ערמון מים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים [ 1, 2, 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
קבוצה: | צמחים וסקולריים |
מחלקה: | חד פסיגיים |
סדרה: | הדסאים |
משפחה: | כופריים |
תת־משפחה: | טרפאים |
סוג: | טראפה |
ערמון מים הוא שמו של צמח מים בעל מראה יחודי, אחד משלושת המינים שידועים בסוג טראפה: ט. ביקורניס, (Trapa bicornis) ט. נטנאס (Trapa natans) והמין הנכחד Trapa rossica.
ידוע גם בשמות "קלטרופ מים", "אגוז בופלו", "אגוז עטלף" (bat nut), "תרמיל שטן" (devil pod) "אגוז לינג" "לין קוק" (lin kok) "אגוז לינג קיו" (ling kio nut), "אגוז שפם" (mustache nut) או singhada (עיר בהודו). הם צמחי מים מתוקים חד שנתיים, אנדמיים לאיזורים הממוזגים של אירואסיה ואפריקה. הם מניבים פרי אשר (ביחוד ה ט. ביקורניס) צורתו כשל קרני שור או צללית פרוסת כנפיים של עטלף. כל פרי מכיל גרעין גדול וקשיח. הפרי נאכל מבושל. המינים ט. ביקורניס וט. נאטנס טופחו בסין ובתת היבשת ההודית לזרעי מאכל מזה 3000 שנה לפחות. כיום מוגדרים במקומות בעולם כמינים פולשים הפוגעים בסביבה.
אין לבלבל עם הEleocharis dulcis (אנ') -צמח ממשפחה אחרת שנקרא גם הוא "ערמון מים", שהוא צמח מים עשבוני וגבוה אשר פקעותיו נאכלות גם הן חיות והן מבושלות, משווק בעולם המערבי בקופסאות שימורים[1] הוא אינו כשר למאכל שכן הפקעות מכילות תולעים.
אטימולוגיה

שם הסוג 'טראפה' נגזר מהמילה הלטינית "thistle" שמשמעה "גדילן", calcitrappa הוא גם כן שם נפוץ לצמחי מים.
שמו הסיני הוא (língjiǎo (菱角 הלחם של לינג-"דוקרן" ואינג'יוֹ-"קרן", שבפי דוברי אנגלית הפך ל"אגוז לינג". באנגלית נקרא קלטרופ (caltrop- חפץ משונן) בהודו ובפקיסטן לצמח שמות שונים באזורים רבים כמו "סינגאדה" "סרינג'אטקה" (סנסקריט) ועוד.בקשמיר נקרא גוֹר (گور) במונטנגרו (יגוסלביה) הוא מצוי בשפע באגם שקודרה ונקרא kasaronja.
שם הצמח ביפנית הוא "הִישִׁי" שמשמעו יהלום (אותה מילה המרכיבה את השם מיצובישי[2]).
השמות העממיים הרבים נובעים כמובן מצורת הפרי הייחודית שאפשר לראות בה דמיון לקרני שור או כנפי עטלף ועוד.
תיאור

הצמח גדל בביצות ומקווי מים מתוקים גדולים ללא זרימה חזקה, ושעומקם עד 5 מטרים. המים המועדפים לו הם חומציים במעט, מים המכילים סידן אינם טובים לו, הקרקע בוצית ומדושנת.

גבעולו השקוע במים של הצמח מגיע לאורך של 4.5 מטר, ומעוגן אל הבוץ בשורשים עדינים מאוד שחודרים לאדמת הבוץ לעומק של 30–60 ס"מ.
לצמח ישנם שני סוגי עלים, עלים עדינים דמויי נוצה הצומחים לאורך הגבעול מתחת לפני המים, ועלים רחבים הצפים על פני המים ומחזיקים את הצמח, צורתם סגלגלה-משולשת אורכם כ2–3 ס"מ ושפתם משוננת כמסור. הם סדורים במבנים דמויי שושנה בקוטר כשלושים ס"מ, בפטוטרת כל כל עלה חלק מעובה וספוגי באורך5–9 ס"מ המגביר את כושר הציפה. העלים ירוקים אך העלים הבוגרים מקבלים צבע אדום-סגול בתקופת הסתיו ולאחר מכן נושרים.
בלוטות המפרישות חומצה מצויות בתחתית העלים ועל הגבעול, משערים כי נועדו למנוע אכילתם על ידי בעלי חיים.
הפרחים לבנים בעלי ארבעה עלי-כותרת מופיעים בקיץ (יולי-אוגוסט) ומואבקים על ידי חרקים. הפרי חום כהה וקשיח בעל שניים או ארבעה עוקצים מחודדים המסייעים לו להשתרש באדמת הבוץ. הזרעים יכולים להתקיים עד 12 שנים בסביבה לחה, אך על פי רוב נובטים כבר בתוך שנתיים, אם יתייבשו לא יהיו ראויים שוב להצמיח[3].
הצמח מתרבה כשהתפרחות ששונות העלים ניתקות מהגבעול ונסחפות בזרמי המים, או על ידי הפירות שנתפסים על חפצים או אף על בעלי חיים ומועברים למקומות אחרים.
הפרי הקשיח מבשיל בחורף. הוא מכיל בתוכו ליבה לבנה המורכבת מ20 אחוז עמילן, הוא מהווה מקור טוב לוויטמין B2 כמו כן מכיל רעלן אשר מתפרק בבישול.
היסטוריה בשימוש האדם

