מדינות גרמניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גרמניה היא פדרציה המורכבת מ-16 מדינות פדרליות – Bundesländer (בּוּנדֶסלֶנדֶר; ביחיד: Bundesland, בּוּנדֶסלַנד) – שכל אחת מהן ריבונית באופן חלקי. לכל אחת מהמדינות עיר בירה, ממשלה, ומוסדות משלה. לברלין ולהמבורג אין ערי בירה, שכן הן ערי-מדינה; בתחומי מדינת ברמן, הנחשבת גם היא לעיר-מדינה, כלולות שתי ערים, והעיר ברמן היא עיר הבירה של מדינת ברמן. פיזור האוכלוסין במדינות השונות איננו אחיד: כמחצית מאוכלוסיית גרמניה חיה בשלוש המדינות המאוכלסות ביותר – נורדריין-וסטפאליה, בוואריה, ובאדן-וירטמברג; המחצית השנייה פזורה על פני 13 המדינות הפדרליות האחרות.

כמעט מאז ומתמיד המסורת הפדרליסטית שלטה בגרמניה. מותו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" מבית שטאופן ששלטה באימפריה הביאה את גרמניה למצב של התפוררות ופיצול של המשטר, והמערכת הפיאודלית נשברה למכלול של נסיכויות עצמאיות בעלות זיקה רופפת ביניהן. המדינות הפדרליות שמרכיבות את הרפובליקה כיום מבוססות על שרידיהן של מדינות ונסיכויות היסטוריות שהרכיבו את האימפריה הרומית ה"קדושה", הקונפדרציה הגרמנית, הקונפדרציה הצפון-גרמנית, הקיסרות הגרמנית ורפובליקת ויימאר.

כל אחת מהמדינות מספקת את חלקה בהיסטוריה התרבותית של גרמניה, וכל אחת מהן מאופיינת במנהגים שונים, תרבות שונה, ניבים מקומיים וסגנון אדריכלי שונה.

המדינות הפדרליות

לאחר מלחמת העולם השנייה מדינות גרמניה היו תחת שליטתן של כל ארבעת אזורי הכיבוש בגרמניה. ובמקביל חולקה גם העיר ברלין לארבעה אזורים. ב-1949 המדינות בשלושת האזורים המערביים הקימו את הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הלוא הוא שמה הרשמי של גרמניה המערבית. זאת בניגוד להתפתחות שלאחר המלחמה באוסטריה, שם הבונד (Bund; פדרציה) הוקמה לראשונה, ולאחר מכן מדינות בודדות נוצרו כיחידות פדרליות.

מקור השימוש במונח "Länder" ("לֶנדר") לתיאור מדינות פדרליות בגרמניה בחוקת ויימאר משנת 1919. קודם לכן, המדינות שהרכיבו את הקיסרות הגרמנית נקראו "Staaten" ("שטאטן"). כיום המונח הגרמני המקובל הוא "Bundesland", אך אינו רשמי – הן מחוקת ויימאר והן מחוקת גרמניה המודרנית. שלוש מדינות קרויות "Freistaat" (פרַיישטאט – "מדינה חופשית"): בוואריה (מ-1919), סקסוניה (מ-1990), ותורינגיה (מ-1994).

סמל מדינה תאריך הצטרפות ראש הממשלה תמונה מפלגה נציגים בבונדסראט שטח בקמ"ר אוכלוסייה באלפים (2014/2018) צפיפות לקמ"ר עיר בירה קוד תקן
Coat of arms of Baden-Württemberg (lesser).svg באדן-וירטמברג
Baden-Württemberg
1952 וינפריד קרטשמן Winfried Kretschmann.jpg מפלגת הירוקים
סוציאל-דמוקרטית
6 35,752 11,069 310 שטוטגרט
Stuttgart
BW
Bayern Wappen.svg בוואריה
Bayern
באיֶירְן
1949 מרכוס זדר 2016-04-18-Markus Söder-hart aber fair-4892.jpg סוציאלי-נוצרי

