הצמדה (תורת החבורות)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתורת החבורות, הצמדה היא סוג של פעולה של חבורה על עצמה. הצמדה של a באמצעות b היא הפעולה abab1. הצמדה מהווה אוטומורפיזם פנימי של החבורה על עצמה. פעולת ההצמדה מסומנת גם בצורות הבאות:

Innb(a)=innb(a)=Intb(a)=intb(a)=ba=bab1

איברים צמודים ומחלקת צמידות

נאמר על שני איברים a ו-b בחבורה G שהם איברים צמודים אם קיים gG כך שמתקיים:

a=gbg1

יחס הצמידות בין איברים הוא יחס שקילות:

a=eae1 (e איבר היחידה בחבורה).
(g1)a(g1)1=g1(gbg1)g=b.
a=gbg1=g(hch1)g1=(gh)c(gh)1

אוסף האיברים בחבורה שצמודים לאיבר נתון a נקראת מחלקת הצמידות של a. מכיוון שצמידות היא יחס שקילות, כל מחלקת צמידות היא מחלקת שקילות – כל איבר בחבורה נמצא במחלקת צמידות אחת בדיוק.

דוגמאות

תכונות

  • פעולת ההצמדה מתחלפת עם פעולת הכפל: (gag1)(gbg1)=g(ab)g1. במילים אחרות הפונקציה xbxb1 היא אוטומורפיזם. אוטומורפיזם מהצורה הזו נקרא אוטומורפיזם פנימי (ראו חבורת האוטומורפיזמים). מתכונה זו נובע בין השאר:
    • אם a,b צמודים, אז גם an,bn צמודים.
    • לאיברים צמודים יש את אותו הסדר.
  • כל איבר במרכז של חבורה צמוד רק לעצמו (gag1=gg1a=a). בפרט, איבר היחידה צמוד רק לעצמו, ובחבורה אבלית כל מחלקות הצמידות הן יחידונים.
  • מספר האיברים שצמודים לאיבר נתון הוא האינדקס של המְרַכֵּז של האיבר (חבורת האיברים שמתחלפים עם האיבר). שוויון זה מוביל למשוואת המחלקות בחבורה סופית:
|G|=|Z(G)|+gI[G:C(g)]
כאשר Z(G) הוא המרכז של G, C(g) הוא המְרַכֵּז של g ו-I היא קבוצת נציגים של מחלקות הצמידות ב-G של איברים שאינם ב-Z(G).