כלכלת רוסיה
ערך זה עוסק בכלכלת הפדרציה הרוסית (משנת 1991 ואילך). אם התכוונתם למשמעויות נוספות של המושג "כלכלת רוסיה", ראו  | |
| דירוג עולמי | תמ"ג: 8; תמ"ג לנפש: 76 |
|---|---|
| ארגוני סחר | חבר המדינות, APEC, האיחוד הכלכלי האירואסייתי, הקהילה הכלכלית האירואסייתית, G-20, SCO |
| ענפי תעשייה עיקריים | ייצור מכונות, זהב, יהלומים, ברזל, פלדה, כריית פחם, עיבוד עץ, כימיקלים, תעשייה צבאית, עיבוד מזון, בנייה, אלקטרוניקה, גז טבעי ונפט |
| שנת כספים | שנה קלנדרית |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 3,875,690 מיליון $ (2020) |
| תמ"ג לנפש | 29,181 דולר (2019) |
| צמיחה כלכלית | -3.70% (דירוג: 210; הערכה לשנת 2015) |
| תמ"ג לפי מגזר | חקלאות (4.7%), תעשייה (32.4%), שירותים (62.3%) (2017) |
| אינפלציה (מה"ל) | 4.3% (2018)[1] |
| אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 13% (2020)[2][3] |
| מדד ג'יני | 37.7 (2015) (דירוג: 54; 2014) |
| כוח עבודה | 75,900,000 (2019) (הערכה לשנת 2015) |
| כוח עבודה לפי מקצוע | חקלאות (9.4%), תעשייה (27.6%), שירותים (63%) (2016) |
| אבטלה | 4.4% (2021)[2][4][5] |
| קשרי מסחר | |
| יצוא | 443 מיליארד דולר (2018)[6] |
| מדינות עיקריות |
הולנד 14.62%, גרמניה 6.9%, סין 6.8%, איטליה 6.2%, טורקיה 5.2%, אוקראינה 5.2% בלארוס 4.7%, פולין 3.8%. (על פי נתוני 2012) |
| יבוא | 248 מיליארד דולר (2018)[6] |
| מדינות עיקריות |
סין 16.6%, גרמניה 12.2%, אוקראינה 5.7%, יפן 5.0%, ארצות הברית 4.9%, צרפת 4.3%, בלארוס 3.6% (לפי נתוני 2012) |
| חוב חיצוני | 461,2 מיליארד דולר (2020)[7] |
| מדד קלות עשיית העסקים | 28 (2020) |
| מימון ציבורי | |
| גירעון תקציבי | −1.4% (2017) |
| הכנסות | 711 מיליארד דולר (2012)[8] |
| הוצאות | 681 מיליארד דולר (2012)[8] |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת | |
כלכלת רוסיה היא כלכלה מעורבת עם בעלות ממשלתית בתחומים אסטרטגיים. רוסיה היא אחת הכלכלות הגדולות בעולם (ה-11 בגודלה בעולם[4] ) ומסתמכת במידה רבה על הכנסות ממשאבי טבע, ובעיקר נפט, גז טבעי ומתכות, כדי למנף את צמיחתה. המטבע של רוסיה הוא רובל רוסי.
רפורמות שוק ההון הרוסי של שנות ה-90 לאחר פירוק ברית המועצות, הביאו להפרטה נרחבת בתעשייה ובחקלאות ובמידה מועטה יותר במגזר האנרגיה והתעשיות הביטחוניות. ההפרטה יצרה קבוצה של אנשי עסקים שרכשו חברות ממשלתיות, צברו עושר רב ומכונים אוליגרכים. מאז 2008 העיר מוסקבה הוכתרה כבירת המיליארדרים של העולם על פי מגזין פורבס. בעקבות העלייה המתמדת ברמת החיים, רוסיה חזרה בשנת 2005, לרמת פיתוח אנושית גבוהה כפי שהיה לפני התפרקות ברית המועצות. בשנים 2000–2012 קצב ייצוא האנרגיה הכפיל את עצמו וההכנסה הריאלית קפצה ב-160%. נכון לשנת 2012 מגזר הגז הרכיב 16% מהתמ"ג, 52% ממסים והתקציב הפדרלי ומלמעלה מ-70% מהייצוא הכולל.
לרוסיה תעשייה צבאית מפותחת מאוד וכוללת פיתוח ועיצוב טכנולוגית מתקדמות לרבות מטוסי קרב דור חמישי. נכון לשנת 2013 עמד היקף הייצוא על 15.7 מיליארד דולר, שנייה רק לארצות הברית.
בשנת 2014, מדינות המערב ובראשן האיחוד האירופי וארצות הברית הטילו סנקציות כלכליות על רוסיה, עקב משבר אוקראינה והחשד למעורבות צבאית רוסית ישירה בסכסוך. הדבר הביא לצמצום בצמיחה הכלכלית וצלילת ערך הרובל. זאת לצד ירידה חדה במחיר הנפט המהוה הכנסה משמעותית לכלכלת רוסיה.
בשל התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה דווח על התכווצות נוספת בכלכלה, שאילצה את המדינה לרענן תוכניות לאומיות ולדחות את יישומן לשנת 2030, כאשר ביולי 2020 הבנק המרכזי הוריד את הריבית לשפל של 4.25%, בצעד שנועד להוזיל את עלות האשראי לעסקים ולצרכנים, שנפגעו מההגבלות ומירידת מחיר הנפט. קריסת מחירי הנפט בתחילת המגפה גרמה לצניחה של 9.6% בתמ"ג, כאשר האבטלה עלתה מ-4.8% ב-2018 לשיא של שמונה שנים: 6.1%%[4][2][9]. עם זאת, בדצמבר 2021 ממשלת רוסיה עדכנה כי אחוז האבטלה חזר לרמה של לפני פרוץ המגפה: 4.4%.
רקע
על פי מדד הפיתוח האנושי רוסיה נחשבה עד ל-1991 למדינה בעלת רמת פיתוח אנושית גבוהה (מעל 0.8) אך בשנים הראשונות לאחר התפרקות ברית המועצות, נאבקה רוסיה (כמו רוב מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר) לקיים כלכלת שוק וצמיחה כלכלית בריאה. עם נפילת המשטר הסובייטי ב-1991, הוגדר מצבה הכלכלי של רוסיה כ"קטסטרופה", עם נפילה חדה בתמ"ג, גרעון תקציבי עצום, רזרבות מט"ח אפסיות ואינפלציה משתוללת.
