מעשה קניין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במשפט העברי, מעשה קניין הוא מעשה ההופך אדם לבעלים של נכס או חפץ. מפרשי התלמוד נחלקו באשר לאופיה המשפטי של פעולה זו; האם המעשה עצמו הוא הגורם שהופך את האדם לבעליו של החפץ וזה מה שמחיל למעשה את הבעלות, או שהמעשה אינו אלא סימן לכך שהמקנה והקונה אכן גמרו בדעתם באופן סופי על העברת הבעלות מרשות המוכר לרשות הקונה, ומה שמחיל את הבעלות הוא גמירות הדעת.

דבר שלא בא לעולם

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – דבר שלא בא לעולם

אחת מהתוצאות ההלכתיות של מחלוקת זו היא הקניית דבר שלא בא לעולם, כמו למשל אדם המקנה פירות שעדיין לא צמחו לאדם אחר - סוגיה בה נחלקו רבי מאיר וחכמים. בעוד חכמים סוברים כי לא ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם, סבור רבי מאיר כי ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם. לשיטה זו מצטרפים גם רבי ינאי, רבי יוחנן ותנאים נוספים.[1]

בסוגת הקניית דבר שלא בא לעולם ישנם שני סוגי בעיות: הקניית דבר שלא בא לעולם בכלל; כלומר, דבר שאינו קיים כמו פירות דקל שעדיין לא צמחו, או הקניית דבר שעדיין זקוק למעשה מסוים כדי שיחול עליו הקנין; כמו אדם המקנה לחבירו דבר שעדיין אינו שלו.[2]

בנוגע להקניית דבר שלא בא לעולם קיימת הבחנה נוספת בין מצב בו הדבר הנקנה אינו בעולם, לבין מצב בו האדם הקונה אינו בעולם. בעוד שרבי מאיר סבור שעקרונית ניתן להתגבר על שתי הבעיות הראשונות, ולכן ניתן להקנות גם דבר שלא בא לעולם כלל וגם לאדם שעדיין לא בא לעולם, בכל זאת מגביל רבי מאיר יכולת זו לגבי אדם שלא בא לעולם, וסבור האפשרות להקנות לקונה שאינו בעולם קיימת רק אם יש לו בעיה הקטנה יותר ב'לא בא לעולם' - אדם שכבר נולד אך עדיין זקוק למעשה מסוים כדי שיחול עליו הקנין, כדוגמת קידושין של אשה לאחר שתתגייר כאשר היא עדיין לא התגיירה. לעומת זאת, גם רבי מאיר מודה כי לא ניתן להקנות לאדם שאינו בעולם כלל, כמו למשל עובר.

יש המנמקים את דעתם של החכמים שלא ניתן להחיל קניין על דבר שלא בא לעולם, בכך שאין אובייקט עליו ניתן להחיל את הפעולה המשפטית. דעתו של הרא"ש, לעומת זאת, היא כי חכמים סוברים שהבעיה אינה אובייקטיבית, אלא בדבר שלא בא לעולם אין לאדם גמירות דעת מספיק מוחלטת כדי להקנות את החפץ, ומפאת כך לא ניתן לבצע מעשה קניין כזה. הרא"ש מוכיח את דבריו מדברי התלמוד בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ב עמוד ב', שכותב כי אף על פי שגם לפי דעתו של רבי מאיר לא ניתן להקנות לאדם שלא בא לעולם, המקנה לבנו העובר - קנה העובר, וזאת למרות שעדיין לא בא לעולם. רש"י מסביר זאת כי "הואיל, ודעתו של אדם קרובה אצל בנו", ולכך גם מצטרף הרא"ש וטוען כי במקרה של צאצא יש לאדם גמירות דעת מספיק מוחלטת כדי להקנות.

קניינים במשפט העברי

במשפט העברי, קניינים רבים ומגוונים: לקניית קרקע - חזקה ובשביל של קרקע - הילוך. לקניית בהמות ומטלטלין - משיכה, הגבהה, סיטומתא וקניין חצר, ובבהמות גם מסירה ורכוב ובהלוואה קניין מעמד שלשתן.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף צ"ג עמוד ב'.
  2. ^ ראו במסכת כתובות פרק חמישי בסוגיית "המקדיש מעשי ידי אשתו".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0