תמר הרציג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תמר הרציג (נולדה ב-1975) היא היסטוריונית ישראלית של אירופה בעת החדשה המוקדמת, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב וראש מכון קוריאל ללימודים אירופאיים באוניברסיטה זו.

פועלה האקדמי

הרציג למדה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה ובפילוסופיה בשנים (1998-1995), ולתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנים (2000-1998). נושא עבודת המאסטר שלה היה כישוף שטני ומגדר בחיבור Strega מאת ג'אן פרנצ'סקו פיקו דלה מירנדולה.

את עבודת הדוקטורט כתבה באוניברסיטה העברית בהנחייתם של פרופ' משה סלוחובסקי ומיכאל הד וכן במסגרת שנת מחקר באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון במימון הקרן על שם ג'ורג' ל. מוסה.[1] נושא הדיסרטציה היה תפקידן של נשים מיסטיקניות בתנועת הרפורמה הסבונרולית בין השנים 1498-1545. בשנים (2007-2005) הייתה מלגאית בתר-דוקטורט של קרן יד הנדיב וכן השתלמה בחוג למדע הדתות באוניברסיטת פנסילבניה.

ב-2007 התמנתה למרצה בכירה בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב עם זכייתה במלגת אלון, ובשנת 2015 התמנתה לפרופסור חבר. בשנים (2014-2013) שימשה כעמיתת מחקר במרכז לחקר הרנסאנס של אוניברסיטת הרווארד בפירנצה. בשנת 2012 נבחרה הרציג לקבוצה הפותחת של האקדמיה הצעירה למדעים, מייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.[2]

חברת מערכת של כתב העת Renaissance Quarterly, חברה בוועדה המדעית של מכון המחקר Medici Archive Project בפירנצה, אחראית על תחום ההיסטוריה הדתית באגודה האמריקנית ללימודי הרנסאנס וחברה בוועדה של מדעי הרוח והחברה במוסד ביאליק. מאז שנת 2014 היא עומדת בראש המכון ללימודים אירופיים ע"ש מוריס א' קוריאל באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, הרציג פעילה לקידום שוויון מגדרי באקדמיה הישראלית.[3][4]

תחומי מחקרה

הרציג מתמחה בהיבטים הדתיים והמגדריים של החיים בעת החדשה המוקדמת. תחומי המחקר שלה כוללים את הרנסאנס האיטלקי, משפטי האינקוויזיציה באיטליה, הרפורמציה הקתולית, מינות וקדושה, החיים במנזר, המרות דת, כישוף ומיסטיקה.

נשים מתנבאות בתנועת הרפורמה הסבונרולית

בנושא זה עסקה הרציג בעבודת הדוקטורט שלה שגרסה מורחבת שלה יצאה לאור כספר באנגלית ובאיטלקית. המחקר התמקד בקבוצות אשר ניסו להביא לרפורמה בחיי הדת והחברה האיטלקיים על פי חזונו של ג'ירולמו סבונרולה, ובחן את התנאים הייחודיים שאפשרו לנשים מיסטיקניות להפוך למנהיגות רוחניות בתנועת הרפורמה בתמיכתם ובתיווכם של שליטים מקומיים וכמרים.[5]

פולחן קדושים, מיסטיקה נשית ורדיפת מכשפות

בספרה השני חקרה הרציג את הזיקות שהתקיימו ערב הרפורמציה בין רדיפת מכשפות, רדיפת קבוצות מינות והיחס כלפי נשים שנחשבו לקדושות עוד בחייהן ואשר על גופן הופיעו סימני הסטיגמטה. קשרים אלו נידונו באמצעות דמותו וחיבוריו של האינקוויזיטור ורודף המכשפות הנודע, היינריך קרמר, מחבר פטיש המכשפות.

יחסי יהודים-נוצרים והמרות דת של יהודים באיטליה

מחקריה העכשוויים של הרציג עוסקים בסוגיית המרות-הדת באיטליה. היא כותבת ספר המנתח את חיי המשפחה, ויחסי יהודים-נוצרים ואת המרות דת באיטליה הרנסאנסית. מחקר נוסף שלה בוחן את התופעה של יהודיות מומרות שנכנסו למנזרים בעת החדשה המוקדמת.

פרסומים

ספרים שכתבה

  • Savonarola's Women: Visions and Reform in Renaissance Italy. Chicago: The University of Chicago Press, 2008.
  • Le donne di Savonarola: Spiritualità e devozione nell’ Italia del Rinascimento. Rome: Carocci Editore, 2014.
  • ‘Christ Transformed into a Virgin Woman’: Lucia Brocadelli, Heinrich Institoris, and the Defense of the Faith. Rome: Edizioni di Storia e Letteratura, 2013.

ספרים שערכה

  • Dissimulation and Deceit in Early Modern Europe [co-edited with Miriam Eliav-Feldon]. Houndmills: Palgrave Macmillan, 2015.
  • Knowledge and Religion in Early Modern Europe: Studies in Honor of Michael Heyd [co-edited with Asaph Ben-Tov and Yaacov Deutsch]. Leiden: Brill, 2013.
  • Ebraismo e cristianesimo in Italia tra ’400 e ’600: Confronti e convergenze [co-edited with Luca Baraldi and Gabriella Zarri]. Special issue of Archivio Italiano per la Storia della Pietà 25 (2012).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ התוכנית בהיסטוריה ע"ש ג'ורג' ל' מוסה
  2. ^ תמר הרציג, באתר האקדמיה הצעירה
  3. ^ העיסוק בקשיים המגדריים הגיע גם לאקדמיה למדעים, באתר הארץ
  4. ^ תמר הרציג, בשורה האחרונה או מאחורי וילון: נשים ואקדמיה מזווית היסטורית, באתר האקדמיה הישראלית למדעים
  5. ^ תמר הרציג, "מתודולוגיה ואידאולוגיה: אתגרים בחקר ההיסטוריה של המגדר". דברי פורום צעירי מדעי הרוח והחברה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 1 (תשע"ג), עמ' 1-22
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0