אך הוא הזדקק לכישוריו הרפואיים בהמשך ההפלגה[6].
ב־1 באוגוסט 1708 הפליגו הספינות ״הדוכס״ לצד ספינת ״הדוכסית״ במסע הפרטי.[3] [8] ב־2 בפברואר 1709 נראה אור באיי חואן פרננדס באוקיינוס השקט, ודובר הוביל קבוצת מלחים לחוף לחקור את מקור האור. הם גילו אש שהדליק אלכסנדר סלקירק, ספן סקוטי שהושאר באי בשנת 1705 כאדם שאינו ראוי להיות מלח וסולק מהספינה. הספינה ההיא, הייתה חלק ממשלחת שהונהגה על ידי דמפייר, שעצרה לחדש אספקה בארכיפלג באיי חואן. חודש לאחר מכן הספינה ההיא טבעה. שהותו של אלכסנדר ארבע שנים באי וחילוצו בסופו של דבר, היוו את ההשראה לרומן רובינזון קרוזו שכתב דניאל דפו, חברו של וודס רוג'רס[7][8][9].
באפריל 1709 הוביל דובר חבורת מלחים לחוף עם כוונות שונות לחלוטין[10]. שתי הספינות הגיעו לעיר גואיאקיל באקוודור, ונשלחה אליה חבורה לתקיפת העיר. הפשיטה הייתה בפיקודו של דובר, והיא הצליחה - רק שני אנשי צוות אבדו בה. עם זאת, כ -180 מהמלחים שהיו בספינות חלו מאוד לאחר שחפרו את קברי העיר בחיפוש אחר פריטי בעלי ערך[11]. דובר חזר לשורשיו הרפואיים וכיוון את הרופאים בעבודתם, והורה להם להקיז דם של החולים בשתי זרועותיהם ולתת להם משקה חומצה גופרתית מדוללת[12]. פעולה רפואית זו התגלה כמוצלחת, ורק קומץ מלחים מת[13].
בשלב מסוים במהלך ההפלגה ביקרו הספינות בג'אווה, שם מכר דובר את הספינה ״המרקיז״ - שנלכדה במהלך המסע. דובר מכר את הספינה לקפטן בשם אופי, מי שיהיה חותנו בשלב מאוחר של החיים כשנישא לביתו של דובר[14]. .
המשלחת ששטה סביב העולם במשך שלוש שנים, חזרה הביתה, והתגמולים חולקו בין המשקיעים. דובר קיבל סך של 6,689 ליש"ט (ששוויו כ 983,000 ליש"ט)[15], סכום מספיק כדי להבטיח מעמד גבוה בחברה. המלחים הפרטיים תויגו כפיראטים, אך חקיקת חוק השלל הימי בשנת 1708 העניקה גיבוי חוקי למעשיהם. עם זאת, הוא עדיין לא היה מוכן להתיישב ויצא לסייר ברחבי אירופה.
חזרה לרפואה
דובר ביסס את עצמו מחדש כרופא בבריסטול לפני שעבר לסטראנד, לונדון בשנת 1720. בערך בזמן זה נפטרה אשתו והוא איבד את מרבית הונו בגלל השקעות גרועות, כולל 6,000 ליש"ט בקריסת חברת ספנות .[3] בשנת 1721 הוא הצליח להצטרף למכללה המלכותית לרופאים. [3] [5] ניסיונו בעבר אבעבועות שחורות והטיפול שקיבל מסידנהאם הפכו לרלוונטיים במיוחד כאשר התרחשה התפרצות מגפה דומה בלונדון, ודובר שיחזר בהצלחה את "שיטת הקירור".[3]
בשנת 1729 שב לבריסטול, ובילה חלק ניכר מזמנו בכתיבת ספר שיהפוך להצלחה ואבל ספג גם ביקורת כאחד. ״מורשתו של הרופא העתיק לארצו״ פורסם לראשונה בשנת 1732 לאחר שדובר חזר ללונדון. הוא ראה חולים בבית הקפה הפופולרי ״ירושלים״[16].
ספר הרפואה של דובר כוון לחינוך הרופאים ולקהל הרחב. הוא מביא תיאורים של כ -120 מחלות. הוא כתב מחוויותיו ופירט את הרפתקאותיו כאילו הספר מהווה רשימות מסע. הביקורת על הספר הייתה קשה. ״אף שהוא מראה מידה מסוימת של חוכמה ביחס לפרמקולוגיה, ידיעותיו ברפואה תוארו כקטנות ואילו תיאוריו לגבי מחלות מסוימות מוצגות עם אי דיוקים שערורייתיים". לדברי הביקורת, דובר גם הציג דעות קדומות בתוך המכללה לרופאים.[3]
מתוך קביעותיו בספר הזה דובר רכש את הכינוי "דוקטור קוויקסילבר", בגלל המלצתו הגורפת לשימוש בכספית (המכונה לעיתים quicksilver) כתרופה לריפוי מחלות רבות. עם זאת, הפופולריות של הספר וכוחניות הדמות של דובר הבטיחו כי השימוש בכספית ישאר באופנה במשך שנים רבות.
