רבי מרדכי בן הלל

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מרדכי בן הלל
כינוי המרדכי
השתייכות רבני אשכנז, ראשונים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה ופסיקה
רבותיו רב משה הכהן ממגנצא, מהר"ם מרוטנבורג, רבנו פרץ
חיבוריו "המרדכי" על הש"ס (פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס)

הרב מרדכי בן הלל הכהן (ה'י', 1250כ"ב באב ה'נ"ח, 8 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר "המרדכַי" (או "המרדכִי") על הש"ס - ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.

ביוגרפיה

המרדכי נולד באשכנז, והיה מחכמי אוסטריה מצאצאי הראב"ן[1]. נולד לרבי הלל הכהן, בן בתו של הראבי"ה[2], היה חתנו של ר' יחיאל מפריז וגיסו של ר' יצחק מקורביל, בעל הסמ"ק. כמו כן היה גם גיסו של רבי מאיר הכהן מרוטנבורג (מחבר הספר הגהות מימוניות).

המרדכי היה תלמיד מובהק של המהר"ם מרוטנברג, אותו הוא מכנה "מורי" או "מורינו"[3] ממנו קיבל את רוב תורתו. בנוסף היה תלמידו של רבינו פרץ מקורביל[2], וגם אותו מכנה "מורי"[4]. כמו כן למד אצל רבי אפרים ב"ר נתן. הוא מזכיר גם את רבי אליעזר ממיץ, רבי אברהם ב"ר ברוך ורבי דן כרבותיו[5].

מעט מאוד ידוע על חייו של הרב מרדכי. הוא התגורר בגוסלר, אולם עקב מחלוקת עבר לנירנברג, והחל מ-1291 היה רבה של נירנברג וראש הישיבה בה.

הרב מרדכי נרצח על קידוש השם עם אשתו וחמשת ילדיו, בנירנברג ב-כ"ב באב ה'נ"ח בפרעות רינדפלייש[6]. ישנה מסורת לפיה קברו הועלה להר הזיתים שבירושלים.

אגדה ירושלמית מהמאה ה-17, המובאת בידי דוד קונפורטי ומשה בן חביב, מספרת כי הרב מרדכי נקבר במערה בשולי בית הקברות בהר הזיתים, במערת רבי עובדיה מברטנורא.

הרב מרדכי מסמן את שיטת הלימוד באשכנז שאחרי בעלי התוספות, כאשר היצירה החלה להתמקד בבניית ספרי פסיקה.

ספריו

ספרו "המרדכי" על הש"ס - פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס, הוא בעצם התאמת הלכות הרי"ף לפסקי ומנהגי אשכנז, ומלקט הרבה תשובות מחכמי אשכנז (בספרו מצטט למעלה משלוש מאות מחברים שונים), החל מתשובות קדומות, לעתים אף מרבנו גרשום, רבי קלונימוס ממגנצא, ועוד חכמים מראשוני אשכנז, חכמים מבעלי התוספות, הראבי"ה והאור זרוע, ועד לחכמים הקרובים לתקופתו, כגון רבו, המהר"ם מרוטנבורג. בשל החשיבות הרבה של ספרו, חכמים רבים אחרי מרדכי שלקטו תשובות, לא כתבו אותן בספר נפרד, אלא הוסיפו אותן לספרו, שהפך להיות למעשה הליקוט החשוב ביותר של תשובות חכמי אשכנז.

בשנת רמ"ד, כשהדפיסו לראשונה את הגמרא, הודפס המרדכי יחד אתה, וכן יחד עם הרי"ף בשנת רס"ט. בשנת ש"ך, הודפס המרדכי לבדו על כל הש"ס.

הספר קיים בשתי מהדורות: מהדורת בני אושטרייך (אוסטריה) ובני ריינוס (גרמניה), שהן ה"מרדכי הארוך" וה"מרדכי הקצר". הוספות רבות מתוך המהדורה הארוכה נכנסו לתוך המהדורה הקצרה על גיליון הספר כ"הגהות מרדכי", וכך נדפסו.

נראה שבגלל מותו על קידוש ה' לא השלים את ספרו, ותלמידיו הם שהשלימוהו וקראו את הספר על שמו.

בתקופות מסוימות, בעיקר במאה ה-15, היה ספרו ספר הפסיקה המרכזי באשכנז. הרמ"א כתב הגהות לספרו, והסתמך עליו רבות בספריו, ובפסיקות ההלכתיות שלו בהגהותיו על השולחן ערוך. ואף היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.

על המרדכי לפרק ערבי פסחים ניכר שאינו שייך לחיבור המרדכי, אלא הוא קובץ תוספות לתלמוד, ומשערים שבהיותו תלמיד רבינו פרץ מקורביל ערך גם הוא קובצי תוספות לפניו, והוא שנכנס לתוך חיבורו בפרק ערבי פסחים.

כתב גם ספר בחרוזים על הלכות שחיטה והלכות איסור והיתר. במקומות מסוימים מכונה בטעות זבחי צדק. כתב גם ספר הלכות ארץ ישראל וחלה, שהודפס לאחר מכן בפירושו למסכת זבחים. השיב תשובות מעטות בהלכה, מהן מובאות בספרים שונים. כתב גם את הספר ליקוטי המימוני.

עסק גם בכתיבת שירים.

תקופת חייו של רבי מרדכי בן הלל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "מרדכי בן הלל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 291, באתר HebrewBooks
  2. 2.0 2.1 מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי מרדכי בן הלל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1067-1065, באתר HebrewBooks
  3. מרדכי שבת סוף דף כ' - הערה רס"ח
  4. מרדכי סוכה דף ט - הערה תשל"ד
  5. היו שכתבו כי הוא תלמידו של הרי"ף או של רבי משה מקוצי, וכן אמרו שהוא חתנו של רבי יחיאל מפאריש או של רבי מאיר הכהן- אך יחוסים אלו אינם נכונים.
  6. אף שישנן דעות חלוקות בדבר מותו, זאת הדעה המקובלת.


שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.