תל קילא
תל קילא או חורבת קילא היא חורבה עתיקה, השוכנת כ- 3 ק"מ מצפון-מערב לבית אולא (כפר ערבי הנמצא ליד חברון), שהיא המקום בו סבורים הארכאולוגים שנמצאת העיר הקדומה קעילה, הנזכרת רבות בתנ"ך ואצל חז"ל.
התל נזכר במקורות נוצריים (ובראשם אוסביוס) בשם "עין קעילה", ובו הראו את קבר חבקוק[1].
התל נמצא בראש שלוחה, שעליו שרידי חרבות. מצד צפון נראית עלייה לשער, ולה כבש וקיר-תומך, חומות קדומות, בכמה מהמדרגות, 'קבוצות קבר', חרסים נמצאו בעיקר בצדדים הדרומיים והמערביים. לצד צפון ומזרח מרובים החרסים מהתקופות המאוחרות, חרסים מהתקופות הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת, הברזל, הפרסית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית והממלוכית.
חורבת קילא הייתה מיושבת בזמן התקופה הכנענית, התקופה הישראלית ומימי שיבת ציון ועד לימי הביניים.
כשניים וחצי קילומטרים מדרום לתל נמצאת "ח'רבת בית נציב", המשמרת לפי הסברה את שם העיר המקראית נציב, הנזכרת בספר יהושע לצד קעילה[2]. כשני קילומטרים מצפון מזרח לתל נמצאת ח'רבת עין דאב.
הערות שוליים
- ^ בית אל התנ"כית, דבר, 19 ביולי 1968
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק מ"ד.
