פרעות רינדפלייש
פרעות רינדפלייש פרצו באימפריה הרומית ה"קדושה" ("אשכנז" בלשון יהודי ימי הביניים, גרמניה כיום) בקיץ ה'נ"ח (1298).
תולדותיהם
העילה הייתה מלחמת אזרחים שהשתוללה באימפריה הרומית ה"קדושה" החל מ-1292, כאשר הקיסר אדולף מנסאו-וילבורג נלחם בחלק מנסיכי גרמניה, בראשות אלברכט לבית הבסבורג נסיך אוסטריה, כריב על כיסא המלוכה. אציל גרמני בשם רינדפלייש (שמשמעות שמו בגרמנית היא "בשר בקר", ואפשר שהיה גם קצב) היה מפקד אחד הצבאות שהפסיד בקרב, והאשים בכך את היהודים. העילה הדתית לפרעות הייתה עלילה על חילול לחם הקודש בידי היהודים. לאחר שוך הקרבות הצהיר רינדפלייש שקיבל היתר מן השמים לנקום ביהודים ולהרגם, והחל ביחד עם המונים שהתלכדו סביבו במסע רצח נגד קהילות ישראל, בעיקר באזורי פרנקוניה, בוואריה ואוסטריה. בפרעות הושמדו כ-146 קהילות, ונהרגו לפי אומדן כעשרים אלף יהודים.
הקהילה הראשונה שהושמדה הייתה ראטינגן (פרנקוניה) ב-20 באפריל 1298, מיד לאחר העלילה. מאוחר יותר נטבחו יהודי היילברון, וירצבורג, במברג וקהילות אחרות. מעשי הטבח היו אכזריים, ויהודים רבים נאלצו לבחור בין להמיר את דתם או למות. בתיאורים מזוועות הטבח מתוארות נשים שקפצו למדורות אש עם ילדיהן, לאחר שבחרו שלא להמיר את דתן.
קהילה מפורסמת נוספת שנטבחה הייתה קהילת נירנברג, ב-1 באוגוסט באותה שנה. בקהילה זו כיהן רבי מרדכי בן הלל כרב וכראש ישיבה, ואף הוא נרצח עם אשתו וחמשת ילדיו.
הפרעות נסתיימו בשלהי אותו קיץ, לאחר שרינדפלייש הושם במאסר, וראשו נערף על ידי הקיסר אלברכט האוסטרי, שחשש מהתלהטות הרוחות ומאיבוד רסן השלטון. פרעות אלו מציינות את תחילת ההתמוטטות של המרכז היהודי באשכנז בימי הביניים.
לקריאה נוספת
- שמעון דובנוב ...
- חיים ביינארט, אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 46.