הסיבות לכך היו התעשייה הבלתי תחרותית, אובדן שוקי הגוש הסובייטי לשעבר, היעדר יכולת להמשיך ולתמוך במגזר החקלאי, העדר תשתית עסקית חלופית לשלטון הכלכלי הריכוזי והתנגדות הממסד הקיים לביצוע רפורמות כלשהן. הייתה חשיבות עליונה לנטילת כל המעצורים להתפתחות כלכלית, בין היתר למנוע התערבות ממשלתית ולתת חופש מוחלט בהתנהלות כלכלת שוק על פי הוגה תורת הקפיטליזם, אדם סמית.
המאמצים לשלב את רוסיה בכלכלה העולמית, לכונן בה כלכלת שוק הוגנת (הפרטות שקופות וביסוס מנגנונים אנטי-מונופוליים) ולערוך שינויים מבניים טורפדו על ידי קבוצות כוח וביניהם האוליגרכים. אף על פי קשיים אלו חוותה רוסיה צמיחה כלכלית מסוימת ב-1997, אך זו ירדה לטמיון לאחר המשבר הכלכלי שחוותה רוסיה-"משבר הרובל" באוגוסט 1998: במשבר זה זינקה האינפלציה ל-85%, שער החליפין צנח, המערכת הבנקאית קרסה והממשלה הודיעה על אי עמידה בחובותיה (פשטה רגל).
מאז 1999 נהנתה רוסיה מצמיחה כלכלית, שנשענת על מחירי נפט וגז גבוהים ורפורמות בתחום המיסוי, תחבורה, רגולציה ועוד; שהאטה ונפגעה קשות עם ירידת מחירי הנפט ב-2014. הצמיחה הכלכלית והעודפים הגדולים בתקציב מובילים לצמצום החוב הציבורי. במקביל להפרטה שמתבצעת, ישנה גם הלאמה של מגזרים מסוימים במשק בעלי חשיבות אסטרטגית גדולה לממשל כמו אנרגיה, מכרות, הגנה ואווירונאוטיקה.
ההתאוששות, שנמשכה בשנת 2000 עם עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון, באה עם צמצום ההוצאות הממשלתיות והורדת החוב הציבורי, תהליך, שנמשך עד היום (נכון ל-2011). הורדת המיסוי להכנסה ליחידים ל-13% (הכנסה רוחבית) ולחברות ל-24% מהרווחים, הביאה לגידול ביוזמה עסקית והשקעות חוץ ברוסיה.
רוסיה עדיין תלויה מאוד ביצוא חומרי גלם כמו: נפט, גז טבעי, מתכות, ועץ, והם מרכיבים חלק עיקרי מהתוצר הלאומי, אף שחלקם ירד עם העלייה בצריכה הפרטית שעלתה בקצב של 12% בין השנים 2001 - 2006 וגידול בתוצר הפיננסי. העודף בחשבון השוטף של רוסיה הגיע בשנת 2006 ל-105 מיליארד דולר (רביעית בעולם בתחום זה בזמנו)[10].
הצריכה הפרטית מונעת מעליית המשכורות מ-62 דולר ב-1999 לכ-700 דולר בחודש במרץ 2008, כמו גם מהגדלת קצב לקיחת ההלוואות ומשכנתאות מבנקים בשליטה ממשלתית בשם סברבנק, ונשטורגבנק (VTB) ואחרים.
החוב הציבורי של רוסיה ירד מ-90% מהתמ"ג בשנת 1999 ל-8% בשנת 2006 אך עלה במעט ל-19.5% בשנת 2019.
לאחרונה רוסיה ביטלה את כל המגבלות על הסחר במטבע המקומי (רובל רוסי), בניסיון לגרום להתחזקותו בשווקים הבינלאומיים ולהגברת הזרימה של ההשקעות הזרות בכלכלה המקומית.
על פי קרן המטבע הבינלאומית לאורך שנת 2014 כלכלת רוסיה חווה משבר ממשי ובדצמבר 2014 מניות בורסת מוסקבה אף קרסו והרובל צנח עקב צניחת מחיר הנפט והסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה עקב משבר אוקראינה, מה שדרדר את הכלכלה הרוסית לשפל הגדול ביותר שלה מאז 1998, ב-16 בדצמבר 2014 הבנק המרכזי של רוסיה העלה את הריבית לרמה של 17 אחוזים - הגבוהה ביותר מאז משבר הרובל, בניסיון להתמודד עם צניחת שער הרובל, שצלל בשיעור חד של 13 אחוזים מול הדולר לשפל של כל הזמנים - 66 רובל לדולר.
הממשל הרוסי הצהיר שאם מחיר הנפט יישאר באזור ה-60 דולר לחבית - התוצר עלול להתכווץ ב-4.5 אחוזים בשנת 2015. חשש שהתממש כבר לקראת סוף שנת 2014 כשהנפט נסחר ב-59 דולר לחבית.
מדיניות פיסקלית
צמיחה כלכלית
לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991, לאורך רוב שנות ה-90 סבלה רוסיה מצמיחה שלילית, כתוצאה מההידרדרות במצב הכלכלי. בשנת 1997 צמחה רוסיה ב-1.4% אך משבר הרובל שפקד את רוסיה שנה לאחר מכן, ב-1998 גרם לצמיחה שלילית של 5.3%-.
משנת 1999 ועד 2008 נהנתה רוסיה משיעורי צמיחה גבוהים שנעו בעיקר מעליית מחירי המשאבים הטבעיים שכלכלת רוסיה מייצאת, כמו גם בעקבות גידול מהיר בצריכה הפרטית והגידול בהעברות לרווחה בנוסף לרפורמות מבניות שהעבירה הממשלה..
