T-14 ארמטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Т-14 ארמטה
Alabino05042017-38.jpg
מידע כללי
סוג טנק מערכה
מדינה מייצרת רוסיהרוסיה  רוסיה
משתמשים עיקריים Middle emblem of the Russian Ground Forces.svg צבא היבשה הרוסי
שנת ייצור 2015
דגם קודם T-95, עיט שחור
מידע טכני
אורך 10.8 מטר
רוחב 3.5 מטר
גובה 3.3 מטר
משקל 48 טונות
מהירות 80–90 קמ"ש
טווח פעולה 500 ק"מ
מנוע דיזל, 1,800 כ"ס דגם (ChTZ 12Н360 (A-85-3A
שריון 44S-sv-Sh
צוות 3
מערכות נשק
חימוש עיקרי תותח טנק 125 מ"מ חלק-קדח דגם 2A82-1M עם 45 פגזים 32 מתוכם בטעינה אוטומטית.
חימוש משני מקלע קורד (12.7 מ"מ)
מקלע PKT

T-14 הוא טנק מערכה רוסי מודרני שנבנה על בסיס פלטפורמת ארמטה ומכונה בשל כך "טנק ארמטה" (ОКР Армата). הטנק נחשף לראשונה במצעד יום הניצחון ב-9 במאי 2015 יחד עם דגם הנגמ"ש T-15 ארמטה. על פי התוכניות, מפעל אורלוואגונזאבוד בעיר ניז'ני טאגיל היה אמור לייצר 2,300 טנקים מדגם זה עד שנת 2020, ברם עד אותה שנה יוצרו לא יותר ממאה יחידות במפעלי אורלוואגונזאבוד.

פיתוח

פיתוח הטנק החל בשנים 20092010 על ידי יצרנית הטנקים הגדולה בעולם, אוראלוואגונזאבוד.

לדברי יורי קובלנקו, לשעבר הסגן הראשון של ראש מינהלת השריון במשרד ההגנה הרוסי: "החל משנת 2015 בכוחות המזוינים ייקלט טנק חדש, עם מאפיינים טקטיים וטכניים חדשים מיסודם, בעל הזנת תחמושת חדשה, עם חלוקת צוות ברורה". לדבריו, הטנק יהיה בעל רמת הגנה גבוהה של אנשי הצוות. חלק מהטכנולוגיות שפותחו כוללות טכנולוגיות שפותחו עבור טנקי T-95 ועיט שחור שלא הגיעו לייצור סדרתי, בעוד שהטנק החדש אמור להיות זול בהרבה מטנקים אלה.

הטנק נחשף לראשונה במאי 2015 בהכנות ובחזרות לקראת מצעד יום הניצחון[1]. בשנת 2016 החלה אספקה של הטנק מההזמנה הראשונה בהיקף של 100 יחידות.

מאפיינים

מבט צדי ואחורי של הטנק, לרבות פתח המפקד.

הטנק מונע במנוע דיזל בעל 1,800 כ"ס (1,300 קילוואט). חימושו העיקרי הוא תותח טנק 125 מ"מ חלק-קדח המסוגל גם לשגר טילים מונחי לייזר. צוות הטנק מונה שלושה אנשים: מפקד, תותחן ונהג. בדומה לכל הטנקים הרוסיים החל מ-T-64, קיימת בטנק מערכת טעינת פגזים אוטומטית המייתרת את הצורך בטען אנושי. תפישה חדשנית וייחודית ל-Т-14 היא עמדת מפקד הטנק השוכנת בתובה, מימין לעמדת הנהג, בניגוד למיקומה בצריח בטנקים אחרים.

כלל אנשי הצוות בטנק (מפקד, תותחן ונהג) נמצאים בתא לחימה ממוגן הנמצא בתובה ומופרד בשריון כבד מהמטען האוטומטי, שהיה נקודת תורפה מסורתית בטנקים הסובייטיים מאז הופעתו ב-T-64. תצורה זו מקנה לצוות מיגון מרבי כשהטנק נמצא בעמדת ירי (התובה מוסתרת) ומאפשרת הקטנת צללית הטנק וכפועל יוצא, הגדלת שרידותו בשדה הקרב.

הטנק כולל מדוכות עשן יעילות בתחום הנראה ובתחום האינפרא-אדום, מיגון ראקטיבי כבד, מערכת ההגנה אקטיבית "אפגניט" הכוללת מכ"ם ומערכת ליירוט טילי נ"ט ומערכת הגנה אקטיבית קשה.

חימוש

הימצאות צוות הטנק בתובה מאפשרת התקנת צריח קטן, נמוך ובלתי מאויש, הנושא תותח טנק חלק-קדח בקוטר של בין 135 ל-152 מ"מ. בקרת האש של הטנק כוללת מחשב ירי בעל ערוץ אופטי, תרמי, אינפרא-אדום ומכ"ם. בטן הטנק מכילה 32 פגזים.

מערכת טעינה אוטומטית

בדומה למערכות בטנקים מזרח-אירופיים אחרים בטנק מותקנת מערכת טעינה אוטומטית של פגזים. ניתן להטעין גם ידנית במקרה של כשל במערכת.

שירות מבצעי

מלחמת האזרחים בסוריה

טבילת האש הראשונה של הארמטה התרחשה בשנת 2016, במהלך המבצע הרוסי בסוריה. צבא רוסיה הפעיל מספר טנקי ארמטה בסוריה. במהלך המערכה, תפקדו הטנקים בהצלחה מרובה ולא התקשו אל מול כוחות המדינה האסלאמית, הכורדים וצבא סוריה החופשי. לוחמי המדינה האסלאמית ללא סיוע אווירי התקשו אל מול כוחות הקרקע הרוסיים. הכוחות המזוינים השתמשו בסוריה כשדה ניסויים למערכות נשק חדישות וכך היה המקרה גם עם הארמטה. היו ניסיונות לפגוע בטנק הרוסי אך בכל הפעמים לא הושגה שום חדירה הרת אסון לשריון הרוסי ולא נגרם שום נזק בלתי ניתן לתיקון.

מפעילות

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו T-14 בוויקישיתוף.

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0