הבוחרים החופשיים

6 70,552 13,077 185 מינכן
München
BY
Coat of arms of Berlin.svg ברלין
Berlin
1990 מיכאל מילר סוציאל-דמוקרטית
נוצרית-דמוקרטית
4 892 3ֿ,645 4,088 BE
Brandenburg Wappen.svg ברנדנבורג
Brandenburg
1990 דיטמר ווידקה Dietmar Woidke M-0212 36139 Ausschnitt Color Hoffotografen.jpg סוציאל-דמוקרטית
די לינקה
4 29,479 2,512 85 פוטסדאם
Potsdam
BB
Bremen Wappen(Mittel).svg ברמן
Bremen
1949 קרסטן זילינג WLP14-ri-0559- Carsten Sieling (SPD).jpg סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
3 419 671 1,599 HB
Coat of arms of Hamburg.svg המבורג
Hamburg
1949 פטר צ'נצ'ר Tschentscher, Peter - 1924 (cropped).jpg סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
3 755 1,787 2,366 HH
Coat of arms of Hesse.svg הסן
Hessen
1949 פוֹלקַר בּוּפיר MJK00898 Volker Bouffier.jpg נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
5 21,115 6,175 293 ויסבאדן
Wiesbaden
HE
Coat of arms of Mecklenburg-Western Pomerania (great).svg מקלנבורג-מערב פומרניה
Mecklenburg-Vorpommern
מקלנבורג-פורפומרן
1990 מנואלה שווזיג סוציאל-דמוקרטית
נוצרית-דמוקרטית
3 23,180 1,612 69 שוורין
Schwerin
MV
Coat of arms of Lower Saxony.svg סקסוניה התחתונה
Niedersachsen
נידרזאקסן
1949 שטפן וייל Weil, Stephan.jpg נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
6 47,609 7,927 167 הנובר
Hannover
NI
Coat of arms of North Rhine-Westfalia.svg נורדריין-וסטפאליה
Nordrhein-Westfalen
נורדריין-וסטפאלן
1949 ארמין לאשט Grundsteinlegung MiQua-7004 (cropped).jpg נוצרית-דמוקרטית
הדמוקרטית-החופשית
6 34,085 17,865 524 דיסלדורף
Düsseldorf
NW
Coat of arms of Rhineland-Palatinate.svg ריינלנד-פפאלץ
Rheinland-Pfalz
1949 מלו דרייר סוציאל-דמוקרטית 4 19,853 4,053 204 מיינץ
Mainz
RP
Wappen des Saarlands.svg חבל הסאר
Saarland
זארלנד
1957 טוביאס האנס Tobias Hans-6779.jpg נוצרית-דמוקרטית
סוציאל-דמוקרטית
3 2,569 0,996 388 זארבריקן
Saarbrücken
SL
Coat of arms of Saxony.svg סקסוניה
Sachsen
זאקסן
1990 מיכאל קרצ'מר Michael Kretschmer-v2 Pawel-Sosnowski - Querformat (cropped).jpg נוצרית-דמוקרטית
סוציאל-דמוקרטית
4 18,416 4,085 221 דרזדן
Dresden
SN
Wappen Sachsen-Anhalt.svg סקסוניה-אנהלט
Sachsen-Anhalt
זאקסן-אנהלט
1990 ריינר האזלוף Reiner Haseloff (Martin Rulsch) 01.jpg נוצרית-דמוקרטית
סוציאל-דמוקרטית

מפלגת הירוקים

4 20,446 2,245 110 מגדבורג
Magdeburg
ST
Coat of arms of Schleswig-Holstein.svg שלזוויג-הולשטיין
Schleswig-Holstein
1949 דניאל גינתר Daniel Günther (2017).jpg נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית

מפלגת הירוקים

4 15,799 2,859 181 קיל
Kiel
SH
Coat of arms of Thuringia.svg תורינגיה
Thüringen
תירינגן
1990 בודו רמלוב 2011-05-18-landtagsprojekt-erfurt-071.jpg די לינקה
סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
4 16,172 2,134[1] 130 ארפורט
Erfurt
TH

היסטוריה

מפה של מדינות גרמניה הנוכחיות הנמצאות לגמרי או בעיקר בגבולותיה הישנים של הקיסרות הגרמנית שתחת הנהגת ממלכת פרוסיה.

לפדרליזם מסורת ארוכת שנים בגרמניה; האימפריה הרומית ה"קדושה" הייתה מורכבת ממספר רב של מדינות קטנות ("Kleinstaaterei"; קליינשטאטריי). מספר השטחים הוקטן במידה ניכרת במהלך המלחמות הנפוליאוניות. לאחר קונגרס וינה הוקמה הקונפדרציה הגרמנית שהורכבה מ-39 מדינות. הקונפדרציה פורקה לאחר מלחמת שבעת השבועות ובמקומה קמה הקונפדרציה הצפון-גרמנית תחת הנהגתה של ממלכת פרוסיה; מלחמה זו הביאה את פרוסיה למעמד דומיננטי בגרמניה, והלאומיות הגרמנית הכריחה את המדינות העצמאיות הנותרות לכרות ברית עם פרוסיה במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה (18701871), ולאחר מכן להיעתר להמלכת וילהלם הראשון כקיסר גרמניה. הקיסרות הגרמנית החדשה כללה 25 מדינות (שלושה מהן ערי הנזה) והישות הטריטוריאלית אלזס-לורן. הקיסרות נשלטה בידי פרוסיה, ששלטה ב-65% משטחה ו-62% מאוכלוסייתה. לאחר האבדות הטריטוריאליות שפקדו את גרמניה במסגרת חוזה ורסאי, המדינות הנותרות המשיכו כרפובליקות. מדינות אלו בוטלו בהדרגה, דה פקטו, תחת המשטר הנאצי במהלך תהליך הגלייכשלטונג (האחדה).