צמיחת התוצר הנומינלי ברוסיה עמדה על 1.5% במרץ 2020, ירידה לעומת המספר הקודם של 2.6% בדצמבר 2019. נתוני צמיחת התוצר הנומינאלי ברוסיה מתעדכנים באופן רבעוני, בממוצע 20% ממרץ 1994 עד מרץ 2020. הנתונים הגיעו לשיא של 544.118% בכל הזמנים במרץ 1994 ושפל שיא של -9.796% בספטמבר 2009.
התוצר המקומי הגולמי ברוסיה היה שווה 1699.90 מיליארד דולר אמריקאי בשנת 2019, על פי נתונים רשמיים מהבנק העולמי. שווי התמ"ג של רוסיה מייצג 1.42 אחוזים מהכלכלה העולמית.
מדיניות תקציבית
 |
ראו גם – התקציב הפדרלי (רוסיה) |
לאחר התפרקות ברית המועצות והקמת הפדרציה הרוסית סבל אוצר המדינה מגירעון עצום של כ-20% התמ"ג. לאורך שנות ה-90 סיימה רוסיה את שנת התקציב בגירעון משמעותי בין השאר בגלל העלמת מסים עצומה, והמיתון הכלכלי הקשה שהקטין את הכנסות הממשלה. לאחר "משבר הרובל" באוגוסט 1998 שבו רוסיה פשטה רגל למעשה, החלה הממשלה בריסון פיסקלי (הקטנה/פיקוח על הוצאות הממשלה). הריסון מחד, ומחירי הנפט הגבוהים מאידך (50% מהכנסות האוצר הרוסי) גורמים מאז שנת 2000 לעודפים בתקציב. גם הגידול בצריכה הפרטית מגדיל את תקבולי הממשלה. תקציב 2007 התבסס על מחיר חבית נפט של 61$. בשנים 2007–2009 העודפים בתקציב צפויים לקטון עקב הגדלה משמעותית של התקציב, צמצום מיסים, ואפשרות של ירידה במחירי הנפט.
החל מהעשור השני של המאה ה-21 המאזן התקציבי נותר חיובי כשרוסיה רשמה עודף תקציבי בשיעור של 1.80 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי במדינה בשנת 2019.
מיסוי
מערכת המס ברוסיה חלשה. העלמות מס עצומות בשנות ה-90 הגיעו ל-50% התמ"ג. בשנת 2001 הוכנסה לשימוש מערכת מס הכנסה אחידה של 13% על הכנסה של פריטים מעבודה, החל מאותה שנה תקבולי המס ברוסיה גדלו נומינלית ב־30 עד 40 אחוזים בשנה. מתחילת שנת 2002 מס על רווחי חברות הורד מ-35% ל-24%, בשנת 2004, בשנת 2009 ירד מס החברות ל-20%. מס המע"מ הורד מ-20% ל-18%, והוחזר בהמשך ל-20% ומס אזורי של 5% בוטל לחלוטין.
לעומת זאת עם העלייה במחירי חומרי הגלם בעולם הועלה המס על יצוא של חומרי גלם מרוסיה, במיוחד במגזרים של נפט וגז.
חוב ציבורי
הפדרציה הרוסית ירשה מברית המועצות חוב ציבורי גדול, שהלך ותפח לאורך שנות ה-90. בשנת 1998, בעקבות משבר הרובל שבו פשטה את הרגל, הכריזה על מורטוריום בתשלום החובות כדי לערוך עם מועדון פריז פריסה חדשה של תשלום החובות. בשנת 1999 עמד החוב הציבורי על 104.6% מהתמ"ג. מאז שנת 2000 קטן החוב בקצב מהיר עקב תשלום מוקדם של חובות שמתאפשר בעקבות ההכנסות הגבוהות מהמצופה כתוצאה ממחירי נפט גבוהים. במרץ 2017 רוסיה אף הכריזה ששילמה את כל החובות שירשה מברית המועצות[11] לאחר שהועבר התשלום האחרון של החוב לבוסניה והרצגובינה.
קרן הייצוב הלאומית
עקב הצמיחה הכלכלית המהירה ומחירי הנפט הגבוהים, שגרמו להכנסות גבוהות מהמצופה ובעקבותיהם לעודף תקציבי, ב-1 בינואר 2004 החליטו רשויות רוסיה על הקמת "קרן הייצוב הלאומית"- קרן עתודות פיסקליות שאליה מועברות ההכנסות העודפות של המדינה. ב-1 באפריל 2007 העתודות בקרן זו עמדו על כ-148 מיליארד דולר (3,600 מיליארד רובל)[12]. ירידה חדה במחירי הנפט, תשתמש רוסיה ברזרבות, שבקרן זו, להבטחת התקציב. סיבה נוספת להקמת קרן זו היא, שאם יחזרו ההכנסות העודפות לשוק, תעלה האינפלציה. הכספים שבקרן זו משמשים גם לתשלומי חובות.
מדיניות מונטרית
אינפלציה
שיעורי האינפלציה ברוסיה גבוהים אך נמצאים במגמת ירידה. עם התפרקות ברית המועצות והמדיניות המונטרית חסרת האחריות שבא בעקבותיה הגיעה האינפלציה לשיא של כ-2,500% בשנה. לאורך שנות ה-90 הצטמצמה האינפלציה אך ב-1998 לאחר משבר הרובל והפיחות שבא בעקבותו זינקה האינפלציה ל-86%+. מאז 1999 אין התפרצויות אינפלציוניות (האינפלציה נשמרת על קצב של 10–12 אחוז בשנה) אך כן מופעלים על המטבע לחצים אינפלציוניים. כדי להתמודד עם לחצים אילו עורך הבנק המרכזי של רוסיה ייסוף של המטבע- דבר שגורם לקושי להתחרות בשווקים הבינלאומיים.
שכר ממוצע
השכר החודשי הממוצע במשק (בדולר), בשנת 2008 -נכון לחודש יוני[13]
| שנה | 1997 | 1998 | 1999 | 2000 | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 |
| שכר($) | 164 | 108 | 62 | 79 | 111 | 142 | 180 | 237 | 301 | 420 | 550 | 752 |
כוח עבודה ורווחה
מאז אמצע שנות ה-80 התרחבו פערי ההכנסות, אך לאורך שנות ה-90 הורע מצבם של משקי הבית. בשנת 1999 הגיעה ההכנסה לכ-40% משיעורה ב-1991, אולם רמת החיים הייתה גבוהה יחסית למשתקף מהנתונים הרשמיים, נוכח ההיקפים הגבוהים של הכלכלה השחורה.
