רבי יוסף שטיינהארט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יוסף שטיינהארט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער לשו"ת זיכרון יוסף, פיורדא.

הרב יוסף שטיינהארט (ת"פ, 1720כ"ב באב תקל"ו, 1776) היה רב ואב"ד בעיר פיורדא, פוסק משמעותי ורב השפעה, ונחשב מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים.

ביוגרפיה

יוסף שטיינהארט נולד לרבי מנחם מענדל בשטיינהראט שבבוואריה, ולמד תורה אצל הרב יעקב פופרש כ"ץ בעל "שב יעקב", בפרנקפורט.

היה בין חכמי התלמוד המובילים של זמנו, והתכתב עם כל גדולי הרבנים בזמנו, השאלות הופנו אליו מהונגריה, איטליה (ורונה), הולנד (אמסטרדם) ושווייץ. בדומה לכמה רבנים מובילים אחרים בני תקופתו, גם הרב שטיינהארט התנגד (בהקדמתו לספרו זיכרון יוסף) להופעתה של תנועת החסידות.

רבנותו הראשונה הייתה בעיר ריקסהיים. הוא כיהן גם ברבנות שוואבך, ורפלדסווילר[1].

משנת תק"ט היה רב למדינת אלזאס העליונה שבירתה שטרסבורג.

משנת תקט"ו היה רב למדינת אלזאס התחתונה בעיר נידרהיים.

ומשנת תקכ"ג רב בפירט (עיר).

נפטר בכ"ב מנחם אב תקל"ו, ונקבר בבית קברות הישן בפירט.


תקופת חייו של רבי יוסף שטיינהארט על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

משפחתו

היה נשוי שלוש פעמים: אשתו הראשונה הייתה חיה כהן שפירא, בתו של עקיבא כהן שפירא, השנייה קריינדל, והשלישית רוזל.

הרב שטיינהארט מזכיר פעמים אחדות במהלך חיבורו את רעייתו הלמדנית קריינדל שגם הפצירה בו להדפיס את תורתו. קריינדל באה ממשפחת רבנים נודעת. אביה היה ר' אריה ליב מוכיח ברלין מפרשבורג (נפטר בשנת תק"ג, 1743), ואחיה הוא הרב ישעיה פיק ברלין[2].

הרב שטיינהארט כתב בהקדמה לספרו כי נענש במידה רבה במותם של ילדיו ונכדיו, ועד כמה שידוע נשארו לו:

  • בנו רבי משה (נפטר 1799) היה סופר ופרשן, חיבר פירוש על שער היחוד של תורת חובת הלבבות.
  • בתו לאה, מאשתו הראשונה חיה. הייתה אשתו של הרב יצחק אהרון מפלסבורג.

מתלמידיו

חיבוריו

  • שו"ת זיכרון יוסף.
  • משביר בר, על החומש.
  • כח שור, על מסכת בבא בתרא.

חיבוריו "משביר בר" ו"כח שור", התפרסמו אחר פטירתו על ידי נכדו הרב עקיבא שטיינהרט רבה של קובין שבהונגריה.

קישורים חיצוניים

מספריו

הערות שוליים

  1. ^ חידושי יעב"ץ, מכון ירושלים, תשס"ט, פתח דבר, הערה 1.
  2. ^ להרחבה אודות הרבנית קריינדל ודברי חכמתה, ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, הרבנית שפירקה את האותיות של הגביר, בתוך: קובץ פעמי יעקב, גיליון עט-פ, שבט תשע"ג, עמודים: קיט-קכד.
  3. ^ כמובא כמו שמבואר בשו"ת אור פני משה, סוף סימן ה וסימן ז: דעת אדוני מורי ורבי, הגאון מה"ר יוסף שטיינהארט.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0