תוספי סידן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוספי סידן : כדורים

תוסף סידן הא תוסף תזונה שמכיל מלחי סידן. התוספים מיועדים בעיקר לאנשים שאינם יכולים לספק לגופם על בסיס יום-יומי את כמות הסידן הנדרשת בתזונה ובהתאם למצב הרפואי. סידן הוא מינרל נחוץ לפעולות רבות בגוף האדם ובלעדיו אין חיים. השימוש הרפואי הראשון בתוספי סידן היה במאה ה-19, וכיום נמצא ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי. אלפי מבוגרים מטופלים בתוספי סידן במטרה לעכב את תהליכי בריחת הסידן (דלדול עצם) ולמנוע שברים. קיימים מספר סוגים של תוספים הנבדלים בספיגה, ריכוז הסידן הזמין (אלמנטארי) ובמידת התאמתם למטופל. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר הנובעת משימוש בתוספי סידן היא עצירות.[1]

חשיבות

סידן הוא מינרל נחוץ לפעולות רבות בגוף האדם דוגמת התכווצויות שרירים, חלוקת תאים, קרישת דם, העברת מסרים עצביים, מעבר אותות תוך תאי, הפרשת הורמונים ואנזימים ועוד.99% מהסידן נמצא בעצמות ובשיניים ומהווה תמיכה למבנה השלד ואילו 1% בלבד אחראי לתמוך בפעולות המטבוליות החיוניות שהוזכרו. גוף האדם אינו מסוגל לייצר סידן ולכן בעל תלות מלאה בקבלתו מהמזון. רוב האנשים מסוגלים לצרוך לפחות חצי מכמות הסידן הדרושה ליום דרך התזונה.[1][2]מחקרים רבים מצאו כי צריכת סידן נאותה עשויה למנוע מחלות דוגמת רככת ודלדול העצם (אוסטאופורוזיס).צריכת וקבלת סידן מהמזון עדיפה על פני תוספים ולכן תוספי תזונה של סידן מיועדים למטופלים שאינם יכולים לספק לגופם על בסיס יום-יומי את כמות הסידן הנדרשת בתזונה ובהתאם למצב הרפואי. מאידך גיסא, מחקרים הראו כי נטילת תוספי סידן מלאכותיים אינם בטוחים ואינם מועילים לגוף כמו סידן שמגיע מהתזונה.[3]

מומלץ מאד לחתור להעשיר את התזונה בסידן, מאשר ליטול את התוספים המסוכנים.

שימוש רפואי

  • בריאות העצם : בקרב אנשים בריאים תוספי סידן אינם נחוצים לשמירה על צפיפות העצם המינראלית ואף נושאים יותר סיכונים.
  • השפעה על לב וכלי דם : אצל מבוגרים צעירים עם לחץ דם תקין, צריכת סידן נוספת גרמה לירידה קלה (2 מ"מ כספית) של לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי. [1] לעומת זאת, מחקר שחקר את ההשפעות של תוספי סידן אישיים על הסיכון לחלות במחלה קרדיווסקולרית מצא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים, בעיקר אוטם שריר הלב אצל נשים לאחר גיל המעבר.
  • סרטן : באופן כללי, אין עדות ברורה להשפעה של תוספי סידן במניעת סרטן: מחקרים מסוימים מצביעים על ירידה בסיכון, אך אחרים מעלים את הסיכון. כתוצאה מכך, המכון הלאומי לסרטן אינו ממליץ על שימוש בתוספי סידן למטרה זו.[4] ישנן עדויות חלשות לקשר בין תוספי סידן ומניעת פיתוח גידולים שפירים במעי הגס, אך אינן מספיקות להמליץ על תוספת כזו.[2][5]

