כלכלת הרפובליקה העממית של סין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:21, 17 במאי 2020 מאת גאון הירדן (שיחה | תרומות) (תיקון נתיב תמונה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: יש לעדכן את התוכן בדחיפות כדי שיתאים לשנת 2018.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: יש לעדכן את התוכן בדחיפות כדי שיתאים לשנת 2018.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
כלכלת הרפובליקה העממית של סין
מרכז העסקים הבינלאומי במחוז פודונג שבשנגחאי, 2008
מרכז העסקים הבינלאומי במחוז פודונג שבשנגחאי, 2008
דירוג עולמי תמ"ג: 2; תמ"ג לנפש: 92
סטטיסטיקה
תמ"ג 18,743,803
תמ"ג לנפש 13,241
צמיחה כלכלית 6.90% (דירוג: 18; הערכה לשנת 2015)
מדד ג'יני 46.9 (דירוג: 28; הערכה לשנת 2014)
כוח עבודה 804,000,000 (הערכה לשנת 2015)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת
חקלאים סיניים

כלכלת הרפובליקה העממית של סין היא הכלכלה הגדולה ביותר בעולם במונחים של תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) לפי שווי כוח הקנייה, לעומת זאת במונחים של התמ"ג הנומינלי, כלכלת סין היא השנייה בגודלה בעולם ומפגרת בהרבה אחרי כלכלת ארצות הברית.

במהלך 25 השנים האחרונות הפכה סין למדינה בעלת הצמיחה הכלכלית המואצת ביותר בעולם, כאשר בשנת 2008 שיעור הצמיחה השנתי עמד על 9%. בשלושת העשורים האחרונים גדלה ההכנסה הממוצעת לנפש בסין בשיעור שנתי ממוצע של למעלה מ-8%, אשר הוביל לצמצום ניכר בממדי העוני במדינה. זאת אף שאחת ההשלכות הנלוות לצמיחה הכלכלית הייתה התעצמות אי-השוויון הכלכלי בתוך החברה הסינית.

היסטוריה

אחוזי הגידול בתמ"ג לנפש 1990-2007 [1] ניתן לראות כי אחוזי הצמיחה בסין היו באותה תקופה מהגבוהים בעולם
ערך מורחב – הרפורמה בכלכלת סין

למרות גודלה העצום של סין, שפע משאבי הטבע שלה והעובדה שכ-20% מכלל אוכלוסיית העולם חיה בשטחה, משנות ה-90 של המאה ה-19 ועד לסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 התפקיד אותו מילאה בכלכלה העולמית היה שולי יחסית. בסוף 1978 התחילה הנהגת סין ברפורמות כלכליות משיטה כלכלית ריכוזית לשיטה המזכירה את השוק החופשי, תוך כדי שמירה על פיקוח הדוק. בחקלאות עברו משיטת האחריות הקולקטיבית לחקלאות פרטית. בתעשייה מנהלי המפעלים קיבלו עצמאות וסמכות גדולה יותר ופתחו את הכלכלה לסחר חוץ. הממשלה שמה דגש על העלאת ההכנסה והצריכה האישית, תוך כדי הכנסת שיטות ניהול חדשות על מנת לשפר את התפוקה. הממשלה התמקדה בסחר חוץ כמנוע הצמיחה הראשי של המשק הסיני. למטרה זו הגדירה מעל ל-2,000 אזורי סחר מיוחדים, שבהם יש חוקים נוקשים פחות והכלכלה שם חופשית יותר. כתוצאה מכך, הרפורמות הללו עזרו להוציא מיליוני אזרחים סינים מן העוני והובילו לירידה בשיעור העוני מ-53% בשנת 1981 ל-8% בשנת 2001 [דרוש מקור]. הממשלה הסינית מכנה את המדיניות הכלכלית הנוכחית המונהגת כיום בסין "סוציאליזם עם גוון סיני ייחודי", אף על פי שהפירוש המדויק למשפט זה נתון במחלוקת. חלק רואים בכלכלה הסינית כסוג של כלכלה מעורבת, אחרים כסוג של קפיטליזם.

מגזרים

שני המגזרים העיקרים בכלכלה הסינית הם החקלאות והתעשייה, אשר יחד מפעילים למעלה מ-70 אחוז מכלל כוח העבודה ומפיקים מעל ל-60 אחוז מהתמ"ג הסיני. שני המגזרים הללו שונים באספקטים רבים. הטכנולוגיה, פריון העבודה וההכנסה התפתחו באופן מהיר בהרבה יותר בענפי התעשייה הסינית מאשר בענפי החקלאות הסינית. בעוד שהתפוקה החקלאית הושפעה בעיקר מתנאי מזג האוויר, התעשייה הושפעה ישירות מהרפורמה אותם הנהיגה הממשלה.

השוני בין שני המגזרים הובילו ליצירת פער כלכלי, תרבותי וחברתי ניכר בין האזורים העירוניים לכפריים בסין. סין היא היצרנית הגדולה בעולם של אורז והיא בין הספקים העיקריים בעולם של חיטה, תירס, טבק, פולי סויה, בוטנים וכותנה. סין היא אחת היצרניות הגדולות בעולם של מספר מוצרים תעשייתיים ומוצרי מינרלים כגון: בד כותנה, טונגסטן, ואנטימון, ויצרנית חשובה של חוטי כותנה, פחם, נפט גלמי, ומספר מוצרים אחרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0