נכון לשנת 2006, כ-14% מהתושבים בגיל העבודה חיו מתחת לקו העוני, המייצג הכנסה נמוכה מ-150$ לחודש [1]. הקיטוב בהכנסות התרחב מאוד לאחר התפרקות ברית המועצות וההכנסות של העשירון העליון הן פי 15.8 מהעשירון התחתון. ככל הנראה ההכנסות הבלתי מדווחות, מהן נהנות בעיקר השכבות הגבוהות, מגדילות את הפער עוד יותר. נכון ל-2019, כוח העבודה הרוסי מנה 72.7 מיליון עובדים.
מעמד הביניים (הכנסה מעל אלף דולר בחודש) ברוסיה גדל בקצב איטי אך גובר והולך, ב-2006 יחסו באוכלוסייה נאמד בין 25%-30%. מאז התפרקות ברית המועצות ב-1991 ישנה מגמה של גידול באחוז כוח העבודה המועסק בשירותים ובירידה של אחוז כוח העבודה המועסק בחקלאות ובתעשייה.
אבטלה
האבטלה היוותה נטל כבד על הכלכלה הרוסית, בעיקר באזורים הנשענים על תעשייה ממשלתית, אך שיעורה ירד משמעותית. אחוזי האבטלה הגבוהים ביותר ב-2006 נרשמו באזור צפון הקווקז (צ'צ'ניה והרפובליקה של אינגושטיה עם 73% ו28.6%, בהתאמה) ואחוזי האבטלה הנמוכים ביותר נרשמו בערים הגדולות בעיקר במוסקבה וסנקט פטרבורג עם 0.6% כל אחת[14]. נכון לאוגוסט 2020 מהווה האבטלה כ-6.2% מכוח העבודה.
מיליארדרים ברוסיה
ערך מורחב – אוליגרכים רוסים
נכון ל-2020, ברוסיה חיו כ-87 מיליארדרים (בשטח הפדרציה, בעלי אזרחות רוסית, על פי פורבס) ועם שווי ממוצע של 5.9 מיליארד דולר, רק בארצות הברית חיים יותר מיליארדרים (גילם הממוצע ברוסיה הוא 46), על פי מקור אחר (השבועון הרוסי פיננס) כמות המיליארדרים הרוסיים בעולם גדלו ל-101 כאשר סך שווי נכסיהם גדל לכ-500 מיליארד דולר [2]. מוסקבה ראשונה בעולם במספר המיליארדרים שחיים בה (74) לפני ניו יורק (71) ולפני לונדון (36) [3]. כ-119 אלף מיליונרים (שווי נכסים נזיל) חיים היום ברוסיה. בזכות התחזקות הגבוהה בכלכלה בשנים האחרונות, ישנו ביקוש עצום לבעלי מקצועות בתחום הניהולי והפיננסי עם הכשרה מערבית, למשל בנקאי השקעות במוסקבה עשוי להרוויח יותר מפי שניים מעמיתיהם בשאר העולם, מנהלים בכירים במוסקבה צפויים לקבל שכר של כ-10 מיליון דולר בשנה [4].
החשבון השוטף
בשנים האחרונות שלאחר פירוק ברית המועצות החשבון השוטף היה בגירעון עקב הגידול המהיר בייבוא. לאחר משבר הרובל של אוגוסט 1998 הצטמצם חדות הייבוא עקב היעדר ביקוש ומאידך גדל הייצוא משמעותית בעקבות הפיחות ברובל. עודפים גדולים בחשבון השוטף לאורך השנים האחרונות כתוצאה מעודפים משמעותיים בחשבון המסחרי שמקורם בגידול הייצוא של נפט ובמחיריו שהאמירו חדות.
המאזן בחשבון השוטף בשנים 1997–2008 (אחוז מהתמ"ג):
- 1997- 6.7%-
- 1998- 4.9%-
- 1999- 1.7%-
- 2000- 17.0%+
- 2001- 9.8%+
- 2002- 8.0%+
- 2003- 6.7%+
- 2004- 7.9%+
- 2005- 10.9%+
- 2006- 9.8%+ (95.6 מיליארד $)[15]
- 2007- 6.2%+ (72.9 מיליארד $)[15]
- 2008- 5%+ (67.8 מיליארד $)[15]
השקעות ודירוג אשראי
לפי רוסטאט, השירות הפדרלי לסטטיסטיקה ממלכתית, נכון לסוף 2011, הסכום הכולל של ההשקעה הזרה בכלכלה הרוסית היה 347 מיליארד דולר. על פי ה-CIA, נכון ליום 31 בדצמבר 2014, היקף ההשקעות הזרות ברוסיה היה 606 מיליארד דולר (מקום 16 בעולם).
עם זאת, מאז 2014 ניכרת ירידה מסוימת בהיקף ההשקעות מצד חברות ממדינות המערב ועלייה בהשקעות ממדינות מזרח אסיה, בייחוד סין.
| דירוג | תחזית | תאריך |
|---|---|---|
| Baa3 | stable | 2019-02-08 |
| Ba1 | positive | 2018-01-25 |
| Ba1 | stable | 2017-02-17 |
| Ba1 | negative | 2016-04-22 |
| Ba1 | negative watch | 2016-03-04 |
| Ba1 | stable | 2015-12-03 |
| Ba1 | negative | 2015-02-20 |
| דירוג | תחזית | תאריך |
|---|---|---|
| BBB | stable | 2019-08-09 |
| BBB- | positive | 2017-09-22 |
| BBB- | stable | 2016-10-14 |
| BBB- | negative | 2015-01-09 |
מגזרים במשק
תעשייה
רוסיה היא אחת המדינות המתועשות בעולם. לאחר הקמת ברית המועצות ואישור תוכנית החומש הראשונה ב-1928 הפכה רוסיה ממדינה חקלאית בעיקרה לאחת המדינות המתועשות בעולם והארץ הלכה והתמלאה בקומפלקסים תעשייתיים (קומבינטים). לאחר מלחמת העולם השנייה שוקמה התעשייה ופותחה. ואולם, בשנות ה-70 וה-80 לא הצליחה התעשייה להכניס חידושים, בשל מחסור בהשקעות ותמריצים, והיא סבלה מניהול לקוי. הפיתוח התעשייתי התמקד בעיקר בתעשייה כבדה והזניח ענפים אחרים. מפעלי התעשייה סובלים מהעדר השקעות ומעודף כוח אדם והגידול בתפוקה בשנים האחרונות אינו משקף בהכרח ייצוב מבני. במקביל הריכוזיות הגבוהה של התעשייה חוסמת יזמות והקמת מפעלים בינוניים וקטנים.