בתקופת הכיבוש של בעלות הברית על גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה גבולות המדינות נוסחו מחדש על ידי הממשלות הצבאיות של בעלות הברית; אף מדינה לא היוותה יותר מ-30% מהאוכלוסייה או הטריטוריה; הדבר נעשה על מנת למנוע מצב שבו מדינה כלשהי תחזיק בהשפעה דומיננטית כפי שאירע בעבר עם פרוסיה. תחילה, רק חלק מהמדינות שלפי המלחמה נותרו כפי שהיו: חלק מבאדן, בוואריה, ברמן, המבורג, סקסוניה ותורינגיה; המדינות המוקפות, ריינלנד-פפאלץ, נורדריין-וסטפאליה וסקסוניה-אנהלט חבו את קיומם של כוחות הכיבוש ונוצרו מתוך מחוזות פרוסים ומדינות קטנות יותר.

עם ייסודה, גרמניה המערבית הורכבה מ-11 מדינות. אלה צומצמו ל-9 מדינות ב-1952 כאשר 3 מתוכן (דרום באדן, וירטמברג-הוהנצולרן ווירטמברג-באדן) התמזגו למדינה חדשה בשם באדן-וירטמברג. ב-1957, כאשר הוחזר חבל הסאר מכיבוש צרפתי, כללה המדינה כ-10 מדינות פדרליות, אלו מכונות היום "המדינות הישנות". ברלין המערבית הייתה תחת הריבונות המערבית של בעלות הברית והיא הייתה בפועל מובלעת של גרמניה המערבית אולם דה יורה הייתה שטח כבוש.

גרמניה המזרחית הורכבה מ-5 מדינות (ברנדנבורג, מקלנבורג-מערב פומרניה, סקסוניה, סקסוניה-אנהלט ותורינגיה). ב-1952 בוטלה החלוקה למדינות ובמקומם המדינה חולקה ל-14 מחוזות מנהליים. השליטה הסובייטית בברלין המזרחית (אף על פי שרשמית הייתה בעלת מעמד זהה לזו של ברלין המערבית) הכריזה עליה כבירתה של גרמניה המזרחית וכמחוז ה-15 שלה.

לקראת איחוד גרמניה המחודש ב-3 באוקטובר 1990 נוצרו מחדש חמש המדינות בגרמניה המזרחית שהרכיבו אותה בעבר. מחוז ברלין המזרחית לשעבר מוזג עם ברלין המערבית ליצירת מדינה חדשה. מעתה כוללת גרמניה 16 מדינות פדרליות: 10 המדינות "הישנות" של גרמניה המערבית ו-5 המדינות "החדשות" של גרמניה המזרחית בנוסף למדינת ברלין החדשה. בחוקת גרמניה שתוקנה לאחר האיחוד נקבע כי באפשרות המדינות לנהל הסכמים עם מדינות חוץ בתחום מיומנותן ובהסכמת הממשלה הפדרלית.

מבנה הממשלה

חוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, החוקה הפדרלית, קובע כי המבנה של הממשלה בכל מדינה פדרלית חייב "להתאים את העקרונות של הממשל הרפובליקני, הדמוקרטי והחברתי בהתבסס על שלטון החוק". רוב המדינות כפופות לממשלה בראשות מיניסטר-פרזידנט (שר או נשיא המדינה) לצד גוף מחוקק חד-ביתי הנקרא "לנדטאג".

המדינות הן רפובליקות פרלמנטריות, והיחסים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת שלהן משקפים את המערכת הפדרלית: המחוקקים נבחרים בידי התושבים לתקופת כהונה של כ-4 או 5 שנים (תלוי במדינה), והמיניסטר-פרזידנט נבחר ברוב קולות על ידי חברי הלנדטאג.

ממשלותיהן של ערי המדינה (ברלין, ברמן והמבורג) הן סנאטים. בשלוש המדינות החופשיות (בוואריה, תורינגיה וסקסוניה) הממשלה מכונה "ממשלת המדינה" (Staatsregierung), ובעשר המדינות האחרות – "ממשלת הארץ" (Landesregierung). קודם ל-1 בינואר 2000 הורכב הפרלמנט של בוואריה משני בתים (בית תחתון ובית עליון, שנקרא סנאט) והסנאט מנציגי הקבוצות החברתיות והכלכליות הדומיננטיות של המדינה. הסנאט בוטל בעקבות משאל עם שנערך שנתיים קודם לכן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוכלוסית תורינגיה נכון לספטמבר 2019 [1]


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0