מחקרים נגד

אלפי מבוגרים מטופלים בתוספי סידן במטרה לעכב את תהליכי בריחת הסידן (אוסטיאופורוזיס) ולמנוע שברים. אך זו לא הסיבה היחידה: מחקרים שנערכו בעבר קשרו את נטילת תוספות הסידן עם הפחתת הסיכון ליתר לחץ דם, השמנה וסוכרת - כולם גורמי סיכון למחלות לב ושבץ מוחי. במחקר החדש שפורסם בגיליון החדש של כתב העת "Heart",נמצא כי הגדלת מינון הסידן בתזונה אמנם לא מגבירה את הסיכון למחלות לב, אולם נטילת כדורי סידן מגבירה משמעותית את הסיכון הזה-תוספי סידן מעלים ב-86% הסיכון להתקף לב. לפיכך יש צורך באוכלוסייה זו במעקב רפואי צמוד. במאמר נלווה, שפורסם אף הוא בכתב העת" Heart", כתבו הפרופסורים יאן רייד ומארק בולנד מהפקולטה לרפואה באוקלנד שבניו ג'רזי כי כבר זמן רב שהסכנות בתוספי סידן נבחנות, למרות הפופולריות הרבה שלהם ברחבי העולם. ידוע היום שנטילת תוספי סידן מלאכותיים אינם מועילים לגוף כמו סידן שמגיע מהתזונה אך לטענתם נטילת תוספי סידן מלאכותיים אינם בטוחים ואינם יעילים ויש לחתור להעשיר את התזונה בסידן, מאשר ליטול את התוספים המסוכנים.[3][3]

נטילה

דרך הפה תוספי סידן משמשים לטיפול ומניעת ריכוז סידן נמוך בדם, מניעת אוסטאופורוזיס ורככת.[6] על ידי זריקה לתוך וריד הם משמשים כאשר רמת הסידן הנמוכה בדם גורמת להתכווצויות בשרירים, משמשים גם כאשר יש ריכוז אשלגן גבוה בדם או רעילות מגנזיום.[7]

תופעות ליוואי

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר הנובעת משימוש בתוספי סידן היא עצירות. כדורי סידן עשויים לגרום גם לנפיחות וגזים במעיים. ניתן בקלות להתגבר על תופעות אלו על ידי שתייה מרובה של מים והקפדה על תזונה מאוזנת ועשירה בסיבים. תוספי סידן עשויות לתרום להתפתחות אבנים בכליות.[8]יש מחקרים הטוענים שנטילת תוספי סידן אצל אנשים עם נטייה להתפתחות אבני סידן (למשל בכליות), אינה מומלצת, כיוון שהנטילה עשויה להאיץ את התהליך. עם זאת, חשוב לזכור שחשוב ליטול סידן, שכן הסידן חשוב לבניית עצם, למניעת אוסטאופורוזיס, להולכה עצבית תקינה, לכיווץ שרירי הגוף ושריר הלב ועוד.[1] צריכה מוגזמת של נוגדי חומצה קלציום קרבונט/תוספי תזונה (כגון טאמס) למשך שבועות או חודשים יכול לגרום לתסמונת חלב-אלקלי, עם תסמינים החל מהיפרקלצמיה "hypercalcemia" עד כדי אי-ספיקת כליות קטלנית. אנשים שצורכים יותר מ-10 גרם סידן פחמתי "CaCO3" (המכיל 4 גרם סידן)נמצאים בסיכון לפתח סינדרום חלב-אלקלי[9][10]

אף על פי שמספר מחקרים הראו כי צריכת יתר של סידן בתזונה או כתוספים יכולה להיות קשורה בתמותה קרדיווסקולרית מוגברת,[11][12] מחקרים אחרים לא מצאו סיכון.[13] הרעלת סידן חריפה היא נדירה, וקשה להשיג ללא מתן סידן תוך-ורידית.

