תקשורת מסוייעת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקשורת מסוייעת (באנגלית: Facilitated​Communication) היא טכניקה שהופרכה מבחינה מדעית, בה מנחה מסייעת למטופלים עם מוגבלות מילולית (לדוגמה אוטיזם) להקליד אותיות במקלדת.[1] לכאורה, המנחה עוזרת למטופלים לבחור את האותיות על-ידי תמיכה פיזית ועידוד רגשי. למעשה, קיימות עדויות חד-משמעיות לכך שהמסרים המוקלדים מנוסחים על-ידי המנחה עצמה, ולא על-ידי המטופל.[1]

קיימת הסכמה רחבה בתוך הקהילה המדעית ובקרב ארגוני תמיכה בקבוצות עם מוגבלויות, לכך שתקשורת מסוייעת היא פסאודו-מדע,[2] ואינה תקפה לתקשורת עם אנשים הסובלים מהפרעה בספקטרום האוטיסטי.[3] מחקרים מצביעים על כך שהמנחה היא המקור להודעות המתקבלות דרך תקשורת מסוייעת, ולא האדם בעל המוגבלות. המנחה עשויה להאמין שהיא אינה מקור ההודעות, אך למעשה, היא מניעה את זרועו של המטופל באמצעות הנחיה אידיומוטורית,[4][5] אפקט הדומה לזה הפועל בלוח ויג'י.[6]

בתקשורת מסוייעת, המטופל, שאינו מסוגל בדרך-כלל לתקשר בעזרת דיבור, נקרא "שותף לתקשורת", ואילו האדם המחזיק בזרועו נקרא "המנחה". המנחה מחזיק או נוגע במרפק, פרק כף היד, היד, שרוול או חלקים אחרים של הגוף[7] בעוד השותף לתקשורת מצביע על אותיות האלף בית במקלדת או בהתקן אחר.[1] המנחה מתוארת כמי שרק עוזרת למטופל להצביע על אותיות, לשלוט בתנועות זרוע בלתי רצוניות, להימנע משגיאות וליזום תנועה.[8] למעשה, מחקרים מצאו בעקביות שתקשורת מסוייעת אינה מסוגלת לספק את המענה הנכון, כאשר המנחה לא יודעת את התשובות לשאלות. למשל, כאשר הראו למטופל חפץ מסוים, אך לא למנחה, לא התקבלה תשובה נכונה לגבי זהות החפץ.[9] דוגמה נוספת לחוסר התקפות של השיטה היא בכך שבמקרים רבים המנחות חשבו שהמטופלים מקלידים מסר קוהרנטי, בעוד שבעצם עיני המטופל היו עצומות, או מוסטות הצידה.[10] למרות אטרקטיביות השיטה בעיני חלק מהמשתמשים והמטפלים, רוב הארגונים למען טיפול בקשיי תקשורת ממליצים בחריפות שלא להשתמש בה.[1]

ישנה הבחנה ברורה בין תקשורת מסוייעת, אשר היא שיטה ללא ביסוס מדעי, לבין תקשורת תומכת וחליפית. בתקשורת תומכת וחליפית נעשה גם שימוש בכלים טכנולוגיים כדי לסייע למטופלים עם קשיי דיבור לתקשר,[11] אך כלים אלה כן מבוססים מדעית.

ארגונים המתנגדים לתקשורת מסוייעת

רוב הארגונים המקצועיים העוסקים בפסיכיאטריה, מוגבלות שכלית, ובעיות תקשורת מתנגדים לשימוש בתקשורת נתמכת.[1]

בנייר עמדה שפרסם חבר הנאמנים של AAIDD הם מסכמים וכותבים "במקום לתת לאנשים לבטא את מחשבותיהם, רצונותיהם ובחירותיהם, תקשורת מסוייעת ושיטת ההנחיה המהירה עלולים להשתיק את קולות המטופלים. זאת בשל הסכנה להשפעת המנחה, וכן בשל הסכנה להעביר משאבים לשיטה זו על פני שיטות שנתמכו מדעית, כמו אלה מתחום התקשורת התומכת והחלופית."

תקשורת מסוייעת בישראל

בישראל, קיים שימוש בתקשורת מסוייעת, למרות היותה חסרת ביסוס מדעי. בין השאר, השיטה שימשה בטקסים דתיים בהם ילד או ילדה הסובלים מאוטיזם עלו על הבמה ובעזרת "תקשורת מסוייעת" העבירו מסרים על חוויותיהם ממפגשים עם מלאכים.[19] במסגרת תוכנית הרשת הדוקומנטרית "כאן מקשיבים" של כאן 11, אורית נבון הציגה שני סרטונים בהם ישנו שימוש בתקשורת מסוייעת.[20][21] בסרטים אלה המנחה מוצגת כ"מורה להקלדה" או "סייעת". הסרטונים הוצגו ללא גישה ביקורתית.

