אידומיאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:10, 25 במרץ 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "{{מחפש מקורות}}" ב־"{{מקורות|רמה=מחפש}}")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

החלוקות הרומיות של א"י וסביבתה, מאה ראשונה לספירה

אִידוּמיאָהאנגלית: Idumaea) הוא שם ששימש בתקופה הפרסית ובתקופה הקלאסית (התקופה ההלניסטית ורומית) לתיאור חבל הארץ שמדרום ליהודה ושפלת יהודה, מקרית-גת ובית-גוברין, דרך חברון לערד. עם גלות בבל נדדו אדומים מערבה וצפונה ואכלסו שטחים אלו, שפונו מיהודים, בעוד האדומים עצמם נדחקים בדרום-מזרח מפני הנבטים.

בתקופה ההלניסטית הייתה באזור השפעה יוונית חזקה, לצד התרבות השמית-כנענית, הדת האדומית, השפה הארמית והכתב העברי. היו חיכוכים בין אידומאה לבין יהודה: יהודה המכבי כבש את חברון, והשליט החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון הכניע את אידומאה והביא לגיורם של האדומים (http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4737) . עיר הבירה, מרשה, פונתה מתושביה ואכלסה חיל-מצב חשמונאי. בין המתגיירים הייתה משפחתו של הורדוס, אשר מוצאו האדומי נחשב לו לרועץ בכל תקופת שלטונו (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר יד, פרק טו, פסקה ב, סעיף 403.), ולגנאי בתיאורים תלמודיים.

בתקופה הרומית, אידומיאה הייתה אחד משלושת החבלים שהרכיבו את הפרובינקיה יודאה (לצד יהודה ושומרון). בשנת 358 צורפה לפרובינקיית פלשתינה סלוטאריס (Palaestina Salutaris), ובשנת 409 לפרובינקיית פלשתינה טרטיה, בעוד יהודה ושומרון היו חלק מפלשתינה פרימה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.