מהמחקר הארכיאולוגי בדרום גרמניה נראה כי תושבי המקום בתקופות פריהיסטוריות הסתמכו על צמחי המים כהשלמת תזונה, בשנים שיבול הדגנים לא עלה יפה יתכן כי צמחי המים היו מרכיב התזונה העיקרי [4] כיום בגרמניה הטראפה כל כך נדיר עד שמוגדר בסכנת הכחדה[5]
בהודו ובפקיסטן ידועים בשמות "סינגהרה" או "פניפל" ונפוצים כגידולי מים. הפרי נאכל כשהוא חי[דרושה הבהרה] או מבושל. לאחר שהתייבש, הוא נטחן לקמח שנקרא סינגרה קה אטה, המשמש את המקומיים כמרכיב ב"פולחאר" (דיאטת פירות) ביוחד בימי הצומות בדת ההינדו. {{הערה|"Tips To A Healthy 'Navratra'". The Times Of India..
עד 1880 היה אפשרי להשיג ערמוני מים בשווקים ברחבי אירופה, בצפון איטליה היו נמכרים ערמונים קלויים, באותה מידה שהיום עדיין נמכרים ערמונים מתוקים. בחלקים רבים של/ב אירופה היו מוכרים כמזון (אנושי) עד תחילת המאה העשרים. כיום, לעומת זאת, הפך להיות צמח נדיר. לכמעט-היעלמות שלו עשויות להיות מספר סיבות, משינויים אקלימיים, שינויים בהרכב התזונתיים במקווי המיים ועד ניקוז המים באדמות הביצה שהיו תחום מחייתו.
לארה"ב הגיע הט. נטנאס לראשונה בסביבות שנת 1874, כשניטע בגן הבוטני של אוניברסיטת הרווארד. משם התפשט כשעובד הגן החליט על דעת עצמו להשליך זרעים של הצמח למקווי מים ונהרות. הבוטניקאי צ'ארלס ספרג סרג'נט (אנ') התריע כבר בשנת 1879 על סכנת התפשטות מוגזמת של הצמח, לפי סימנים ועדויות שהגיעו אליו.
קלסטרופ מים הוכרז כמין פולש מורמונט ועד וירג'יניה, והוא מסווג כמין מזיק בפלורידה, צפון קרולינה ובוושינגטון. גם באוסטרליה במדינת ניו סאות ווילס הוכרז כמין מזיק.
בשנת 2011 בגרמניה ושוויץ זכה ערמון המים בתואר צמח המים של השנה.
אחריות בהעברת מחלות
Fasciolopsiasi (אנ') היא מחלת מעיים מדבקת בבני אדם וחזירים הנגרמת על ידי טפיל ואנדמית לאזורים של דרום אסיה, סין, טייוואן, מלזיה והודו. הוא עשוי להיות מועבר דרך ערמוני המים ושאר צמחי מים וביצה אחרים.
גלריה
-
ענפי הטראפה צפים בזרם הנהר
-
אגוז בודד שנסחף לחוף
-
פרח פתוח
-
פרח סגור
-
שושנות עלים בצורות גיאומריות ושילוב צבעים מרהיב עין
-
שדה גידול בטייוואן
-
שימוש בזרע כתכשיט
-
איסוף
-
עלים מיובשים בקטלוג בוטני
-
מוגש לאכילה מחוז הובי -סין
הערות שוליים
- ↑ אתר למכירת אוכל מהמזרח [1]
- ↑ כמו במילה האנגלית lozenge מתארת מעוין או יהלום או צמחים וחפצים שונים בצורות אלו
- ↑ [2] מאמר באתר aquadex
- ↑ שגיאת בהערת שוליים: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם"karg">Karg, S. 2006. The water caltrop (Trapa natans L.) as a food resource during the 4th to 1st millennia BC at Lake Federsee, Bad Buchau (southern Germany). Environmental Archaeology 11 (1): 125–130.
- ↑ de:Wassernuss