בישראל, מיוצגת החברה הבינלאומית לתקשורת תומכת וחלופית ISAAC על-ידי העמותה אייזק - ישראל. בדף העמותה מצוין כי הם "מודאגים מן השימוש הממושך בתקשורת מסוייעת (FC) למרות הספרות הקיימת לגבי תוקפה של שיטה זו."[22]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Ralf W. Schlosser, Susan Balandin, Bronwyn Hemsley, Teresa Iacono, Facilitated Communication and Authorship: A Systematic Review, Augmentative and Alternative Communication 30, 2014-12, עמ' 359–368 doi: 10.3109/07434618.2014.971490
  2. ^ Jason C. Travers, Matt J. Tincani, Russell Lang, Facilitated Communication Denies People With Disabilities Their Voice, Research and Practice for Persons with Severe Disabilities 39, 2014-09, עמ' 195–202 doi: 10.1177/1540796914556778
  3. ^ Hemsley, Bronwyn; Bryant, Lucy; Schlosser, Ralf; Shane, Howard; Lang, Russell; Paul, Diane; Benajee, Meher; Ireland, Marie (2018). "Systematic review of facilitated communication 2014-2018 finds no new evidence that messages delivered using facilitated communication are authored by the person with the disability". Autism and Developmental Language Impairments. 3: 239694151882157. doi:10.1177/2396941518821570free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  4. ^ Lilienfeld; et al. (26 בפברואר 2015). "Why debunked autism treatment fads persist". Science Daily. Emory University. נבדק ב-10 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Ganz, Jennifer B.; Katsiyannis, Antonis; Morin, Kristi L. (בפברואר 2017). "Facilitated Communication: The Resurgence of a Disproven Treatment for Individuals With Autism". Intervention in School and Clinic. 54: 52–56. doi:10.1177/1053451217692564free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  6. ^ Daniel M. Wegner, Valerie A. Fuller, Betsy Sparrow, Clever hands: Uncontrolled intelligence in facilitated communication., Journal of Personality and Social Psychology 85, 2003, עמ' 5–19 doi: 10.1037/0022-3514.85.1.5
  7. ^ Biklen, Douglas (1990). "Communication Unbound: Autism and Praxis". Harvard Educational Review. 60 (3): 291–314. doi:10.17763/haer.60.3.013h5022862vu732.
  8. ^ Stephen von Tetzchner, Historical issues in intervention research: hidden knowledge and facilitating techniques in Denmark, International Journal of Language & Communication Disorders 32, 1997-01, עמ' 1–18 doi: 10.3109/13682829709021453
  9. ^ Montee, B B; Miltenberger, R G; Wittrock, D; Watkins, N; Rheinberger, A; Stackhaus, J (1995). "An experimental analysis of facilitated communication". Journal of Applied Behavior Analysis. 28 (2): 189–200. doi:10.1901/jaba.1995.28-189. PMC 1279809. PMID 7601804.
  10. ^ Goldacre, Ben (5 בדצמבר 2009). "Making contact with a helping hand". The Guardian. נבדק ב-10 בנובמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ מהי תת"ח?, באתר ISAAC אייזק ישראל
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 Riggott, Julie (Spring–Summer 2005). "Pseudoscience in Autism Treatment: Are the News and Entertainment Media Helping or Hurting?". Scientific Review of Mental Health Practice. 4 (1): 58–60.
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 13.4 International Society for Augmentative Alternative Communication (2014). "ISAAC Position Statement on Facilitated Communication: International Society for Augmentative and Alternative Communication". Augmentative and Alternative Communication. 30 (4): 357–358. doi:10.3109/07434618.2014.971492. PMID 25379709free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 "Commission for Scientific Medicine and Mental Health News Release". Scientific Review of Mental Health Practice. 4 (1): 58–60. Spring–Summer 2005.
  15. ^ Jacobson, John W.; Mulick, James A.; Schwartz, Allen A. (בספטמבר 1995). "A History of Facilitated Communication: Science, Pseudoscience, and Antiscience: Science Working Group on Facilitated Communication". American Psychologist. 50 (9): 750–765. doi:10.1037/0003-066x.50.9.750. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Emery Jr., C. Eugene (30 בנובמבר 1994). "FC Message Technique for the Handicapped Unproven, experts say *A national group of speech and language experts votes to warn its 80,000 members that tests show facilitated communication lacks scientific validity". Providence Journal. Providence, Rhode Island. p. D-09. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Duchan, Judith F.; Calculator, Stephen; Sonnenmeier, Rae; Diehl, Sylvia; Cumley, Gary D. (2001). "A Framework for Managing Controversial Practices". Language, Speech, and Hearing Services in Schools. 32 (3): 133–141. doi:10.1044/0161-1461(2001/011). PMID 27764404.
  18. ^ "Do Not Do Recommendation". NICE. נבדק ב-25 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ תקשורת נתמכת – המדע שלל את זה, הדת אימצה, באתר הידען, ‏13 באוקטובר 2008
  20. ^ לטל יש תסמונת נוירולוגית שמונעת ממנה לדבר | כאן מקשיבים - ללא מילים, נבדק ב-2021-08-11
  21. ^ איך נשמעות המחשבות בראש של ילדה אוטיסטית שלא מדברת? | כאן מקשיבים - ללא מילים, נבדק ב-2021-08-11
  22. ^ תקשורת מסוייעת - Facilitated Communication, באתר ISAAC אייזק ישראל
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תקשורת_מסוייעת&oldid=1829071"