תעשיית הרכב ברוסיה מייצרת כ-1.7 מיליון כלי רכב בשנה.
חלל ונשק
אחת התעשיות החשובות בכלכלה הרוסית ובה היא גם מובילה בעולם היא תעשיית החלל הכוללת ייצור של טילים, חלליות, לוויניים וציוד נוסף הקשור בחקר חלל. לאחר התפרקות ברית המועצות הצטמצמו מאוד תקציבי החלל של רוסיה והיא ביטלה פרויקטים רבים. מאז שנת 2000 עם ההשתפרות במצב הכלכלי גדלו תקציבי סוכנות החלל הרוסית ופרויקטים רבים תפסו מחדש תאוצה.
רוסיה היא יצואנית הנשק השנייה בגודלה בעולם (אחרי ארצות הברית) עם היקף מכירות של יותר מ-6 מיליארד דולר ב-2006[5]. ב3 השנים האחרונות הודיעו חברות רבות ליצור מכוניות על רצונן לבנות מפעלי ייצור אך רק ארבע חברות השקיעו בבניית מפעלים בהם שתי חברות מארצות הברית אחת מגרמניה ואחת מיפן.
בשנת 2008 נכנס לתוקפו חוק המגביל השתתפות חברות זרות בבעלות על מגזרים אסטרטגיים לביטחון לאומי. החוק מונה 42 מגזרים בכלכלה שעל מנת לרכוש יותר מ-5% מהמניות על העסקה לקבל את אישורה של הממשלה הפדרלית, כגון תעשיות הגנה, תעופה וחלל, חומרים רדיואקטיביים, פרמצבטיקה, גאולוגיה, נפט גז טבעי ומחצבים אחרים, דיג ותקשורת (רדיו, טלוויזיה, הוצאה לאור, בתי דפוס ועיתונים שתפוצתם עולה על מיליון עותקים).
אנרגיה
מגזר האנרגיה הוא אחד המגזרים החשובים ביותר בכלכלת רוסיה. תעשיית האנרגיה ברוסיה מהווה שליש מהתמ"ג של המדינה. בתחום זה פועלות שלוש החברות הגדולות של רוסיה: גזפרום, רוסנפט ולוקאויל. גזפרום, עם שווי כולל של 300 מיליארד דולר, היא החברה השלישית בגודלה בעולם.
תחנות כוח תרמיות, מבוססות גז טבעי, פחם ונפט מספקות כשני-שלישים מתצרוכת החשמל המקומית. היתרה הן תחנות הידרו-אלקטריות וגרעיניות. ייצור האנרגיה הלא-גרעינית נשלט על ידי חברת החשמל הלאומית (מערכת האנרגיה המאוחדת של רוסיה (UES)) עד לפירוקה ב-2008. תחנות כוח גרעיניות תורמות כ-16% מייצור החשמל. בשנת 2006 אישר פוטין רפורמה רחבת היקף בתעשיית האנרגיה הגרעינית, במסגרתה פוצלה תעשיית האנרגיה הגרעינית לשני חלקים נפרדים: אזרחית וצבאית. זו האחרונה מנוהלת על ידי צבא רוסיה בעוד שהאזרחית נישלטת על ידי התאגיד אטומאנרגופרום שבבעלות ממשלתית הכולל את כל החברות הקשורות באנרגיה גרעינית (אטומסטרויאקספורט- החברה לבנייה ומתן שירותים לאנרגיה גרעינית בחו"ל, רוסאנרגואטום- מונופול ייצור האנרגיה הגרעינית, טקסנבאקספורט- ספקית האורניום, וטוול- ספקית הדלק הגרעיני).
נפט
כיום רוסיה היא יצרנית הנפט הגדולה בעולם לצד ערב הסעודית. לפי הערכות לרוסיה עתודות של בין 60 - 120 מיליארד חביות נפט. נפט מהווה שליש מהכנסות המיסים של האוצר הרוסי וחצי מהייצור של רוסיה. בניגוד למדינות ערב העשירות בנפט, מרבצי הנפט ברוסיה הם במקומות קשים לשאיבה, דבר המקשה על פיתוח שדות נפט. לאחר פירוק ברית המועצות הופרטה תעשיית הנפט במחירים נמוכים בצורה יוצאת מן הכלל מערכן האמיתי של החברות ותחת שלטונו של ולדימיר פוטין הולאמה בחזרה חלק מתעשיית הנפט, הלאמת מרכיב היצור העיקרי של חברת יוקוס הדהד בכל העולם. השתפרות המצב הכלכלי ברוסיה בתחילת שנות ה-2000 עודדה מודרניזציה מסיבית של המגזר זה ועל ידי כך הגדלת התפוקה, ופיתוח שדות נפט קיימים וחדשים.
בשלהי שנת 2014, נכנסה רוסיה למשבר חריף, עקב הימנעות מדינות אופ"ק מצמצום הפקת הנפט, לצד ירידה בצריכת הנפט העולמית, אשר הביאה לירידת מחירי הנפט הגולמי במעל ל-40%[18], ערערה את הכלכלה הרוסית והביאה לנפילות של עשרות אחוזים בערך הרובל הרוסי, והעלאת ריבית הבנק המרכזי הרוסי ל-17%[19] בשעה שהריבית בכל מדינות המערב נשקה ל-0%, בניסיון לפצות על הסיכון הגבוה שבהחזקת מטבע רוסי. משבר זה בא בסמיכות לסנקציות חריפות שהוטלו על רוסיה על ידי המערב בעקבות פלישת רוסיה לחצי האי קרים[20].
