רבי וולף היידנהיים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
![]() | |
לידה | 1757 |
---|---|
פטירה | 1832 (בגיל 75 בערך) |
ענף מדעי | בלשנות |
הערות | תלמידו של ר' יוסף שטיינהארט |
תרומות עיקריות | |
פרסום ספרים בדקדוק השפה העברית, חקר המסורה |

רבי בנימין זאב [וולף] בן שמשון היידנהיים (בראשי תיבות: רוו"ה; בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757 – 23 בפברואר 1832) היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני. תלמידו של רבי יוסף שטיינהארט, מחבר הספר "זיכרון-יוסף", וכן תלמידו המובהק של רבי נח חיים צבי ברלין שהיה רב באה"ו.
ספריו ומלאכתו
בשנת 1799 הקים היידנהיים בית דפוס נודע בעיירה רדלהיים שבפאתי פרנקפורט. ספריו נחשבו לבעלי יוקרה מיוחדת, משום שהשקיע רבות בהגהה ובעיצוב. בין השאר הדפיס גם חומשים עם ביאורו של הרב יקותיאל הכהן ("יהב"י הנקדן") יחד עם הוספות שלו; עד גילוי כתר ארם צובא, והדפסת תנ"ך מדויק ע"פ כתר ארם צובא וכתבי יד מדויקים נוספים על ידי מרדכי ברויאר, חומשיו היו נחשבים כמדויקים יחסית, ותנ"ך קורן הסתמך על נוסחו. כמו כן הוציא מחזורים בתשעה כרכים עם ביאור משלו על הפיוטים.
היה מקובל בחוגי היהודים, ורבנים שונים אף כתבו עליו בהערכה. לדוגמה, החתם סופר כתב עליו (חו"מ תשובה פט) "שכילה כמה זמן בהגהת הפיוטים ולתרגמם בלשון אשכנז ואלמלא הוא הפיוטים כבר נשתקעו ולא נאמרו בדורות הללו כידוע". לעומת זאת עשה גם דברים שאין רוח חכמים נוחה מהם, ואף נתן סיוע לרפורמים במלחמתם עם האורתודוקסים[1].
פרסם ספרים בנושא דקדוק עברי: "מבוא ללשון" (1806) ו"משפטי הטעמים" (1808). הותיר אחריו מספר רב של חומרים וכן מאמרים מפרי עטו בנושא דקדוק שלא פורסמו, בשל צווי הגבלה על הדפסת ספרים. בית הדפוס נחרב בידי הנאצים לאחר למעלה ממאה שנות פעילות.
הוא הדפיס על חשבונו בשנת 1812 את ספר "דברי אגרת" שחיבר חברו מענדל שטיינהארט, שכולל בתוכו תשובות על שינויים במנהגים מסוימים, כמו אכילת קטניות בפסח. בין היתר היה מקורב אל מיכאל קרייצנאך, מראשי הרפורמים[דרוש מקור].
ברדלהיים, המהווה כיום חלק מפרנקפורט, קיים רחוב על שמו. ברחוב שוכן בית העלמין היהודי שבו היידנהיים קבור.
לקריאה נוספת
- ישראל לוינגר, 'ר' וואלף היידענהיים, חייו ומפעלו, תקי"ז-תקצ"ב (הדפסת חומשים, מחזורים, סידורים ופרשנותו)', המעין כו, א (תשמ"ו), 16-27; ב (תשמ"ו), 35-42.
- ישראל מאיר לוינגר (עורך), הגדה של פסח: בנימין וואלף היידענהיים מתרגם מדקדק ומדפיס: קוים לדמותו, ירושלים: י' מ' לוינגר, תשמ"ז 1987. (דפוס צילום של הגדה של פסח רעדלהיים תקפ"ב כולל השער המקורי בתוספת חיבור מאת לוינגר)
- Michel Garel, 'The rediscovery of the Wolf Haggadah,' Journal of Jewish Art 2 (1974), 22-27.
- Israel Meir Levinger, 'Die deutschen Gebetsbücher und Chumaschim: 150. Jahrzeitstag von Wolf Heidenheim,' Udim 11-12 (1981-1982), 69-82. (בגרמנית)
קישורים חיצוניים
- "וולף (בנימין) בן שמשון היידנהיים", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- נפתלי בן-מנחם, ר’ בנימין זאב וואלף איש היידנהיים, טורי ישרון כד (תשל"א), עמ' 34–35, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] חומש מאור עיניים, רדלהיים תקע"ח-תקפ"א, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית- סידורים ומחזורים של וולף היידנהיים בסריקה מלאה בוויקישיתוף, (או בפורמט PDF באתר היברובוקס)
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] הגדה של פסח, רדלהיים תקפ"ב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ לפירוט: בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, כרך ב'.