בזל-שטאדט
| מדינה |
 שווייץ |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1501 |
| שטח | 37 קמ"ר |
| גובה | 244-522 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בקנטון | 189,335[1] (2013) |
| האתר הרשמי | |
בזל-שאטדט (בגרמנית Basel-Stadt Basel-Stadt (מידע • עזרה), בצרפתית Bâle-Ville, באיטלקית: Basilea Città) (נקרא גם Basel-City) הוא אחד מעשרים וששה הקנטונים של שווייץ.
הקנטון כולל את העיר בזל העיירה בטינגן (Bettingen) והעיירה רייהן (Riehen) בלבד.
גבולות הקנטון הם הקנטון בזל-לנדשאפט וכן חבל אלזס בצרפת ומדינת באדן-וירטמברג בגרמניה.
היסטוריה
הקנטון ההיסטורי של בזל חולק בשנת 1833, בעקבות מריבות פוליטיות וסכסוכים מזוינים בתוך הקנטון. מחלוקת בדבר זכויות אזרחיות בשטחי החקלאות הם אלה שבסופו של דבר הובילו להפרדה של קנטון בזל מהעיר בזל ב-26 באוגוסט 1833. מאז, חלה תנועה לאיחוד שני הקנטונים. תנועה זו צברה תאוצה במאה ה-20 כאשר חלקים רבים של הקנטונים הפכו למתועשים.
גבולות הקנטון הנוכחיים נבעו בשנת 1889.
פוליטיקה
הקנטון נחשב לחצי קנטון (הוא ובזל-שטאדט מהווים את הקנטון של בזל) ולכן הוא שולח רק נציג אחד למועצת הקנטונים (הבית העליון של הפרלמנט השווייצרי).
הפרלמנט של הקנטון הוא המועצה הגדולה, אשר כולל 100 חברים, שנבחרים מדי ארבע שנים . ישנן שמונה מפלגות שונות המיוצגות בפרלמנט; המפלגה הגדולה ביותר היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, עם 32 מנדטים.
דמוגרפיה
אוכלוסיית הקנטון (נכון לפברואר 2016) היא 197,634 תושבים. בשנת 2007, כללה האוכלוסייה 56,106 זרים (או 30.29% מכלל האוכלוסייה .נכון לשנת 2000, יש כמעט שוויון בין אחוז הקתולים (25%) והפרוטסטנטים (27%). כ -10% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם כבני "דת אחרת", בעוד ש -36% אינם משתייכים לשום דת מאורגנת.
כלכלה
התעשייה הכימית ותעשיית התרופות בעלות חשיבות גדולה בקנטון. ישנם מספר תאגידים רב-לאומיים בעיר בזל, אשר מעסיקים עובדים רבים מהקנטונים של בזל ומהאזורים שמעבר לגבול מצרפת ומגרמניה. בנקאות ופיננסים (ומגזר השירותים בכלל) חשובים גם כן. עסקים קטנים בגודל בינוני מעסיקים מספר לא מבוטל של אנשים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בזל-שטאדט- הסטטיסטיקות הרשמיות של הקנטון
הערות שוליים
- ^ מידע עבור קנטון בזל-שטאדט, אתר משרד הסטטיסטיקה הפדרלי של שווייץ.
| הקנטונים של שווייץ | ||
|---|---|---|
|