גז טבעי
רוסיה היא יצרנית ויצואנית הגז הטבעי הגדולה בעולם. כ-27% מעתודות הידועות של גז טבעי בעולם נמצאות בשטחה. גם מגזר תעשייתי זה עובר בשנים האחרונות מודרניזציה מהירה וכאמור תפוקת הגז גדלה משנה לשנה. מגזר הגז הטבעי ברוסיה מולאם כולו ושולטת בו חברה אחת, מונופול הגז הממשלתי- גזפרום. נוסף על עתודות הגז הטבעי העצומות ברוסיה, לרוסיה גם זיכיונות לפיתוח שדות גז טבעי באלג'יריה קזחסטן טורקמניסטן, אוזבקיסטן, איראן וונצואלה.
כרייה וחציבה
רוסיה עשירה מאוד במחצבים רבים ולפי הערכות כ-28% מאוצרות הטבע של העולם נמצאים בשטחה. ענף הכרייה והחציבה חשוב מאוד לכלכלה ומהווה 30% מהייצוא של המדינה (ועוד 50% נפט וגז טבעי). לרוסיה מחצבים חשובים רבים כגון זהב, כסף, ניקל, אלומיניום, נחושת, בדיל, פחם, טונגסטן, טיטניום ועוד. מגזר הכרייה נחשב אסטרטגי בעיני ממשלת רוסיה ולכן על משקיעים זרים מטילים הגבלות בענף זה. חלק גדול מחברות הכרייה נמצא בהחזקה מלאה/חלקית של הממשלה. בנוסף, ישנם אזורים בצפון מערב רוסיה, אשר מכרות הפחם מהווים שם מקור תעסוקה מרכזי ולכן הרשויות אינן מקדמות שינויים מבניים כדי למנוע עלייה בשיעור האבטלה.
היי טק
.jpg)
בתקופה הסובייטית הייתה תעשיית ההיי טק נתונה למרות התכנון הממשלתי (גוספלן). ללימודי הפיזיקה והמתמטיקה ניתנה עדיפות מרבית בעקבות המרוץ לחלל, לממציאים ולמדענים היה מעמד מיוחד שהתעצם אף למעמד של פולחן אישיות בעקבות גילוי של המצאות ייחודיות. לאחר פירוק ברית המועצות, נפתח השוק ליזמות פרטית. הצמיחה של המגזר עלתה לאורך שנות ה-90 עד שב-1998 חוותה רוסיה את "משבר הרובל", דבר שגרם לזעזוע בענף. מאז, ענף ההיי טק גדל בקצב מהיר (בין 20%-30% בשנה). ההשקעות במגזר זה עולים ויש מחסור בכוח עבודה בתחום זה עקב הצמיחה המהירה. בשנת 2006 הוחל בבנייתם של מספר "טכנופארקים"- אזורים המותאמים להתפתחות של תעשיות היי טק שונות. בינואר 2007 נכנס לתוקף קוד מס חדש המעניק הקלות מס כדי לעודד את צמיחת המגזר. מערכת החינוך הרוסית ידועה כאחת האיכותיות ביותר בעולם[21], למרות תקציבים נמוכים משמעותית ממדינות מקבילות במערב, רוסיה הצליחה לשמור על תחרות צמודה במירוץ לחלל עם ארצות הברית ואף לפרוץ דרך ולהיות חלוצה בתחומים רבים במדעים מדויקים.
בנייה
ענף הבנייה הוא אחד הענפים הצומחים בקצב מהיר יותר ברוסיה. ענף הבנייה הופרט ברובו, ותרומת המגזר הפרטי גדולה. שוק הבנייה נשלט בנוסף לחברות הרוסיות גם על ידי חברות סקנדינביות וגרמניות. משבר הרובל באוגוסט 1998 גרם לעצירת פרויקטים רבים אך מאז הצמיחה גבוהה. רוסיה מקימה מיזמים משותפים בענף זה ורוכשת טכנולוגיות חדשות ומיומנויות ניהול.
אף על פי העובדה שאוכלוסיית רוסיה קטנה בקצב של כ-500,000 איש בשנה, קצב בניית יחידות דיור חדשות גדל בכ-10% בשנה. ענף הבנייה צומח במהירות ברוב חלקי רוסיה אך שיאו במוסקבה שם הביקוש העצום שאינו עומד בהיצע הוביל לעלייה חדה ביותר במחירי הדירות, מתחילת שנת 2005 ועד סוף אוקטובר 2006 המחירים יותר מהוכפלו[22]. על פי הסוכנות הפדרלית לסטטיסטיקה של רוסיה ("רוסטאט"), בתשעת החודשים הראשונים של 2006 הושלמו בנייתן של כמעט 300,000 דירות חדשות, רבע מהן בבירה מוסקבה. נכון לתחילת 2005, 85% מהדירות הופרטו. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אישר תוכניות לסיוע למגזר הבנייה כמו סבסוד דירות. בשנת 2006 צמח מגזר הבנייה ברוסיה ב-14%.
חקלאות
כ-32% משטחה של רוסיה מעובדים וכ-45% נוספים מיוערים. עץ הוא אחד ממוצרי היצוא החשובים של רוסיה. בצפון רוסיה החקלאות מתמקדת בגידול בעלי חיים ובאזורי הדרום ומערב סיביר – גידול תבואות וגידולי קרקע אחרים (סלק, סוכר, תפוחי אדמה ועוד). תפוקת הדיג הרוסית מהווה כרבע עד שליש מהתפוקה העולמית (בהתאם למוצרים השונים). בשנות ה-90 התכווץ מאוד הענף, בעיקר בתחום הדגים המשומרים. למרות הירידה בתפוקה, היקפי הדייג הגבוהים מסכנים את קיום האוכלוסייה הימית וממשלת רוסיה החלה להקצות מכסות כמות לדיג. התפוקה החקלאית ירדה חדות לאורך שנות ה-90 ואינה רווחית. מאז 1999 ניכר שינוי במגמה והתפוקה החלה לעלות, אך בעיות היסוד של המגזר החקלאי טרם נפתרו. החקלאים אינם יכולים לממן רכישת ציוד חקלאי, דשנים ותשומות נוספות. כתוצאה מזה מזרימה הממשלה תקציבי סיוע עצומים לחקלאות ומבנה הסיוע מעודד את שיקום הענף. בשנות ה-90 ניסו בוריס ילצין וממשלתו להפריט את החוות החקלאיות (סובחוזים וקולחוזים) אך התוכנית לא יצאה לפועל עקב התנגדות עזה מצד הפרלמנט ומנהלי חוות, בשנים אלה רבים מאותן חוות חקלאיות קרסו בשל חוסר מימון או הפכו לחברות לתפוקה חקלאית. הנשיא ולדימיר פוטין הוציא לפועל תוכנית הפרטה של החוות החקלאיות אך זו מתקדמת בקצב איטי.