סוגים

בדרך חיים ובשוק תוספי הסידן בכלל קיימים מספר סוגים של תוספים הנבדלים בספיגה, ריכוז הסידן הזמין (אלמנטארי) ובמידת התאמתם למטופל:

  • סידן קרבונט:רכיב בסיסי המצוי באופן טבעי בקונכיות, סלעים ואבן גיר. הוא בעל הריכוז הגבוה ביותר של סידן זמין מבין הסוגים הקיימים (35-40%).נדרשת לתוסף זה חומציות בקיבה על מנת להיספג ועל כן יש לצרוך בצמוד לארוחה.
  • סידן ציטרט:רכיב בסיסי, בעל ריכוז נמוך יותר של סידן זמין (15-20%) אך ספיגה יעילה יותר בהשוואה לסידן קרבונט. יתרונו שאינו זקוק לחומציות בקיבה על מנת להיספג ולכן יכול להילקח בכל שעה ביום ללא תלות בארוחה. עשוי להתאים למטופלים הסובלים מבעיות בייצור חומציות בקיבה, מומלץ במידת הצורך לנוטלים תרופות סותרות חומצה.
  • סידן גלוקנאט:בעל ריכוזים נמוכים של סידן זמין (9-13%)
  • סידן פוספט:שיעורי ספיגה וריכוז סידן זמין (31-38%) דומים לסידן קרבונט.

ישנם תוספי סידן שמכילים ויטמין D. ויטמין D הופך להורמון בגוף, אשר לאחר מכן גורם סינתזה של חלבונים מעיים האחראים על ספיגת הסידן.[14]

לקריאה נוספת

  • Hanson, Christel. "Calcium supplements-an overview: review." SA Pharmaceutical Journal 83.7 (2016): 22-28

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Infomed.co.il, Infomed
  2. ^ ., Calcium supplements do not reduce risk of fractures, The Pharmaceutical Journal, 2015 doi: 10.1211/pj.2015.20069508
  3. ^ 3.0 3.1 גל, ד"ר איתי (2012-05-28). "תוספי סידן מעלים ב-86% הסיכון להתקף לב". Ynet. נבדק ב-2018-12-29.
  4. ^ Calcium and Cancer Prevention, National Cancer Institute, ‏2009-05-04 (באנגלית)
  5. ^ תוספי סידן, באתר www.derech-haim.co.il
  6. ^ Calcium Salts Monograph for Professionals, Drugs.com (באנגלית)
  7. ^ WHO MODEL FORMULARY 2008, apps.who.int
  8. ^ Calcium Salts Monograph for Professionals - Drugs.com, web.archive.org, ‏2017-01-18
  9. ^ Douglas P. Beall, Heidi B. Henslee, Heather R. Webb, R. Hal Scofield, Milk-alkali syndrome: a historical review and description of the modern version of the syndrome, The American Journal of the Medical Sciences 331, 2006-5, עמ' 233–242
  10. ^ מדריך בדיקות מעבדה - מאת פרופ' בן-עמי סלע / סידן, באתר www.pharmaline.co.il
  11. ^ Liisa Byberg, Alicja Wolk, Eva Warensjö Lemming, Håkan Melhus, Long term calcium intake and rates of all cause and cardiovascular mortality: community based prospective longitudinal cohort study, BMJ 346, 2013-02-13, עמ' f228 doi: 10.1136/bmj.f228
  12. ^ Qian Xiao, Rachel A Murphy, Denise K. Houston, Tamara B. Harris, Dietary and supplemental calcium intakes in relation to mortality from cardiovascular diseases in the NIH-AARP Diet and Health Study, JAMA internal medicine 173, 2013-04-22, עמ' 639–646 doi: 10.1001/jamainternmed.2013.3283
  13. ^ Julie M. Paik, Gary C. Curhan, Qi Sun, Kathryn M. Rexrode, Calcium Supplement Intake and Risk of Cardiovascular Disease in Women, Osteoporosis international : a journal established as result of cooperation between the European Foundation for Osteoporosis and the National Osteoporosis Foundation of the USA 25, 2014-8, עמ' 2047–2056 doi: 10.1007/s00198-014-2732-3
  14. ^ Combs, Gerald F., The vitamins : fundamental aspects in nutrition and health, San Diego, Calif.: Academic Press, 1992
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0