תקיעת כף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק במושג הלכתי. אם התכוונתם ללחיצת יד, ראו תקיעת כף היא מושג עתיק יומין הבא לבטא התחייבות משפטית בין שני אנשים. כוחה המשפטי בהלכה שנוי במחלוקת.
במשפט העברי שימשה תקיעת כף כאות לגמר קניין, וכתחליף למעשה קניין[1]. בנוסף, שימשה תקיעת הכף כמעשה התחייבות הדומה לשבועה, שיש הסבורים שהיא חזקה יותר משבועה והיא דומה לברית בין הבתרים[2] ויש הסבורים שכוחה היחיד הוא מדין "שארית ישראל עוולה ולא ידברו כזב", שלפיו על יהודי לקיים את מה שהבטיח[3].
כביטוי
משמש בלשון הבטחה כמו במשפט "מי לידי יתקע שיקרה כך וכך".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "תְּקִיעַת כָּף", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 296, באתר HebrewBooks
- תקיעת כף, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ע"ד עמוד א' על פי פירוש רבינו חננאל כמובא ברא"ש.
- ^ דעת רבינו תם
- ^ בית יוסף טור יו"ד סימן קל"ט בשם הרשב"א בשו"ת חלק חמישי סימן ס"ז
