מסכת נדרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן.

מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית. המסכת עוסקת גם בחלויות הנדר ומתי נדר תופס ודברים התלויים בדעתו ובלשונו של אדם. כמו כן עוסקת המסכת דרך אגב בנושאי ביקור חולים וברית מילה[דרוש מקור].

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 90 דפים.

סגנון המסכת

לגמרא במסכת נדרים סגנון מיוחד, השונה במקצת מסגנונן של רוב מסכתות הש"ס, וכדברי הראשונים: "לשון נדרים משונה"[1]. טעם הדבר אינו ידוע, ונאמרו בו השערות שונות. בעל התפארת ישראל מסביר (בפירושו למסכת אבות), שייתכן שמסכת נדרים היא מהמהדורה הראשונה של הש"ס שנערך על ידי רב אשי (מהדורה קמא), שלא הספיק לערוך את מהדורתה האחרונה של מסכת זו (מהדורה בתרא).

הרמב"ן העיד, כי בישיבות לא היו לומדים מסכת זו[2].

מיקומה של המסכת בסדר נשים

אף על פי שהמסכת אינה עוסקת בדיני אישות, היא כלולה בסדר נשים. בהקדמתו של הרמב"ם למשנה הוא כותב שהטעם למיקום המסכת בסדר נשים הוא מפני שפרשת נדרים שבתורה[3] עוסקת בעיקר בנדריהן של נשים ”בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ”[4]. מה גם שברגע שיהיו הנישואין גמורין, ותהיה האישה נכנסת לחופה, יש לבעלה רשות להפר נדריה.

הגמרא[5] מסבירה שמסכת נדרים הובאה אחר מסכת כתובות כיוון שהתחיל לפרט דיני נדרים במסכת כתובות בפרק המדיר.

פרקי המסכת

  1. כל כנויי נדרים (ארבע משניות [6]) - הבהרת דרכי לשון הנדר, המבטא בלשונו את כינויי הנדר והתפסת הנדר.
  2. ואלו מותרין (חמש משניות) - המשך דיני התפסת וחלות הנדר, הבדלים בין נדרים לשבועות ודוגמאות לחומרה שיש בנדרים ע"פ שבועות.
  3. ארבעה נדרים התירו חכמים (אחת עשרה משניות) - ארבע המשניות הראשונות עוסקות בנדרים שמבחינת לשונם נדרים גמורים הם אלא שהתירו אותם חכמים כי הוכח שליבו של הנודר לא רצה בהיתכנות הנדר. בהמשך עוסק הפרק בנדרי הקדש והנודר שלא ליהנות מבני אדם מסוג כלשהו. בסוף משנה י"א ישנם קטעי אגדה על חשיבותה של מצוות המילה.
  4. אין בין המודר (שמונה משניות) - דיני המודר הנאה מחברו.
  5. השותפין שנדרו (שש משניות) - המשך דיני הנודר הנאה מחברו.
  6. הנודר מן המבושל (עשר משניות) - חזרה לבירור משמעות הנדרים ע"ב הכלל ההלכתי "בנדרים הולכים אחרי לשון בני אדם".
  7. הנודר מן הירק (תשע משניות) - המשך עיסוק בלשון נדרים: הנודר הנאה מירק, בגדים, בית, מיטה, פירות ולבסוף הנאה מעשה אשתו ומעשי ידיה.
  8. קונם יין שאני טועם (שבע משניות) - נדרים שיש בהם הגבלה של זמן - מה פירושם בלשון בני אדם? הלכות אחרות בהן הולכים אחרי כוונת הנודר.
  9. רבי אליעזר אומר (עשר משניות) - דיני התרת נדרים - במה פותחים פתח להתרת הנדר. דיני נדר "שהותר מקצתו הותר כולו". נדר שגגה (הנודר בדבר שחשב שהוא אמת והתברר למפרע שאינו אמת).
  10. נערה המאורסה (שמונה משניות) - דיני הפרת נדרים של אב לבתו (כל עוד היא במעמד של "בנעוריה בית אביה"), של גבר לאשתו, זכותו של היבם להפר את נדרי יבמתו בעודה שומרת יבם, הפרת בעל את נדרי אשתו שתדור לעתיד וזמני הפרת הנדר.
  11. ואלו נדרים שהוא מפר (שתים עשרה משניות) - המשך דיון בהפרת נדרים, חזרה[7] לדיני המודר הנאה מחברו, דיני תשע נערות שנדריהן קיימין והמתנה את נדרה.

בסך הכל יש במסכת 90 משניות.

