T-90

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:20, 18 במאי 2020 מאת שלמה המלך (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "<noinclude>{{קרד}}</noinclude>" ב־"{{ו}}")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

T-90 הוא טנק מערכה רוסי מודרני. שנכנס לייצור סדרתי החל משנת 1993. הטנק מיוצר במפעל אורלוואגונזאבוד בעיר ניז'ני טאגיל - המפעל שבו פותחו, בין היתר, טנקי T-62 ו-T-72. כשאר הטנקים הסובייטיים המודרניים, טנק ה-T-90 מאופיין בצללית קטנה, משקל נמוך, יכולת צליחת נהרות לעומק של עד 5 מטרים וצוות בן 3 לוחמים בלבד המתאפשר על ידי קיומה של מערכת טעינה אוטומטית המבטלת את הצורך בטען.

החל מהצגתו של טנק ה-T-72, עסקה ברית המועצות בפיתוח ושדרוג הטנק, אשר גרסתו המתקדמת ביותר (T-72BU) מותגה כ-T-90, בעיקר לצורכי שיווק. ה-T-90 נועד להיות פשוט וזול יותר לייצור מה-T-80, כמו שה-T-72 היה הגרסה הזולה ל-T-64. מטרה זו הושגה באמצעות שילוב המערכות המתקדמות אשר פותחו עבור טנק ה-T-80 על גבי טנק ה-T-72 הזול והפשוט לייצור, המשתמש במנוע דיזל אמין, בניגוד לטורבינת גז של ה-T-80.

תיאור

מיגון

בהתאם לדוקטרינת השריון הרוסית, הטנק מתבסס בראש ובראשונה על צללית נמוכה, המקטינה את חתימת הטנק בשדה הקרב. שריון הטנק מורכב משלוש שכבות הגנה; השכבה הראשונה היא מיגון פסיבי של שריון מרוכב. השכבה השנייה כוללת מיגון ריאקטיבי דור ב' מדגם KONTAKT-5 המותקן על חזית וצדדי השלדה ועל הצריח בצורת "לבנים". השריון הריאקטיבי מותקן גם על תקרת הצריח כנגד איומים מלמעלה. הטנק מצויד גם במערכת הגנה אקטיבית רכה מדגם SHTORA (ברוסית: Штора, "וילון") לשיבוש אופטרוני, המיועדת לשבש טילי נ"ט מתבייתי כתם לייזר או רוכבי קרן לייזר. עובי השריון הוא שווה ערך ל־420 עד 900 מ"מ בצריח כנגד קלעים קינטיים, ושווה ערך ל־500 עד 900 מ"מ כנגד מטענים חלולים. דפנות התובה שוות ערך ל־710-670 מ"מ נגד קינטי ול־1,340-990 מ"מ נגד חלול.[1] כמו כן קיימות בטנק 12 מדוכות עשן היעילות בתחום האור הנראה ובתחום האינפרא אדום, מערכת התרעה כנגד קרינת לייזר עם 4 מקלטי לייזר, וכן מיגון אב"כ כולל.

חימוש

עוצמת האש העיקרית של הטנק היא תותח חלק הקדח M46A2 בקוטר 125 המ"מ, הזהה לדגמים הקודמים, ה-T-72 וה-T-80. התותח בעל דיוק משופר, וניתן להחלפה בקלות ובמהירות במקרה של פגיעה או תקלה. התותח מיוצב בשני הצירים ונטען במטען אוטומטי הכולל 22 פגזים תורנים, המבטל את הצורך בטען. השימוש במטען אוטומטי מאפשר לטנק ירי של 7־8 פגזים בדקה. חימוש התותח כולל פגזים קינטיים, חלולים, נפיץ־רסס ושרפנל עם מרעום זמן. בנוסף הוא אף יכול לשגר טילים נגד טנקים מונחי לייזר מסוג "רפלקס" 9M119 לטווח של עד 4,000 מ' בעלי ראש נפץ במטען חלול, המסוגלים לחדור שריון ריאקטיבי וכן לפגוע במסוקים בטווח של 5,000 מ'. החימוש המשני של הטנק כולל מקלע נ"מ NSV‏ 12.7 מ"מ ומקלע מקביל 7.62 מ"מ. מערכת בקרת האש של הטנק היא אינטגרלית אוטומטית. מערכת זו כוללת מחשב בליסטי וערוצי ירי לפגזים וטילים.

שירות

בעקבות קשיים תקציביים יוצרה כמות מעטה יחסית של טנקי T-90 וכ-700 טנקים בלבד מדגם זה משרתים את חיל השריון הרוסי. כיום משרת הטנק גם בצבא הודו. הודו אף החלה לייצר ברישיון את גרסת הייצוא של הטנק, "T-90S", הכוללת מנוע משופר (1,000 כ"ס) ורכיבים אלקטרוניים מתוצרת חברות מערביות.

במלחמת רוסיה-גאורגיה ב-2008 הטנק הוכיח את עצמו כיעיל מאד, כאשר נע על השטח במהירות גבוהה מאד וסייע לכוחות בהתגברות על טנקי המערכה הגאורגיים, שהורכבו מטנקים סובייטיים, שמוגנו במערכות הגנה מערביות.

דגמים

  • T-90: דגם הייצור הראשי.
  • T-90K: דגם פיקוד.
  • T-90E: גרסת יצוא של ה-T-90.
  • T-90A: גרסה של הצבא הרוסי בעלת צריח מולחם (במקום יצוק), מנוע משודרג ומערכת ראיה תרמית ESSA. הגרסה מכונה גם T-90 ולדימיר, על שמו של ולדימיר פוטקין - המהנדס הראשי של ה-T-90.[2]
  • T-90S: גרסת ייצוא של ה-T-90A.
  • T-90SK: גרסת פיקוד של ה-T-90S, הנבדלת ממנה בציוד הניווט ומערכת קשר, וכמו כן כוללת את ה-Ainet, מערכת המאפשרת לפוצץ פגזים נפיצים בעלי רסס (HE-FRAG) ממרחק מסוים מהטנק.
  • T-90S בישמה: T-90S בשירות הצבא ההודי.
  • T-90M: דגם אבטיפוס הכולל גרסה חדשה של מיגון ריאקטיבי מדגם Kontakt-5, מנוע משופר עם הספק של 1,130 כ"ס, צריח משודרג עם שריון מרוכב, תותח 125 מ"מ חדש מדגם 2A46M-5, מצלמות תרמיות צרפתיות ממשפחת ה-Catherine, מערכת ניווט אינרציאלית ולווינית ועוד.[3]
  • T-90MS: גרסת הייצור של ה-T-90M.

כלים מבוססי שלדה:

  • BREM-72: רכב חילוץ משוריין.
  • MTU-90: טנק גישור.
  • IMR-3: כלי הנדסה.
  • BMR-3:מפלס מוקשים.

גלריה

טנק Т-90А בפורום הבינלאומי "טכנולוגיה בבניית מכונות" 2012:

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • T-90 - אתר enemyforces (באנגלית)
  • תמונת הטנק

הערות שוליים

  1. אל"ם (במיל') בני מיכלסון, ‏הטנק הרוסי טי-90 "ולאדימיר" (VLADIMIR), שריון 34, פברואר 2010, עמ' 38-34, באתר "יד לשריון"
  2. armorsite/
  3. Defense Tech


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0