תקבולת יאנוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקבולת יאנוס (Janus parallelism) או תקבולת דו פרצופית היא אמצעי ספרותי, המתרחש כאשר מילה נושאת שתי משמעויות מקבילות (או יותר): האחת על פי מה שנכתב לפניה, והשניה על פי הנכתב לאחריה. התקבולת מופיעה רבות בתנ"ך, בעיקר בספר איוב וספר תהלים[1]. טכניקה זו מכונה כך על שם האליל הרומי יאנוס, בעל שני הפרצופים, אחד מביט מלפנים ואחד לאחור.

לדוגמה:

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ

המילה "זמיר" משמשת על פי המשפט הראשון כמונח של זמירה (גיזום) של הניצנים עת הגיעה עונת האביב המלבלבת, וכזימרה (שירה) - "קול התור" של הציפורים החוזרות (מנדודיהן באפריקה) עם בוא הקיץ, על פי המשפט השלישי.

דוגמה נוספת:

אִם הִתְרָחַצְתִּי במו שָׁלֶג
וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי
אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי

בתקבולת זו המילה "בבֹר" משמשת במובן בורית (סבון) על פי השורה הראשונה אשר הנושא בה הוא רחיצה, וכבור על פי השורה האחרונה (שחת).

האמצעי התגלה לראשונה על ידי דוד ילין[2], ופותח אצל כורש גורדון[3].

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ Book: Janus Parallelism in the Book of Job, faculty.washington.edu
  2. ^ ד' ילין, משנה ההוראה בתנ"ך, תרביץ ה' (תרצ"ד), עמ׳ 1-17
  3. ^ C.H. Gordon, New Directions, Bulletin of the American Society of Papyrologists 15 (1978), pp 59-66.
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0