תעלת רידו
| מדינה |
 קנדה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2007, לפי קריטריונים 1, 4 | |
תעלת רידו (אנגלית Rideau Canal; צרפתית Canal Rideau) היא תעלת שיט לאורך נתיב של 202 ק"מ בפרובינציית אונטריו בקנדה, המחברת בין אוטווה ונהר אוטווה מצפון, לבין העיר קינגסטון שלחופי ימת אונטריו מדרום. התעלה נחפרה בראשית המאה ה-19 מסיבות אסטרטגיות ופוליטיות, כאשר האימפריה הבריטית ששלטה בקנדה נאבקה בארצות הברית על השליטה באזור. התעלה נועדה להבטיח לבריטים עורק שיט בטוח העוקף את עמק נהר סנט לורנס הפגיע, והיא שילבה קטעי נהרות ומספר אגמים. תעלת רידו נפתחה לתנועה בשנת 1832 והיא פעילה גם כיום. בשנת 2007 הוכרזה התעלה כאתר מורשת עולמית.
היסטוריה
לאחר מלחמת העצמאות של ארצות הברית, אלפי אנשים היגרו צפונה מתחומי ארצות הברית לאזור המהווה כיום את קנדה. אחד מאזורי ההתיישבות העיקריים של מהגרים אלה, אשר כונו "הנאמנים" ("the loyalists"), היה לאורך הנהרות רידו וצ'טראקי מצפון לנהר סנט לורנס, אך נתיבי השיט הלקויים באזור האטו את פיתוחו. עם זאת, המניע העיקרי בפיתוח דרכי השיט לאורך נהרות אלה היה פוליטי ואסטרטגי, ונועד להבטיח עורק תעבורה מוגן. מלחמת 1812 בין ארצות הברית לבריטניה הבהירה את פגיעותו של נתיב השיט העיקרי של הקולוניה לאורך נהר סנט לורנס שהיה חשוף להתקפות אמריקאיות בחלקים נרחבים מהנתיב בין מונטריאול לימת אונטריו. לאחר תום המלחמה, המשיכה ארצות הברית ונתפסה בעיני השלטונות הבריטיים כגורם מאיים, ואלה החלו לבדוק חלופות אפשריות לנתיב השיט העיקרי בקולוניה.
המיזם תפס תאוצה של ממש עם עריכת שני מחקרים בשנים 1824 ו-1825, וב-1826 הופקד ג'ון ביי (John By) מחיל ההנדסה המלכותי על מימושו. לפי מחקרים אלה אורכו הכולל של נתיב השיט נועד להשתרע על פני 202 ק"מ, ועל מנת לעקוף מפלים וביצות בנהרות הקיימים, נדרשה חפירת תעלה באורך של 40 ק"מ. ביי נקט בגישה לפיה יש לממש את המיזם בדרך של הקמת סכרים ותאים גבוהים אשר יגשרו על הבדלי הגבהים הטופוגרפיים באזור ויתגברו על המכשולים הטבעיים. ביי אף ניסח את ממדי התאים כך שיתאימו לספינות הקיטור שהופיעו אותה עת בצפון אמריקה. בניית התעלה החלה ב-1828 ו-6,000 איש במספר אתרים לאורך הציר השלימו את העבודות בשנת 1832.
כאלף איש מצאו את מותם במחלות ובתאונות במהלך עבודות ההקמה של התעלה, ולאורכה מספר מצבות לזכרם. עלות חפירת התעלה בסך 822,000 לירות שטרלינג הייתה עצומה וחרגה בהרבה מהתקציב. ביי הוזמן ללונדון ונחקר אודות התנהלותו בטרם נקבע כי פעל כשורה. בנוסף, תעלת רידו לא נדרשה מעולם למבחן הצבאי שהיה הסיבה העיקרית לחפירתה.
