דעת תבונות
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורות נוספות, שנת הוצאה, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי משה חיים לוצאטו |
| סוגה | מוסר |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | דעת תבונות בוויקיטקסט |
| היברובוקס | באתר היברו בוקס |
דעת תבונות הוא מספרי היסוד של רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל.
על הספר
כרוב ספרי הרמח"ל גם ספר זה עוסק בחכמת הקבלה. אלא שבשונה מספריו האחרים, בספרו זה, הסתיר רבי משה את חוכמת הקבלה וכמעט ואינו משתמש במושגים קבליים. (בספרו האחר "ספר הכללים" מובאים הדברים הכתובים בספרו זה בצורה קבלית ולא כדו-שיח). מפני כן, התקבל והתפרסם ספרו זה יותר משאר ספריו.
מבנה הספר
הספר בנוי בצורה של ויכוח בין שתי ישויות המשוחחות כביכול ביניהן. האחד הוא "השכל" והשנייה, "הנשמה". צורת כתיבה זו הייתה נפוצה בתקופת חיבור הספר, ראו לדוגמה ספר שומר אמונים לרב יוסף אירגס, ועוד. גם בתקופות מוקדמות יותר אנו מוצאים צורת חיבור זו, למשל בספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי. השכל הוא המסביר ואילו הנשמה היא השואלת. הספר מביא בתחילתו כמה עניינים ששואלת הנשמה, וככל שהספר מתקדם, שאלות אלה מתבררות.
מרעיונות הספר
עניין מרכזי בספר הוא "הנהגת הייחוד והנהגת המשפט". "הנהגת המשפט" היא ההנהגה שעל פיה הקב"ה מתנהג עם העולם לפי מעשיהם. אם טובים, בטוב. וכן להפך. ב"הנהגת הייחוד" לעומת זאת משתמש הבורא ללא קשר למעשי בני אדם, וכל תפקידה הוא להביא בצורה נסתרת ומשולבת בהנהגת המשפט, את העולם לשלמותו המתוכננת מראש, גם ללא מעשים טובים. כמו כן, מוסבר בספר עניין זמני העולם לפי התקופות השונות, למשל הזמן שטרם חטא אדם הראשון, הזמן שאחר החטא, הזמן שעד מתן תורה, הזמן ממתן תורה, ובכלל, זמני ה"הארת פנים" לעומת זמני ה"הסתר פנים". במקומות מסוימים בספר עוסק הרמח"ל בקיצור גם בזמנים שאחר ששת אלפי השנה בהם העולם קיים, ומסביר עד האלף העשירי, שבו אין לנו השגה, ונקרא, בהשאלה מ"מעשר בהמה"-עשירי קודש.
קישורים חיצוניים