דו"ח אנונימי אחד בשנת 1733 מאתגר את השימוש במתכת הנוזלית כתרופה לעגבת והתחיל לרמוז לכיוון הרעלת כספית:
"ג'נטלמן צעיר ... סבל ממחלה. ד"ר דובר הורה לג'נטלמן הצעיר לקחת כספית גולמית. בהתחלה הוא השתפר, אך בהמשך לקה החולה במצבי דיזנטריה אלימים שגרמו לסיום כל תלונותיו וגם את חייו".[3]
הספר פורסם מחדש מספר פעמים כאשר המהדורה השמינית והאחרונה יצאה עשרים שנה לאחר מותו של דובר. הספר תורגם גם לצרפתית. [3] התרומה המתמשכת של הספר היא ״האבקה של דובר״, המומלצת לשיכוך כאבים וגם לשימוש בה כמעוררת הזעה. השילוב של אופיום, ואשלגן סולפט (לימים ליקוריץ) השתנה לאורך הזמן בכמויות המרכיבים, אך הייתה בשימוש למעלה מ־200 שנה.[3][17]
ההצלחות של דובר עם ספרו והאבקה שלו עזרו לו להחזיר חובות. בשנת 1736 הוא עבר לבית ברחוב ארונדל עם חברו רוברט טרייסי, ולבסוף פרש בשנות השמונים לחייו. הוא נפטר בשנת 1742.
דובר נקבר בסטנוויי, גלוסטרשייר בחלקת משפחת טרייסי.[3][18]
הערות שוליים
- ^ Burns, F. D. A. (2004). "Dover, Robert (1581/2–1652)". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.).
- ^ 2.0 2.1 Dewhurst, Kenneth; Doublet, Rex (1974). "Thomas Dover and the South Sea Company". Medical History. 18 (2): 107–108.
- ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 Morton, R. S. (1968). "Dr Thomas ("Quicksilver") Dover, 1660-1742". British Journal of Venereal Diseases. 44 (4): 342–6.
- ^ 4.0 4.1 Steeds, Mark (6 October 2009). "Dr Thomas Dover". thisisBristol.co.uk. Northcliffe Media Limited
- ^ 5.0 5.1 5.2 Johnson, James (1826). Transactions of the Corporation of the Poor, in the City of Bristol, During a Period of 126 Years. P. Rose. p. 108. Retrieved 21 August 2012.
- ^ Moore, Norman (1888). "Dover, Thomas" . In Stephen, Leslie (ed.). Dictionary of National Biography. 15. London: Smith, Elder & Co.
- ^ Little, Brain (1960). Crusoe's Captain. Odhams Press.
- ^ Britten, Nick (5 January 2009). "Diaries of swashbuckling hero who rescued Robinson Crusoe unearthed". The Telegraph. Telegraph Media Group Limited. Retrieved 21 August 2012.
- ^ Woodard, Colin (2007). The Republic of Pirates. Harcourt Trade. מסת"ב 978-0-15-101302-9.
- ^ Moore, Norman (1888). "Dover, Thomas" . In Stephen, Leslie (ed.). Dictionary of National Biography. 15. London: Smith, Elder & Co
- ^ Woodard, Colin (2007). The Republic of Pirates. Harcourt Trade. מסת"ב 978-0-15-101302-9.
- ^ Moore, Norman (1888). "Dover, Thomas" . In Stephen, Leslie (ed.). Dictionary of National Biography. 15. London: Smith, Elder & Co.
- ^ Little, Brain (1960). Crusoe's Captain. Odhams Press.
- ^ Steeds, Mark (6 October 2009). "Dr Thomas Dover". thisisBristol.co.uk. Northcliffe Media Limited. Archived from the original on 5 May 2013. Retrieved 21 August 2012.
- ^ UK Retail Price Index inflation figures are based on data from Clark, Gregory (2017). "The Annual RPI and Average Earnings for Britain, 1209 to Present (New Series)". MeasuringWorth. Retrieved 27 January 2019.
- ^ Moore, Norman (1888). "Dover, Thomas" . In Stephen, Leslie (ed.). Dictionary of National Biography. 15. London: Smith, Elder & Co.
- ^ Moore, Norman (1888). "Dover, Thomas" . In Stephen, Leslie (ed.). Dictionary of National Biography. 15. London: Smith, Elder & Co.
- ^ Moore, Norman (1888). "Dover, Thomas" . In Stephen, Leslie (ed.). Dictionary of National Biography. 15. London: Smith, Elder & Co.
