תנועת העובדים המובטלים הלאומית
תנועת העובדים המובטלים הלאומית (באנגלית: National Unemployed Workers' Movement; בראשי תיבות: NUWM) הייתה ארגון בריטי שהוקם בשנת 1921 בידי חברי המפלגה הקומוניסטית של בריטניה. מטרתה העיקרית הייתה להאיר את מצוקת המובטלים בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בעת השביתה הכללית של 1926, ובשנות השלושים עם השפל הגדול. התנועה גם ניהלה מאבק עיקש נגד מבחן אמצעים (Means Test), אשר עורר התנגדות ציבורית ניכרת.
פעילות
את התנועה ייסד וול הנינגטון, ובסקוטלנד הנהיג אותה הארי מקשיין. בין השנים 1921–1929 נשאה את השם הוועד הארצי לעובדים מובטלים. בתקופת בין מלחמות העולם, שהתאפיינה בשיעורי אבטלה גבוהים, הייתה התנועה הגוף המרכזי שארגן את ציבור המובטלים במישור הארצי. מרכיב מרכזי בפעילותה היה שורת צעדות רעב ללונדון, שנערכו בשנים 1922, 1929, 1930, 1932, 1934 ו-1936. הצעדה הגדולה ביותר הייתה מצעד הרעב הארצי של 1932, שבעקבותיו פרצו מהומות אלימות בלונדון, שבהן נפצעו קשה 75 בני אדם. אירועים אלה הובילו במישרין להקמת המועצה הארצית לחירויות האזרח (National Council for Civil Liberties).[1]
למרות ממדיה של התופעה, מפלגת הלייבור והגופים הרשמיים של האיגודים המקצועיים העניקו סיוע מועט בלבד. קונגרס האיגודים המקצועיים (Trades Union Congress) והוועד המבצעי הלאומי של הלייבור הנחו את סניפי המפלגה ואת מועצות האיגודים שלא לסייע לצועדים במסגרת "מסע הצלב של ג'רו". עם זאת, סניפים מקומיים רבים גילו נדיבות רבה יותר כלפי המפגינים.
הפילוג התעשייתי
בשנת 1923 הנהיג גונאר סודרברג קבוצת פורשים שייסדו את ארגון העובדים המובטלים (UWO). קבוצה זו דגלה באיגודיות תעשייתית ברוח IWW, והתנגדה לוויתור על היעד המהפכני של ביטול שיטת השכר, לטובת עבודה בשכר התואם את שיעורי האיגוד או דמי קיום בהתאם. ל-UWO היו קשרים הדוקים עם מפלגת הפועלים הקומוניסטית, אך השפעתה התמקדה בעיקר באזור פופלאר במהלך שביתת הנמלים של 1923. היא לא שרדה זמן רב, לאחר עימות אלים ב-26 בספטמבר 1923, שבו תקפו כוחות המשטרה את חבריה ו-40 מהם אושפזו. וול הנינגטון נשא דברים במקום ג'ורג' לנזבורי באספה שנערכה בהיכל העיר של גלאזגו, בה ביקר את ה-UWO והגן על פעולות מועצת השומרים של פופלאר, אשר הזעיקה את המשטרה.[2]
סיום דרכה
פעילותה של התנועה הושעתה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939. ההחלטה על פירוקה התקבלה ב-1943, והיא חדלה להתקיים באופן רשמי בשנת 1946. במרוצת השנים נעשו ניסיונות שונים להחיות את התנועה, ואחד מן האחרונים שבהם התרחש סביב שנת 1992.
הערות שוליים
תנועת העובדים המובטלים הלאומית41943446Q6979068