תנועת העם למדינה עברית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תנועת העם למדינה עברית
מדינה היישוב היהודי בארץ ישראל
מייסד יוצאי ההסתדרות הציונית החדשה
מנהיגים בנימין אליאב
תקופת הפעילות 1944–1948 (כ־4 שנים)

תנועת העם למדינה עברית או בקיצור תנועת העם, הייתה מפלגה לוחמנית קטנה שפעלה בשנים 1944-1948 בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל.

המפלגה הוקמה על ידי יוצאי ההסתדרות הציונית החדשה שבקשו לשוב לשתף פעולה עם היישוב המאורגן. אליהם חברו אנשי ההתיישבות העובדת, בראשות יגאל הורביץ, שבקשו קו לוחמני יותר נגד שלטונות המנדט הבריטי מז שהובילה מפא"י. המפלגה הוקמה לקראת הבחירות לאספת הנבחרים בשנת 1944[1]. בראש הרשימה עמד בנימין אליאב, לאחריו הוצב יגאל הורביץ ובהמשך הוצבו ישראל בן-שם, ד"ר מ. מרכוס וערי ז'בוטינסקי[2]. הצבת יגאל הורביץ, איש ההתיישבות העובדת, במקום השני, נועדה לתת לתנועה תדמית של תנועה רחבה יותר מאשר יוצאי התנועה הרוויזיוניסטית[3]. בבחירות זכתה המפלגה בנציג אחד, בנימין אליאב, באספת הנבחרים. פעילים נוספים בתנועה היו קלמן כצנלסון וע. יאורי. בשנת 1946 הציגה התנועה רשימה בבחירות לקונגרס הציוני[4].

בכינוס הארצי הראשון של התנועה, בקיץ 1945, הציג בנימין אליאב (לובוצקי) את חזונו[5]:

"בקרב כל הדור, גם אלו, המשתייכים למפלגות הישנות, נשמעות בעיקר שתי תביעות יסודיות: אקטיביזם מלוכד של המוני היישוב נגד המשטר הקולוניאלי, והקמת מרות ממלכתית אחת ביישוב העברי, שתחולל בו שינויים סוציאליים ניכרים ותערוך את כוחות המשק וכוחות האדם למאבק על העצמאות העברית."

בנוסף, חרתה התנועה על דגלה את ביטול משטר המפלגות[6].

בשנת 1946 הקימה המפלגה תנועת נוער בשם "נחשונים"[7].

בתחילת 1948 הקימו אנשי המפלגה את העיתון "מברק" בשיתוף עם לוחמי חרות ישראל. המפלגה נתנה לעיתון תדמית חוקית והלח"י סיפק את המימון. במרץ 1948 עזבו אנשי התנועה את "מברק" בשל מחלוקת על אופיו הפוליטי של העיתון[8],

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0