מאידך, התעלה הייתה למאיץ חשוב בהתפתחות האזור והעיר אוטווה שנקראה אז בייטאון (Bytown) על שמו של ביי, והפכה לעורק מסחרי חשוב. היא כמעט ולא התפתחה ונותרה במצבה המקורי בשל שיפור היחסים לאורך הגבול הבינלאומי ופיתוח נתיב השיט הרחב בהרבה של נהר הסנט לורנס. במחצית השנייה של המאה ה-19 הלכה התעלה ותפסה גם חשיבות תיירותית. חשיבות זו גברה במהלך המאה ה-20 וכיום שימושה העיקרי של תעלת רידו הוא תיירותי. השיט על הנתיב אפשרי מאמצע מאי עד סוף אוקטובר בכל שנה, ונמשך בן שלושה ימים בסירת מנוע ועד 10 ימים בסירת פדלים. בחורף, הופך קטע מהתעלה בעיר אוטווה לזירת ההחלקה על הקרח הגדולה בעולם[1]. אורכו של הקטע הוא 7.8 ק"מ ושטחו שווה ערך לשטחן של 90 זירות אולימפיות.
התעלה ואתריה
לאורך התעלה 74 סכרים ו-23 מהם השתמרו במצבם המקורי. 47 התאים ערוכים ב-24 קבוצות, אורכו של כל תא מגיע עד 37.8 מטר ורוחבו המקסימלי הוא 9.1 מטר. הפרש גובהי המים בתאים מגיע עד ל-4.6 מטר. מספר אגמים משמשים כמאגרי מים בעת הקיץ ומבטיחים אספקת מים יציבה לפעילותם של תאי התעלה.
במקומות רגישים לאורך עורק התנועה הוקמו שישה קסרקטינים שארבעה מהם שרדו וכן מספר עמדות הגנה. בהמשך ובעקבות מקרי התמרדות בקולוניה הוקמו לצד מספר תאים מבנים שנועדו להגן עליהם.
מצודת הנרי (Fort Henry) נבנתה בצידו המזרחי של נמל העיר קינגסטון ב-1830, היא נבנתה לפי מודל פרוסי והייתה אמורה להיות עמידה בפני הארטילריה המתקדמת ביותר באותה תקופה. בין 1846 ל-1848 הוקמו בנמל קינגסטון ארבעת מגדלי מרטלו (Martello) שנועדו לחזק את הגנתו. שניים מהם הוקמו ממזרח לתעלה ושניים ממערב לה. המגדלים עגולים ובני שתי קומות ויש בהם מפלס לתותחים. הם הוקפו בחפיר יבש ונבנו בהתאם לתפיסה שפותחה בבריטניה בעת המלחמות הנפוליאוניות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מפות הנתיב
- אודות התעלה
- נתיב המורשת של רידו
- אגודת הידידים
- אודות ג'ון ביי במוזיאון חה"ן המלכותי
- זירת ההחלקה על התעלה - מצלמות רשת ודיווח אודות תנאי ההחלקה
הערות שוליים
  | ||
|---|---|---|
| הפארקים בהרי הרוקי הקנדיים | באנף, ג'ספר, קוטניי, יוהו (פצלי ברג'ס), האמבר, הפארק הפרובינציאלי הר אסיניבוין והפארק הפרובינציאלי הר רובסון | |
| בשיתוף עם ארצות הברית | קלואן, הפארק הלאומי ראנגל-סנט אליאס, הפארק הלאומי גליישר ביי, טאטשנשיני-אלסק • פארק השלום הבין-לאומי ווטרטון-גליישר | |
| פארקים לאומיים ופרובינציאליים | דינוזאור • גרוס מורן • מיגואשה • נאהאני • ווד באפלו • מיסטייקן פוינט • רייטינג-און-סטון/אייסינאיפי | |
| אתרי טבע | צוקי מאובני ג'וגינס • אנטיקוסטי | |
| אתרי תרבות | ל'אנס או מדוז • המרכז ההיסטורי בקוויבק סיטי • הד סמאשד אין • לוננבורג • תעלת רידו • נינסטינטס • גראן פרה • תחנת ציידי הלווייתנים הבאסקים ברד ביי • צ'ונדק-קלונדייק | |
| אתרים מעורבים | פימצ'יואין אקי | |