כלכלה דיגיטלית
הכלכלה הדיגיטלית ברוסיה מפגרת אחרי ארצות הברית, סין, אירופה ויפן. אם חלקה של רוסיה בשנת 2018 בתמ"ג העולמי היה 1.8%, אז בפריון העולמי של מחשבי-על זה עמד רק על 0.32%. על פי מחקר BCG, רוסיה מדורגת במקום 39 מבחינת הדיגיטליזציה של הכלכלה, בהתבסס על נתונים על פיתוח תשתיות, הוצאות מקוונות ופעילות משתמשים. חלקה של הכלכלה הדיגיטלית בתוצר הרוסי, לפי האיגוד הרוסי לתקשורת אלקטרונית (RAEC), בסוף 2016 היה 2.8%.
בינואר 2020, ראש ממשלת רוסיה מיכאיל מישוסטין תיאר את המטרה לקדם פלטפורמות דיגיטליות רוסיות לשווקים ופיתוח זרים במדינה, כמו גם להפוך את הממשלה לפלטפורמה דיגיטלית כהשראה מהנהוג בשירות המס הפדרלי שחלק נכבד ממשאביו עברו דיגטציה.
קשיים
הקושי העיקרי שמולו ניצבת הכלכלה הרוסית הוא עידוד העסקים הקטנים והבינוניים (שמהווים היום פחות מ-20% מהתמ"ג), היות שהכלכלה מנוהלת על ידי מונופוליים ענקים, הבנק המרכזי האירופי והבנק העולמי ניסו ליזום מערכת בנקאית מתוקנת, אך בהצלחה מועטה יחסית עד היום. כחלק ממדיניות מכוונת של הממשל הרוסי, חברות זרות בתחום הבנקאות אינן מורשות לחדור למשק הרוסי. אך לאחרונה הגיעו להסכם עם ארצות הברית, כחלק מהסכם הכניסה של רוסיה לארגון הסחר העולמי, לתת מרחב השתתפות חלקי לחברות בנקאיות ברוסיה.
מאז התפרקות ברית המועצות, רוסיה סובלת מאינפלציה גבוהה, בשנים האחרונות האינפלציה תלויה יותר בגורמים חיצוניים כגון מחירי הנפט והגז ופחות במבנה הכלכלי הפנימי.
ריכוזיות יתר של הייצור התעשייתי והמגזר הפיננסי באזורי הבירה, הביאו לאי-שוויון כלכלי משמעותי בין אזור העיר והמחוז מוסקבה לבין חלקים נרחבים אחרים במדינה. בעוד שאזור מוסקבה מייצר את שליש התמ"ג הרוסי גרים בו רק עשירית מהאוכלוסייה.
מחירי הדירות בעיר הבירה עלו בצורה לא פרופורציונלית לרמת המשכורות (לכ-5000 דולר למ"ר לעומת שכר ממוצע של 1045 דולר לחודש[23]) בשנים האחרונות ומהווים מכשול רציני לרמת החיים ברוסיה, בהינתן המצב הקיים האקונומיסט ופורבס העריכו את מוסקבה כעיר היקרה ביותר בעולם.
רוסיה ידועה בין השאר כאחת המדינות המושחתות ביותר באירופה, דבר שמנע ממנה להגדיל את ההשקעות הזרות במדינה בתקופת המעבר. הסיבה להיקפי השחיתות הגדולים נעוצה בעובדה שחלקים נרחבים מהכלכלה הרוסית נמצאים באפלה או בצללים (הכנסות או הוצאות שלא מדווחות). זאת בנוסף לתקצוב הנמוך של הממשלה את משרדיה ומשכורות נמוכות משמעותית במגזר הציבורי ביחס למקובל במגזר הפרטי.
סטטיסטיקה
נתונים כלכליים לשנים 1992—2020. אינפלציה קטנה מ-5% מסומנת בחץ ירוק[24].
