קונטרס מגנצא

קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז במאה ה-11. כבר בימי הראשונים הפירושים יוחסו לרבנו גרשום, אבל ככל הנראה הפירושים התחברו על ידי תלמידיו ותלמידי תלמידיו שבבתי המדרש באשכנז.

הפירוש

פירושי מגנצא הקיפו ככל הנראה את כל התלמוד הבבלי. בראשונים מצויים ציטוטים רבים מפירוש זה על כמעט כל מסכתות הש"ס. הופעת פירוש רש"י דחקה את הפירוש לשוליים (כמו את רוב הפירושים מאותו הדור), וכתוצאה מכך הפירוש השתמר רק על סדר קדשים ומספר מסכתות נוספות שאין עליהם פירוש רש"י.

הפירוש מתעסק בעיקר במהלך הגמרא ומרבה להביא פרפרזות של התוכן, וממעט בביאור הפרטים. לעומת רש"י שמפרש דברים באופן נקודתי, ומתמקד בפרטים הזקוקים לביאור. הבדל נוסף, שבקונטרס מגנצא הפירוש נפתח פעמים רבות בביטוי "כלומר", לעומת רש"י שמשתמש בביטוי זה לעיתים רחוקות לצורך שינוי תוכן. בדומה לרש"י, הפירוש מסתייע לעיתים בתרגום מילים מסוימות לצרפתית, ולעיתים רחוקות גם לגרמנית. ביטויים רבים בפירוש מעידים על כך שהפירוש נכתב מתוך לימוד בצוותא.

בדפוס וילנא הפירוש נדפס בשם "רבנו גרשום" לרוב סדר קדשים (למעט מסכת זבחים), ולמסכתות תענית ובבא בתרא. במספר מסכתות נדפס פירוש מגנצא בטעות כפירוש רש"י: תענית, מועד קטן, נדרים, נזיר, הוריות, ומעילה. קטעים נוספים שובצו בתוך פירוש רש"י בכדי להשלים פירושו במקומות שחסר בהם פירוש רש"י.

פירוש נוסף למסכת מועד קטן נדפס בתשכ"ו על ידי הרב ניסן זק"ש בשם "פירוש רבנו גרשום", אמנם י"מ תא-שמע טען שזוהי ורסיה נוספת לקונטרס מגנצא.

המחבר

הראשון שייחס את הפירוש לרבנו גרשום הוא ר' נתן מרומי בעל הערוך. הוא מצטט פירוש זה עשרות פעמים; לפעמים בשם "חכמי מגנצא", ולפעמים בשם רבנו גרשום. ראשונים נוספים מצטטים מהפירוש בשם רבנו גרשום, כגון רי"ד ור' צדקיה בן אברהם. ובקרב חכמי אשכנז, ראבי"ה ואו"ז, הפירוש מצוטט בשם ר' אליקים הלוי. יוצא דופן הוא הפירוש לחולין, שגם בקרב חכמי אשכנז יוחס לרבנו גרשום.

אברהם אפשטיין העלה כמה קשיים בייחוס הפירוש לרבנו גרשום: חכמי אשכנז וצרפת אינם מזכירים כלל שהוא חיבר פירוש לתלמוד, והם מצטטים את מהפירוש בשם רבי אליקים בן משולם. בנוסף, הפירושים האלה סותרים במספר מקומות את נוסח התלמוד של רבנו גרשום כפי שנמסרה בידי הראשונים, ולפעמים גם את דבריו בתשובותיו. הוא הסיק שהפירוש התחבר על ידי תלמידי ר' יצחק בן יהודה ובראשם ר' אליקים בן משולם, תוך התבססות על פירושו של ר' יצחק ומסורות מחכמים נוספים. זאת מלבד הפירוש לחולין, שנערך על ידי חכם אחר. ולגבי ייחוס הפירוש לרבנו גרשום על ידי בעל הערוך, הוא כתב: "ר' נתן רצה לומר בכך שהפירוש שייך לבית מדרשו של רבנו גרשום, אבל לא חובר על ידו, אלא על ידי חכמי מגנצא שהם תלמידיו ותלמידי תלמידיו".

י"מ תא-שמע הוכיח על פי כתבי היד שהפירוש נכתב ב"שכבות" שונים הנבדלות זו מזו בזמנם, ושולבו לתוכו תוספות מחכמי הדורות הבאים. והוא חלק על דברי אפשטיין וטען שרבנו גרשום אכן כתב פירוש לתלמוד שהיה לעיני ראשונים רבים, ופירושו שימש כיסוד הראשוני של קונטרס מגנצא. הוא גם אמר שר' אליקים לא היה ממחברי הפירוש, אלא הוא העתיק בפירושו קטעים מקונטרס מגנצא, וחכמי אשכנז ייחסו את הפירושים אליו מכיוון שהקונטרסים לא היו בידיהם.

לקריאה נוספת

• אברהם אפשטיין, פירוש התלמוד המיוחס לרבינו גרשום מאור הגולה, ספר היובל למ' שטיינשניידר, לייפציג 1896, עמ' 115–143. נדפס מחדש בנטועים ו' (תש"ס).
• יעקב נחום אפשטיין, פירושי הריב"ן ופירושי וורמייזא, תרביץ ד, תרע"ד.
• י"מ תא-שמע, על פירוש רבנו גרשום מאור הגולה לתלמוד, כנסת מחקרים חלק א, ירושלים תשס"ד. מופיע גם באוצר החכמה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] קונטרס מגנצא28936124