תקנת יהושע בן גמלא
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"א עמוד א' |
|---|---|
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ב' |
תקנת יהושע בן גמלא היא תקנתו של הכהן הגדול יהושע בן גמלא לייסוד תלמודי תורה ציבוריים בעם ישראל.
השפעה הלכתית
המשמעויות המרכזית של התקנה היא, שהאחריות והתשלום על לימודם של כלל ילדי הקהילה, כולל היתומים וילדי העניים, מוטלת על כלל הציבור בעיר, ולא רק על אביו.
חז"ל החשיבו את עניין זה של יסוד תלמוד תורה, עד כדי שאמרו, שכל עיר שאין בה סידור לימודים לילדים, צריכים בני שאר הקהילות להחרים אותה עד אשר יתקינו בה תלמוד תורה. ואם עמדו בעיקשותם ולא הקימו תלמוד תורה, מחריבין את אותה העיר ומפזרים את יושביה בקהילות אחרות, ובלבד שלא יהיה מקום בישראל שלא מלמדים בו את הילדים תורה[1].
תקנת יהושע בן גמלא מהווה את הבסיס ההלכתי לחובה הציבורית לחינוכו התורני של כל יחיד ויחיד[2]. הרב שלמה גורן התייחס לתקנה זו כבסיס הלכתי לתוכנית האינטגרציה בחינוך היסודי גם בניגוד לדעת ההורים[3].
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט עמוד ב'. טור ב"י יו"ד רמה, ז
- ^ ד"ר מיכאל ויגודה, מימון מערכת החינוך, באתר דעת, אחרי-מות קדושים תשע"ה
- ^ תרומת הגורן ב, ידיעות ספרים, תשע"ב.
.png){kind=small}
