תטא בשדרית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
θ בשדרית
הצביר הפתוח IC 2602 ובמרכזו θ בשדרית
הצביר הפתוח IC 2602 ובמרכזו θ בשדרית
Carina constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של θ בשדרית בקבוצת שדרית
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים שדרית
שמות נוספים HD 93030
סוג כוכב הסדרה הראשית כחול
בהירות נראית 2.76[1]
סיווג ספקטרלי B0 Vp[1]
עלייה ישרה 10ʰ 42ᵐ 57.4ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏40.0″ ‏23′ ‏64°‏- מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.96-
מרחק 455 שנות אור
139.5 פארסק[1]
רדיוס 5.1[2] רדיוסי שמש
מסה 15.25[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 1,300 מהשמש
טמפרטורה 31,000[2] K
מהירות סיבוב 113[2] ק"מ/שנייה
גיל 1-5[2] מיליון שנים
מערכת
כוכבים נלווים θ בשדרית B

θ בשדרית הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים שדרית עם בהירות מדרגה 2.76, הנמצא במרחק של כ-455 שנות אור ממערכת השמש. למרות בהירותו לא קיבל הכוכב שם בתרבות המערבית, ככל הנראה בשל מיקומו הדרומי שלא מאפשר לצפות בו מאירופה.

תכונות

θ בשדרית הוא כוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B0 Vp, כלומר הוא מראה ספקטרום חריג מזה הנפלט מכוכבים מסוגו. נראה שהכוכב עשיר בחנקן, צורן וזרחן, אך עני בפחמן.[2][3] מסתו מוערכת בקצת יותר מ-15 מסות שמש ורדיוסו בלמעלה מ-5 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו היא 31,000 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 1,300 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל טמפרטורת פניו הגבוהה כמעט כל קרינתו היא בתחום העל-סגול כך שעוצמת הארתו הכוללת היא פי 20,000 מעוצמת ההארה של השמש.[4]

מדידות ספקטרוסקופיות של אור הכוכב מראות על שינויים מחזוריים במהירות הרדיאלית שלו ומכך ניתן להסיק על קיומו של אותו בן זוג. מהמדידות ידוע שלבן הזוג מסה סביב מסת שמש אחת, ושהוא מקיף את θ בשדרית במרחק קטן מאד של כ-4 אלפיות של יחידה אסטרונומית (כ-19 רדיוסי שמש) בזמן מחזור של 2 ימים, 4 שעות ו-52 דקות.[2] בשל הקרבה הרבה והבהירות הגדולה של θ בשדרית, לא ניתן לזהות את קרינתו של בן הזוג ולכן לא ידועים פרטים נוספים על תכונותיו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD: θ Carinae
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 S. Hubrig, M. Briquet, T. Morel, M. Schöller, J. F. González & P. De Cat: New insights into the nature of the peculiar star θ Carinae, Astronomy & Astrophysics, Vol. 488, Iss. 1, p. 287-296 (2008)
  3. ^ O. Kochukhov & S. Bagnulo: Evolutionary state of magnetic chemically peculiar stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 450, Iss. 2, Online Material p. 2 (2006)
  4. ^ M. S. Vardya: Stellar rotation and mass loss in O and B stars, Astrophysical Journal, Part 1, vol. 299, p. 256 (1985)