קונטרס מגנצא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז במאה ה-11 ותחילת המאה ה-12. כבר בימי הראשונים הפירושים יוחסו לרבנו גרשום, אבל ככל הנראה הפירושים התחברו על ידי תלמידיו ותלמידי תלמידיו שבבתי המדרש באשכנז.

הפירושים

פירושי מגנצא הקיפו ככל הנראה את כל התלמוד הבבלי. בראשונים מצויים ציטוטים רבים מפירוש זה על כמעט כל מסכתות הש"ס[1]. הופעת פירוש רש"י דחקה את הפירוש לשוליים (כמו את רוב הפירושים מאותו הדור), וכתוצאה מכך הפירוש השתמר רק על סדר קדשים ומספר מסכתות נוספות שאין עליהם פירוש רש"י.

הפירוש מתעסק בעיקר במהלך הגמרא ומרבה להביא פרפרזות של התוכן, וממעט בביאור הפרטים. לעומת רש"י שמפרש דברים באופן נקודתי, ומתמקד בפרטים הזקוקים לביאור. הבדל נוסף, שבקונטרס מגנצא הפירוש נפתח פעמים רבות בביטוי "כלומר", לעומת רש"י שמשתמש בביטוי זה לעיתים רחוקות לצורך שינוי תוכן. בדומה לרש"י, הפירוש מסתייע לעיתים בתרגום מילים מסוימות לצרפתית[2], ולעיתים רחוקות גם לגרמנית. ביטויים רבים בפירוש מעידים על כך שהפירוש נכתב מתוך לימוד בצוותא.

בדפוס וילנא הפירוש נדפס בשם "רבנו גרשום" לרוב סדר קדשים (למעט מסכת זבחים), ולמסכתות תענית ובבא בתרא. במספר מסכתות נדפס פירוש מגנצא בטעות כפירוש רש"י: תענית[3], מועד קטן[4], נדרים[5], נזיר[6], הוריות[7], ומעילה[8]. קטעים נוספים שובצו בתוך פירוש רש"י בכדי להשלים פירושו במקומות שחסר בהם פירוש רש"י[9].

הפירוש למסכת בבא בתרא הגיע לידינו בשתי עריכות שונות. אחת מהם נדפסה בתוך ש"ס וילנא, והשני נדפס ע"פ כתב יד בודלי 416[10]. הפירוש למסכת כריתות נדפס במהדורה מתוקנת על ידי מכון ירושלים בשנת תשס"ד.

פירוש נוסף למסכת מועד קטן נדפס בתשכ"ו על ידי הרב ניסן זק"ש בשם "פירוש רבנו גרשום"[11], אמנם י"מ תא-שמע הוכיח שזוהי ורסיה נוספת של קונטרס מגנצא[12].

על מסכת ראש השנה נדפסו שרידים של שני פירושים אשכנזיים, ונראה שגם הם השתייכו לפירושי מגנצא[13].

פירושים נוספים המזוהים עם "פירושי מגנצא": "פירוש" על מסכת נדרים, ו"גאון" על מסכת בבא קמא, המצוטטים בשיטה מקובצת למסכתות אלו.

בנוסף לפירושים על התלמוד, נמצא שריד מפירוש על הספרי שזוהה כפירוש מגנצא[14].

המחבר

הראשון שייחס את הפירוש לרבנו גרשום הוא ר' נתן מרומי בעל הערוך. הוא מצטט פירוש זה עשרות פעמים[15]; לפעמים בשם "חכמי מגנצא", ולפעמים בשם רבנו גרשום. ראשונים נוספים מצטטים מהפירוש בשם רבנו גרשום, כגון רי"ד ור' צדקיה בן אברהם. ובקרב חכמי אשכנז, ראבי"ה ואו"ז, הפירוש מצוטט בשם ר' אליקים הלוי. יוצא דופן הוא הפירוש לחולין, שגם בקרב חכמי אשכנז יוחס לרבנו גרשום.

אברהם אפשטיין העלה כמה קשיים בייחוס הפירוש לרבנו גרשום: חכמי אשכנז וצרפת אינם מזכירים כלל שהוא חיבר פירוש לתלמוד, והם מצטטים את מהפירוש בשם רבי אליקים בן משולם. בנוסף, הפירושים האלה סותרים במספר מקומות את נוסח התלמוד של רבנו גרשום כפי שנמסרה בידי הראשונים, ולפעמים גם את דבריו בתשובותיו. הוא הסיק שהפירוש התחבר על ידי תלמידי ר' יצחק בן יהודה ובראשם ר' אליקים בן משולם, תוך התבססות על פירושו של ר' יצחק ומסורות מחכמים נוספים. זאת מלבד הפירוש לחולין, שנערך על ידי חכם אחר. ולגבי ייחוס הפירוש לרבנו גרשום על ידי בעל הערוך, הוא כתב: "ר' נתן רצה לומר בכך שהפירוש שייך לבית מדרשו של רבנו גרשום, אבל לא חובר על ידו, אלא על ידי חכמי מגנצא שהם תלמידיו ותלמידי תלמידיו".