| שנה | תמ"ג (במיליארדי דולרים) |
תמ"ג לנפש (בדולרים) |
צמיחת תמ"ג (ריאלית) | רמת אינפלציה (באחוזים) |
אבטלה | חוב מדינה (אחוזים מהתמ"ג) |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1992 | 1,703 | 11,482 | אין נתונים | אין נתונים | 5,2% | אין נתונים |
| 1993 |  1,591,9 |
10,724 |
−8,7% |
 874,6% |
5,9%
|
אין נתונים |
| 1994 | 1,419,3 |
9,563 |
−12,7% |
307,6% |
8,1%
|
אין נתונים |
| 1995 | 1,389,5 |
9,370 |
−4,1% |
197,5% |
9,4%
|
אין נתונים |
| 1996 | 1,363,8 |
9,210 |
−3,6% |
47,7% |
9,7%
|
אין נתונים |
| 1997 |  1,406,3 |
9,517 |
1,4% |
14,8% |
11,8%
|
אין נתונים |
| 1998 | 1,345,6 |
9,130 |
−5,3% |
27,7% |
13,3%
|
אין נתונים |
| 1999 | 1,452,9 |
9,889 |
6,4 % |
85,7 % |
 13,0%
|
92,1% |
| 2000 | 1,635,3 |
11,170 |
10,0% |
20% |
10% |
55,7%
|
| 2001 | 1757,7 |
12 054 |
5,1% |
21,5% |
9,0% |
44,3%
|
| 2002 | 1,869,3 |
12,875 |
4,7% |
15,8% |
8,0% |
37,5%
|
| 2003 | 2,046,7 |
14,156 |
7,3% |
13,7% |
8,2% |
28,3%
|
| 2004 | 2253,9 |
15,647 |
7,2% |
10,9% |
7,7% |
20,8%
|
| 2005 | 2474,8 |
17,232 |
6,4% |
12,7% |
7,2% |
14,8%
|
| 2006 | 2758,8 |
19,249 |
8,2% |
9,7% |
7,1% |
14,8%
|
| 2007 | 3073,9 |
21,473 |
8,5% |
9,0% |
6,0% |
8,0%
|
| 2008 | 3298,7 |
23,054 |
5,2% |
14,1% |
6,2% |
7,4%
|
| 2009 | 3,063,8 |
21,411 |
−7,8% |
11,7% |
8,2% |
9,9%
|
| 2010 | 3240,9 |
22,639 |
4,5% |
6,9% |
7,4% |
10,6%
|
| 2011 | 3,475,4 |
24,259 |
5,0% |
8,4% |
6,5% |
10,8%
|
| 2012 | 3,670,4 |
25,592 |
3,7% |
5,1% |
5,5% |
11,5%
|
| 2013 | 3,796,8 |
26,440 |
1,8% |
6,8% |
 5,5% |
12,7%
|
| 2014 | 3,892,0 |
27,072 |
0,7% |
7,8% |
5,2% |
15,6%
|
| 2015 | 3,835,8 |
26,658 |
−2,5% |
15,5% |
5,6% |
15,9%
|
| 2016 | 3,877 |
26,930 |
0,3% |
7,1% |
5,5% |
15,7%
|
| 2017 | 4,007,8 |
27,834 |
1,5% |
3,7% |
5,2% |
17,4%
|
| 2018 | 4,213,4 |
29,267 |
1,7% |
2,7% |
5,5% |
18,7%
|
| 2019 | 4,357,7 |
30,284 |
1,5% |
3,7% |
5,5% |
19,5%
|
| 2020 | 6,2% |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פורטל חדשות כלכלי (באנגלית)
- מעקב שבועי (ותחזית) של הבנק הפיני אחרי התפתחות הכלכלה הרוסית (באנגלית)
- הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (באנגלית)
- שרון קדמי, מי יזכה במכרה הזהב השחור של סחלין?, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2006
- ג'יימס ברוק, רוסיה - עשירה ומושחתת מתמיד, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2006
- אריק מירובסקי, שוק הנדל"ן הרוסי פורח: דירות בפרויקטים יוקרתיים נמכרות ב-14,000-9,000 דולר למ"ר ואף יותר, באתר TheMarker, 5 בינואר 2007
- סבר פלוצקר, כוחה של רוסיה, באתר ynet, 14 במרץ 2007
- ירון שקדי, לנועזים: 2 מניות מומלצות בשוק הרוסי, באתר TheMarker, 21 במרץ 2007
- אמיר אייל, בחזרה לכיכר האדומה?, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2007
- שירות גלובס, היום השחור של פוטין: הרובל קורס עוד 13% ובורסת מוסקבה צוללת 13%, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2014
- אקונומיסט, הכלכלה של פוטין הורגת את הדוב הרוסי, באתר TheMarker, 28 באוקטובר 2016
- נדן פלדמן, האיום הגדול ביותר על ולדימיר פוטין, באתר TheMarker, 12 באוקטובר 2017
- מייקל בוראווי מעבר כלכלה רוסית לכלכלה קפיטליסטית
הערות שוליים
- ^ Росстат: годовая инфляция к 1 октября - 6,4%
- ^ 2.0 2.1 2.2 הארמון הענק של פוטין נחשף - ועשרות אלפי צעירים רוסים יצאו לרחובות
- ^ Уровень бедности в России стал максимальным с 2008 года
- ^ 4.0 4.1 4.2 ברקע משבר הקורונה: רוסיה הורידה את הריבית לשפל של 4.25%
- ^ Занятость и безработица в Российской Федерации в ноябре 2016 года (по итогам обследования рабочей силы)
- ^ 6.0 6.1 Объем российского экспорта в долларах рухнул в 2015 году на треть
- ^ הבנק המרכזי של רוסיה: במחצית הראשונה של 2015 החוב החיצוני הצטמצם ב-7,2% אחוזים
- ^ 8.0 8.1 КОНСОЛИДИРОВАННЫЙ БЮДЖЕТ РОССИЙСКОЙ ФЕДЕРАЦИИ
- ^ פוטין הצליח לבודד את כלכלת רוסיה מהסנקציות – וחנק את הצמיחה
- ^ ראו מנתוני ה-CIA
- ^ 25 שנה אחרי ברית המועצות: רוסיה שילמה את חובותיה
- ^ Russian Stabilization Fund rises 3.7% in October to $148 bln, באתר ספוטניק, פורסם במקור בסוכנות רי"א נובוסטי, 1 בנובמבר 2007 (באנגלית)
- ^ BANK OF FINLAND - BOFIT Russia Statistics
- ^ RosBusinessConsulting - News Online
- ^ 15.0 15.1 15.2 "תחזית קרן המטבע הבין-לאומית לשנת 2008 ו-2009". באתר קרן המטבע הבינלאומית (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2016-03-03.
- ^ Россия — кредитный рейтинг
- ^ Россия — кредитный рейтинг
- ^ Chris Giles, Winners and losers of oil price plunge, Financial Times, 15.12.14
- ^ Jack Farchy, Moscow lifts interest rate to 17%, Financial Times, 15.12.14
- ^ Russia Entering 'Full-Fledged Economic Crisis,' Former Finance Minister Says, Huffington Post, 22.12.14
- ^ מבחן בינ"ל: תלמידי ישראל במקום ה-31 בקריאה, באתר ynet
- ^ Housing prices have gone wild, says Moscow vice-mayor | Features & Opinion RIA Novosti
- ^ שוק הנדל"ן הרוסי פורח: דירות בפרויקטים יוקרתיים נמכרות ב-14,000-9,000 דולר למ"ר ואף יותר - נדל"ן - דה מרקר TheMarker
- ^ "Report for Selected Countries and Subjects". www.imf.org (באנגלית). נבדק ב-2018-09-11.
