פונקציית הצטברות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתורת ההסתברות, פונקציית הצטברות (Cumulative distribution function, בראשי תיבות CDF) של משתנה מקרי היא פונקציה של משתנה מקרי X, שערכיה קובעים את ההסתברות למאורעות מהצורה  Xa, לכל a ממשי. פונקציה זו מהווה הכללה של פונקציית הסתברות שעוסקת במשתנה מקרי בדיד, גם למשתנה מקרי רציף.

תכונות מופשטות והקשר למשתנים מקריים

אם X משתנה מקרי, הפונקציה  FX(a)=Pr(Xa) מקיימת בהכרח ארבע תכונות:

  1. הגבול  limaFX(a) שווה ל-0.
  2. הגבול  limaFX(a) שווה ל-1.
  3. הפונקציה מונוטונית עולה (במובן החלש), כלומר  FX(a)FX(b) לכל  ab.
  4. הפונקציה רציפה מימין.

ולהיפך: אם F היא פונקציה המקיימת את ארבע התכונות האלה, אפשר להגדיר ממנה משתנה מקרי. פורמלית, כדי להגדיר משתנה מקרי יש לתאר את ההסתברות לכך שהוא ישתייך לכל קבוצה A השייכת לאלגברת בורל על הממשיים. עם זאת, מכיוון שהקטעים יוצרים את האלגברה, מספיק להגדיר את ההסתברויות למאורעות  a<X<b. ואכן, אם דורשים ש-  Pr(Xa)=F(a), נובע שהגבול משמאל  limxbF(b) שווה להסתברות  Pr(X<b). מכאן אפשר לקבל את ההסתברויות לכל המאורעות מהצורה  a<X<b,  a<Xb,  aX<b ו-  a<X<b.

בפרט נובע ש- P(X=b)=FX(b)limxbFX(x), כך שהסיכוי למאורעות  X=b הוא אפס אם ורק אם הפונקציה F רציפה. אם הפונקציה גזירה, אפשר לתאר אותה כאינטגרל של פונקציית צפיפות f:

F(x)=xf(t)dt.