המפרשים על מסכת נדרים של התלמוד הבבלי

לרוב מסכתות הש"ס ככולן ישנם שני פירושים מרכזיים: רש"י ותוספות.

במסכת נדרים לא מופיע פירוש רש"י במקומו הרגיל על דף הגמרא, אלא במקומו הודפס מפרש אחר[8], אך בטעות נדפס מעל הפירוש השם "רש"י" (באופן אירוני, רק במסכת זו - שבו המפרש אינו רש"י - נדפסה כותרת זו). מפרש זה לא דייק כל כך בלשונו[9], והוא פחות חביב על הלומדים מפירוש רש"י שעל כל הש"ס. מסיבה זו ממעטים להשתמש בפירוש רש"י למסכת, ומעדיפים את פירוש הרא"ש, ואת פירוש הר"ן (שכתב פירושו על הגמרא, ושילב בתוכו פרשנות רציפה כדרכו של רש"י, שלא כבמסכתות אחרות שבהן הר"ן חיבר את ספרו על הרי"ף ומודפס סביב הרי"ף). גם התוספות במסכת זו סגנונם שונה מרוב המסכתות, והם משלבים פירוש רציף כדרכו של רש"י, ואף הם לא נדפסו במקומם הרגיל אלא בשולי העמוד. בדפוס וילנא נפלו שיבושים רבים בפי' התוס' והרא"ש, וישנם מהדורות חדשות שונות שתיקנו את הטעויות והוסיפו השמטות על פי דפוסים וכתבי יד.

מסכת זו היא גם אחת היחידות שלא נתחברו עליה הלכות רב אלפס, והרמב"ן חיבר הלכות כדי למלא את מקומו. על חיבור זה של הרמב"ן כתב הריטב"א פירוש. כיום מודפסים חידושי הרמב"ן עם שלושה חיבורים נוספים: פירוש הריטב"א, פירוש הנימוקי יוסף על הגמרא וחיבור נוסף המכונה רי"ף. למרות שבראש העמוד מצוין כי החיבור שייך לרי"ף החוקרים מפקפקים באפשרות זו משני סיבות עיקריות: א. העדר מוחלט של הוספות ואפילו מינוריות בגוף הטקסט, החיבור הוא קטעים מן התלמוד בבלי ללא כל תוספות, דבר המהווה סטיה משמעותית מדרכו של הרי"ף. ב. העובדה שהרמב"ן ראה צורך לחבר חיבור מקביל למרות היותו בקי בכתבי הרי"ף ואף החזיק כתב יד מקורי שלו כמו שמציין במספר מקומות [דרוש מקור]. נאמרו סיבות שונות לשינויים אלו[10]

גם פירוש הריטב"א למסכת נדרים לא ידוע זהות המחבר שאמנם בשער הספר נכתב חי' נדרים להריטב"א אבל מתחת נכתב פי' להלכות נדרים מהרמב"ן ז"ל וכמו"כ זהות השיטמ"ק למסכת נדרים שנויה במחלוקת[11].

בשל השיבושים הרבים בלשונה של מסכת זו, נכתב פירוש "שלמי נדרים" מאת הרב אלכסנדר סנדר קפלן, אשר נפוץ מאוד בין הלומדים.

לקריאה נוספת

  • יהודה כהן (=הרב אהרן גבאי), "פירושי רש"י ובית מדרשו למסכת נדרים", בתוך: ירושתנו, בני ברק תש"ע, חלק ד' עמ' ר"א-ר"נ.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ז'
  2. ^ רמב"ן בסוף פירושו למסכת נדרים (נדפס בגמרות)
  3. ^ ספר במדבר, פרק ל'
  4. ^ ספר במדבר, פרק ל', פסוק י"ז
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב' עמוד א'
  6. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  7. ^ משנה, מסכת נדרים, פרק י"א, משנה ח'
  8. ^ שיטה מקובצת על מסכת נדרים; יד מלאכי, כללי הפוסקים, כללי רש"י ותוספות והרא"ש, אות ו'. וראו עוד "בענין פירוש רש"י על מסכת נדרים", מנוחת שלום, ירושלים תשס"ב, חלק ד' עמ' קב-קד. וראה עוד בספר שרי האלף ח"א עמוד רס"ד.
  9. ^ בית יוסף, חושן משפט, סימן קפ"ו, ד"ה הלוקח.
  10. ^ הגאונים לא למדו מסכת נדרים? באתר פורטל הדף היומי.
  11. ^ וראה ע"כ בעריכות בהקדמת הרב אהרן יפהן לחי' הריטב"א נדרים בהוצאת מוסד הרב קוק


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0