י"מ תא-שמע הוכיח על פי כתבי היד שהפירוש נכתב ב"שכבות" שונים הנבדלות זו מזו בזמנם, ושולבו לתוכו תוספות מחכמי הדורות הבאים. והוא חלק על דברי אפשטיין וטען שרבנו גרשום אכן כתב פירוש לתלמוד שהיה לעיני ראשונים רבים, ופירושו שימש כיסוד הראשוני של קונטרס מגנצא, ועליו שולבו פירושי תלמידיו ר' יעקב בר יקר[16] ור' יצחק בר יהודה, ור' אליעזר הגדול. לפני הערוך היו פירושי רבנו גרשום כקובץ עצמאי, ולכן הוא ידע להבדיל בין רובד פירושי רבנו גרשום לבין הרבדים המאוחרים לו. הוא גם אמר שר' אליקים לא היה ממחברי הפירוש, אלא הוא העתיק בפירושו קטעים מקונטרס מגנצא, וחכמי אשכנז ייחסו את הפירושים אליו מכיוון שהקונטרסים לא היו בידיהם.

י"נ אפשטיין טען שיש שתי אסכולות בפירושי אשכנז הקדומים: "פירושי מגנצא" ו"פירושי וורמייזא"[17]. אמנם גישה זו נדחתה על ידי חוקרים מאוחרים יותר[18].

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • י' רוטלוי, מבוא לפירוש רבנו גרשום על מסכת בבא בתרא, מכון אור החיים תשנ"ח.

הערות שוליים

  1. ^ ראה במאמרו של אברהם אפשטיין, פירוש התלמוד המיוחס לרבנו גרשום, שמביא רשימה של ציטוטי הראשונים מהפירוש.
  2. ^ כמו אצל רוב בני ארצות הריין, ראה מ' גידמן, התורה והחיים בארצות המערב בימי הבינים, ורשא תרנ"ז, עמ' 219-225.
  3. ^ אברהם גרוסמן, רש"י, יצירתו הספרותית: פירושו לתלמוד. וראה גם צבי הירש חיות, אמרי בינה סימן ה, שהוכיח שהפירוש אינו לרש"י (וכתב כן גם בהערותיו בסוף מסכת תענית).
  4. ^ קוהוט, הערוך השלם חלק ח; א' אפשטיין, שם. ר' מי"ל זק"ש הדפיס בתרע"ט פירוש נוסף למסכת זו ('פירוש מסכת משקין לאחד מרבותינו הראשונים') וייחסה לרש"י. אמנם היום מקובל לומר שזוהי ורסיה אחרת של קונטרס מגנצא. בשנת תשכ"ג נדפס "פירוש רש"י האמיתי" על ידי א' קופפר [אמנם זה נדפס כבר בדפוס ספרד רמ"ב], ובמהדורת 'עוז והדר' פירוש זה נדפס על הגיליון בשם "רש"י כ"י". יש שטענו שגם פירוש זה הוא קונטרס מגנצא. ראה בהרחבה בספרו של י' פוקס, פירוש רש"י למסכת מועד קטן, רמת גן תשס"ז.
  5. ^ א' אפשטיין, שם.
  6. ^ י"נ אפשטיין, על פירוש רבנו גרשום מאור הגולה לתלמוד.
  7. ^ י"נ אפשטיין, שם. ר"ב דבליצקי חלק על קביעה זו ואמר שהפירוש הוא של רש"י, ראה בהקדמתו לפירוש רש"י להוריות מכ"י, ירושלים תשס"ה.
  8. ^ א' אפשטיין, שם. והוא כמעט זהה לפירוש רבנו גרשום הנדפס על הדף.
  9. ^ נדרים כ"ב ע"ב – כ"ה ע"ב. מכות כ"ד ע"א.
  10. ^ נדפס בשני הוצאות: י' רוטלוי, מכון אור החיים, ירושלים תשנ"ח. צ"י לייטנר, ירושלים תשנ"ח-תשנ"ט (שני כרכים).
  11. ^ קובץ ראשונים למסכת מועד קטן, מכון התלמוד הישראלי, ירושלים תשכ"ו.
  12. ^ במאמר הנ"ל הערה 14
  13. ^ שניהם נדפסו על ידי א' ארנד בקבץ על יד כז (סדרה חדשה יז), כח (סדרה חדשה יח).
  14. ^ י"מ תא-שמע, כנסת מחקרים חלק א, עמ' 6 הערה 7.
  15. ^ לרשימה מלאה, ראה ב'נרות המערכה' (נספח לערוך השלם, חלק ח).
  16. ^ השווה מחזור ויטרי (סימן שפ): "והעמיק בדבר מכתב ידי רבו מובהק ר' יעקב בר' יקר שפירשה במסכת מגילה לפני המאור הגדול מתקן לכולה גולה רבנא גרשום זכרונו לברכה".
  17. ^ במאמרו שם עמ' 167-178.
  18. ^ אפטוביצר, מבוא הראבי"ה, ירושלים תרצ"ח, עמ' 406, אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשמ"ו עמ' 44-45, א' גרוסמן, תולדות הרבנות באשכנז ובצרפת הצפונית במאה הי"א, ירושלים תש"ל, עמ' 169-170.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0