בזל-לנדשאפט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־16:35, 31 ביולי 2020 מאת בוט מקוה (שיחה | תרומות) (שנת>>תאריך (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בזל-לנדשאפט (קנטון)
Basel-Landschaft
העיירה לנגנברוק
העיירה לנגנברוק
מדינה שווייץשווייץ שווייץ
בירת הקנטון ליאשטל
תאריך ייסוד 1501
שטח 517.56 קמ"ר
גובה 1169-246 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בקנטון 283,421 (2015)
האתר הרשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

ואלהתורגאואפנצל אינר-רודןאפנצל אוסר-רודןשפהאוזןאובוולדןנידוולדןבזל-שטאדטבזל-לנדשאפטזולותורןצוגציריךסנט גאלןארגאולוצרןגלרוסשוויץאוריטיצ'ינוז'ורהגראובינדןנשאטלז'נבהפריבורווווברןצרפתליכטנשטייןאוסטריהאיטליהגרמניהגרמניה
(למפת בזל-לנדשאפט רגילה)
 
קנטון בזל-לנדשאפט

בזל-לנדשאפטגרמנית Basel-Landschaft
שגיאות פרמטריות בתבנית:שמע

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
להאזנה (מידעעזרה) בצרפתית Bâle-Campagne) (נקרא גם בזל קאנטרי Basel-Country) הוא אחד מעשרים וששה הקנטונים של שווייץ.

בירת הקנטון היא העיר ליאשטל.

היסטוריה

קנטון בזל-לנדשאפט יחד עם קנטון בזל-שטאדט היוו את קנטון בזל, עד להתקוממות של שנת 1833, אז, לאחר קרב הילפטנשאנץ (Battle of the Hülftenschanz) ליד העיר פרקנדורף (Frenkendorf) נפרדו לשני קנטונים שונים.

בזמן האימפריה הרומית אזור בזל היה מרכז הפעילות הרומית, שרידים רבים שהשתמרו בצורה טובה ומוצגים כיום במוזאון אוגוסטה (Augusta Raurica) מוכיחים כי בשנת 200 גרו קרוב ל-20,000 בני אדם באזור עליו קיימת היום העיר אוגסט (Augst). בין השרידים ישנו אמפיתיאטרון במצב שמור מאד וכן וילה מהתקופה הרומית ששופצה לגמרי.

שטחי קנטון בזל-לנדשאפט הם בעצם שטחים שנכבשו בזמנו על ידי העיר בזל.

קריקטורה על חלוקת בזל מ-1833

עד המאה ה-16 רוב שטחי הקנטון היו שייכים לעיר בזל, לאחר ביקור נפוליאון בשנת 1798 השיג האזור הכפרי שוויון זכויות עם העיר בזל. האזור הכפרי היה תלוי מבחינה כלכלית בעיר בזל בעיקר מחמת מצב החינוך הירוד באזורים החקלאיים. והעיר בזל נשארה המרכז הפיננסי והחינוכי של כל האזור, וטירות ובתי מגורים של סוחרי בזל מילאו את נוף הקנטון.

לאחר שנת 1830 התעוררו מריבות וסכסוכים בקנטון בזל, על זכויותיהם של התושבים באזורים החקלאיים, מה שהביא בסופו של דבר להיפרדות קנטון בזל-לנדשאפט מהעיר בזל וליצירת קנטון חדש ב-26 באוגוסט 1833.

מאז נעשו ניסיונות רבים לאיחוד הקנטונים, והרעיון צבר תאוצה לאחר שנת 1900 עם ההתפתחות התעשייתית באזורים שהיו בעבר חקלאיים. שני הקנטונים הגיעו כבר להסכמה עקרונית על איחוד מחדש אך במשאל עם שנערך בשנת 1969 בקנטון בזל-לנדשאפט בחרו רוב התושבים בעצמאות הקנטון, ורעיון האיחוד הוקפא שוב.

למרות זאת, ההחלטה שלא לאחד את הקנטונים לא פגעה במערכת היחסים הקרובה שבין הקנטונים, ומאז נחתמו ביניהם הסכמי שיתוף פעולה רבים בנושאים שונים, והתרומה הגדולה של הקנטון לאוניברסיטת בזל בשנת 1976 היא דוגמה טובה למערכת היחסים החמה שבין הקנטונים.

גאוגרפיה

קנטון בזל-לנדשאפט נמצא בצפונה של שווייץ, גבולו הדרומי הוא הקנטונים השווייצרים זולותורן, ז'ורה וארגאו. וגבולו הצפוני הוא הקנטון השווייצרי בזל-שטאדט וכן חבל אלזס בצרפת ומדינת באדן-וירטמברג בגרמניה.

רכס הרי היורה עובר בקנטון ומנוקז על ידי הנחלים ארגולז ובירס. ברחבי הקנטון זורמים כ- 30 נחלים נוספים.

פוליטיקה

מאז ההחלטה להישאר כקנטון עצמאי ולא להתאחד מחדש עם קנטון בזל-שטאדט שהתקבלה במשאל עם בשנת 1969, ביקש הפרלמנט של הקנטון מספר פעמים להפוך לקנטון רגיל (היום שני קנטוני בזל נחשבים לחצי קנטון) ובשנת 1988 הכניס הקנטון שאיפה זו אל תוך החוקה.

מפת האזורים בקנטון

מחוזות

בקנטון ישנם חמישה מחוזות:

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בזל-לנדשאפט בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא שווייץ. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
בזל-לנדשאפט25111939