בבא בתרא
בָּבָא בָּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
בארמית "בבא בתרא" פירושו "השער האחרון", ולפניו במסכת נזיקין קיימות בבא קמא - השער הראשון, ובבא מציעא - השער האמצעי. החלוקה הזו היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. התוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".
בסידור הדפים עם פירושי רשב"ם ותוספות, בדפוס וילנה, יש במסכת 175 דפים, והיא המסכת הארוכה ביותר בש"ס בכמות הדפים (אך לא בכמות המילים, שכן בחלק גדול מדפיה, פירושי הרשב"ם והתוספות ממלאים שטח גדול מהרגיל בש"ס. המסכת הגדולה ביותר בכמות המילים היא מסכת שבת)[1].
מיקומה של המסכת בסדר נזיקין
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מסכת זו ממוקמת בסוף מסכת נזיקין מכיוון שכולה דברי קבלה וסברות ואין לה סמך מפסוקים שבתורה.
פרקי המסכת
- הַשֻּׁתָּפִין[2] (שש משניות[3]) - הפרק עוסק בהלכות חלוקת שותפות, מחיצה בין חצרות (היזק ראיה), המקיף את חברו ועוד. בגמרא עוסק הפרק גם במצוות צדקה, בזהותם של כותבי הנ"ך ועוד.
- לֹא יַחְפֹּר (ארבע עשר משניות) - הפרק עוסק בנזקי שכנים.
- חֶזְקַת הַבָּתִּים (שמונה משניות) - הפרק עוסק בהלכות חזקת ראיה וחזקת קניין במקרקעין. בגמרא עוסק הפרק בכללים יסודיים בדיני 'טוען ונטען', כגון הלכות עדות, מיגו ועוד. בפרק גם סוגיות הלכתיות מפורסמות, כמו נסכא דרבי אבא וכל דאלים גבר.
- הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת (תשע משניות) - פרק זה והשלושה שאחריו עוסקים בהלכות מכירה של בתים, חצרות, ספינות, שדות, בהמות, תבואה ועוד.
- הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה (אחת עשר משניות). פרק זה עוסק בדיני משיכה מסירה והגבהה וכן בדיני מכירת שטרות
- הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת (שמונה משניות). פרק זה עוסק במכירת פירות, יין וקרקעות, נכללת בו סוגיא על שימוש בהכרעת רוב בדיני ממונות
- בֵּית כּוֹר[4] (ארבע משניות) - דיני מכירה, כאשר לשון המכירה מתפרש למשמעויות סותרות, כגון "האומר לחבירו מידה בחבל (כלומר מידה מדויקת) הן חסר הן יתר (כלומר מידה משוערת) אני מוכר לך", וכדומה.
- יֵשׁ נוֹחֲלִין (שמונה משניות) - פרק זה עוסק בדיני ירושות, בין השאר בירושת הבת, בכור ובעל היורש את אשתו.
- מִי שֶׁמֵּת (עשר משניות) - גם פרק זה עוסק בדיני ירושה, ומתנת שכיב מרע, קנין פירות. עוד יש בו הלכות "אומדנא".
- גֵּט פָּשׁוּט (שמונה משניות) - עוסק בדיני שטרות, כולל שטרי חוב, שטרי מכר, וגיטין, ובסופו דיני ערבות.
בסה"כ יש במסכת 86 משניות.
פרשני המסכת בתלמוד הבבלי
רש"י כתב פירוש למסכת, ובמהדורות שלנו (ובכתבי היד של הפירוש) הוא נקטע בדף כ"ט עמוד א', וממנו ואילך מתפרשת המסכת על ידי נכדו, הרשב"ם, אם כי כמה תוספות של הרשב"ם נכתבו בגוף פירוש רש"י בתחילת המסכת. בדפוס פיזארו של המסכת נאמר בסוף פירושו של רש"י "כאן מת רש"י", אך היו חוקרים שפקפקו האם זו הסיבה להיקטעותו של הפירוש.
מלבד פירושי וחידושי הראשונים שנתחברו על רוב המסכתות, יש בידינו חידושיו של הר"י מיגאש למסכת זו. ופירושו של רבינו יונה גירונדי הידוע כ"עליות דרבינו יונה", על שם מנהגו לסיים כל סוגיא בפסיקת ההלכה במילים "עלה בידינו", וכן פירושו של הרמ"ה, רבי מאיר הלוי מטוליטולה בשם "יד רמה", שנמצא רק על מסכת זו ומסכת סנהדרין.
סוגיות מפורסמות
- היזק ראיה "שמיה היזק או לא שמיה היזק"[5].
- "מקיף וניקף" דיני נהנה
- "רבנן לא צריכי נטירותא" - פטור תלמידי חכמים ממסים והשתתפות ממונית בהגנת העיר[6].
- גוד או אגוד[7].
- הרחקת נזיקין.
- הבא לסמוך בצד המיצר (ידועה בשם "סוגיית חרדל")[8].
- רוב וקרוב[9].
- חזקת קרקעות - פרק חזקת הבתים[10].
- קריביה דרב אידי בר אבין
- נסכא דרבי אבא
- אגדות רבה בר בר חנה[11].
- קניין פירות כקנין הגוף[12].
- נכסים מועטים[13].
- על הניזק להרחיק את עצמו[14].
- הדמים מודיעים[15]
- דיני ירושה[16]
- שכיב מרע.
קישורים חיצוניים
משנה, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט- תוספתא, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט
- תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט
- תלמוד ירושלמי, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט
- תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
הערות שוליים
- ↑ לפי ספירת המילים שבפרויקט השו"ת (באופן מקורב) בבבא בתרא 88,187 מילים ו-350,455 אותיות, ואילו במסכת שבת יש 116,533 מילים ו-463,595 אותיות. ישנה טעות נפוצה לפיה במסכת ברכות יש יותר מילים מבכל מסכתות הש"ס, אך העובדה היא שבמסכת ברכות יש רק 71,090 מילים ו-280,229 אותיות, וכמה מסכתות גדולות ממנה (פסחים, יבמות, כתובות, בבא קמא, בבא מציעא, חולין ומנחות).
- ↑ שמות הפרקים מבוססים על השמות המובאים בש"ס וילנא
- ↑ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ↑ שם פרק זה אינו המילים הראשונות של הפרק, אלא המילה השלישית והרביעית
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ח' עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ג עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ז עמוד ב' - דף י"ח עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ג עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ט עמוד א' והלאה
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ג עמוד א' ואילך
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ו עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"מ עמוד ב'
- ↑ תחילת פרק לא יחפור
- ↑ תחילת פרק המוכר את הספינה
- ↑ פרק יש נוחלין
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
