כלכלת אתיופיה
 | |
| מבנה הבנק המסחרי של אתיופיה, אדיס אבבה | |
| דירוג עולמי | 73 (2005)[1] |
|---|---|
| מטבע | ביר |
| ארגוני סחר | ארגון הסחר העולמי, האיחוד האפריקאי |
| ענפי תעשייה עיקריים | ייצור מזון, משקאות, טקסטיל, תעשייה כימית, עיבוד מתכות, מלט. |
| שנת כספים | 8 ביולי - 7 ביולי |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 64,730,000,000 דולר (2005) |
| תמ"ג לנפש | 900 דולר (2005) |
| צמיחה כלכלית | 8.9% (2005) (דירוג: 2; הערכה לשנת 2015) |
| תמ"ג לפי מגזר | חקלאות (47.5%), תעשייה (9.9%), שירותים (42.6%) (2005) |
| אינפלציה (מה"ל) | (2005) 11.6%% |
| אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 50% הערכה 2002 |
| מדד ג'יני | 33.0 (דירוג: 105; 2011) |
| כוח עבודה | 27,270,000 נפש (הערכה לשנת 2015) |
| כוח עבודה לפי מקצוע | חקלאות (80%), תעשייה (8%), שירותים (12%) (1985) |
| קשרי מסחר | |
| יצוא | 612 מיליארד דולר (הערכה)(2005) |
| מדינות עיקריות |
ערב הסעודית 14.7%, סין 12.6%, ארצות הברית 12.4%, הודו 6.7%, איטליה 4.6% (2005) |
| חשבון שוטף | 2.338 מיליארד דולר (2005) |
| חוב חיצוני | 45% מהתמ"ג |
| מימון ציבורי | |
| סיוע כלכלי בינלאומי | 301 מיליון דולר (2001) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת | |
אתיופיה, המדינה השנייה באוכלוסייתה באפריקה, לאחר ניגריה, היא אחת מהכלכלות הצומחות ביותר בעולם.[2] כלכלת אתיופיה מבוססת בעיקר על חקלאות. החקלאות מרכיבה כ-40 אחוז מהתל"ג, 80 אחוז מהיצוא ו-80 אחוז מכוח העבודה. חלק גדול מהפעילות כלכלית האחרת נסמכת גם היא על החקלאות, כולל שיווק, עיבוד ויצוא של מוצרים חקלאיים. הייצור הוא ברובו הגדול לקיום מיידי. גידולים עיקריים הם קפה, קטניות, זרעים לשמן, דגנים, תפוחי אדמה, קנה סוכר וירקות.
היצוא של אתיופיה הוא כמעט כולו של תוצרים חקלאיים, וקפה הוא המרכיב הגדול ביותר. משק החי של אתיופיה הוא כנראה הגדול ביותר באפריקה, וב-1987 היה אחראי ל-15 אחוז מהתל"ג.
אתיופיה היא מהמדינות העניות ביותר באפריקה. אתיופים רבים נסמכים על סיוע במזון מחוץ לארץ.
היסטוריה
אתיופיה נותרה עצמאית בזמן ההשתלטות הקולוניאלית על אפריקה, עד ל-1936, כאשר הצבא האיטלקי פלש למדינה. כוחות בריטים ואתיופים ניצחו את האיטלקים ב-1941, ואתיופיה קיבלה חזרה את עצמאותה, עם החתימה על ההסכם האנגלו-אתיופי (1942).
ב-1930 מונה היילה סלאסי לקיסר אתיופיה. לאחר הדחתו של היילה סלאסי בשנת 1974, כלכלתה של אתיופיה הפכה לסוציאליסטית. המדינה הפכה לגורם חזק ושולט במשק. חלק גדול מהכלכלה הועבר מבעלות פרטית למגזר הציבורי, כולל רוב התעשייה המודרנית ומשקים חקלאיים גדולים, כולל כל הקרקע החקלאית, הרכוש העירוני בשכירות, וכל המוסדות הפיננסיים. מאז 1991, הכלכלה נעשתה למבוזרת יותר, מוכוונת על ידי כוחות השוק ומדגישה את היוזמה האישית. על ידי שינוי מגמה זה קיווה השלטון להשיב עשור של הדרדרות כלכלית. ב-1993 החלה העברה של העסקים, התעשייה, הבנקאות, החקלאות והסחר למגזר הפרטי.
מאז 1991, אתיופיה ייסדה קשרים חמים עם ארצות הברית ועם מערב אירופה, וקיבלה מהם ומהבנק העולמי סיוע רב. ב-2004, הממשלה החלה בהעברתם של יותר מ-2 מיליון אנשים מהרמות היבשות במזרח, כשהיא טוענת כי העברה זו תביא לפחות מחסור במזון.
קישורים חיצוניים
- סקירה על כלכלת אתיופיה, באתר מכון היצוא
- הדס מגן, מתשתיות ועד תכשיטים: הישראלים מסתערים על אתיופיה, באתר גלובס, 18 במאי 2013
דפנה מאור, לרגל ביקורו של הנשיא ריבלין באתיופיה: 11 דברים שלא ידעתם על הכלכלה המפתיעה באפריקה, באתר TheMarker, 1 במאי 2018
הערות שוליים
- ^ [1]
- ^ הגברת הצמיחה באתיופיה באתר ה-IFC.
