תחנת הסגר לבעלי חיים
תחנת הסגר לבעלי חיים היא מכלאה לשמירת בעלי חיים לזמן מוגבל לצורך בדיקה להמצאות מחלות. מדינות רבות מחייבות הכנסת בעלי חיים לתחנת הסגר לזמן של בין 30-10 ימים[1] לצורך מניעת העברת מחלות.
בישראל
עוד בימי המנדט הבריטי התקיימו על גבולות ארץ ישראל עשר תחנות הסגר לבעלי חיים[2], בין השאר בחצר גשר הישנה וצמח. בשנת 1938 הוקמה תחנת הסגר בנמל תל אביב כדי לאפשר ייבוא בקר דרך הנמל החדש[3].
לאחר הקמת מדינת ישראל מתקיימות תחנות הסגר אזוריות לבעלי חיים ברחבי ישראל[4], בין השאר בלוד[5] ובחיפה[6].
בשנת 2015 יש בישראל שתי תחנות הסגר ממשלתיות לבעלי חיים, ברמלה ובחיפה. כן יש באילות ובצופר תחנות הסגר פרטיות הפועלות מסביבות 2005, הקולטות בקר מיובא דרך נמל אילת, בעיקר מאוסטרליה[7]. תחנת הסגר נוספת פועלת במושב דור[8]. בינואר 2017 קבע בג"ץ כי תחנת ההסגר בעיר רמלה, ששטחה באחריות העיר לוד, תיסגר עד 1/7/2017. החלטה זו הגיעה לאחר שנים רבות של מאבק עיריית רמלה ותושביה.
הערות שוליים
- ^ א. סדומי, פחתה כדאיות יצוא הבקר לאיראן, דבר, 9 באוקטובר 1975
- ^ ליקוטים מהדו"ח הממשלתי לשנת 1927, דבר, 22 באוגוסט 1928
- ^ בשביתת הבשר, דבר, 25 בדצמבר 1938
שאלות תל אביב במועצתה, דבר, 15 במאי 1939 - ^ ד. גולן, הווטרינארים מתנגדים לבוסים החדשים, מעריב, 8 במאי 1962
- ^ נתפס סוחר שקנה בקר חולה, דבר, 13 במאי 1956
- ^ מתפשטת מחלת הבקר, מעריב, 5 בינואר 1965
- ^ בג"ץ 9488/11, סעיף ט"ו
- ^ 1486/11 בג"ץ 1486/11, עגלי תל שווק בקר בע"מ נ. שר החקלאות
