גליה עוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:44, 24 בספטמבר 2020 מאת ספרא (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים, הסרת תמונה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גליה עוז
לידה קיבוץ חולדה

גליה עוז (נולדה ב-1964) היא סופרת ילדים ובמאית סרטים תיעודיים ישראלית. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2012.

ביוגרפיה

נולדה ב-1964 בקיבוץ חולדה. למדה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

ספרי "שקשוקה" שכתבה לילדים היו לרבי מכר בישראל וזכו במעמד זהב ופלטינה. הספרים ראו אור גם בארצות הברית, צרפת, ספרד וברזיל. על סדרת "שקשוקה" זכתה עוז בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים תשע"ב. ספרה "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ראשית-קריאה מצטיין לשנת 2011.[1] ספרה "מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ילדים מצטיין לשנת 2018.[1] ספרה "אני מייקי" זכה בפרס דבורה עומר לשנת 2018.[2]

ההצגה "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול"[3] על פי סדרת ספריה מוצגת בתיאטרון אורנה פורת (במאית - שירילי דשא).[4]

סרטיה התיעודיים עוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים, שודרו במסגרות טלוויזיוניות שונות והוקרנו בפסטיבלים בארץ ובעולם.

עוז נשואה, אם לשני ילדים, מתגוררת עם משפחתה ברמת השרון. בת לנילי ועמוס עוז. אחותה היא ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר, ואחיה הוא המשורר והמוזיקאי דניאל עוז.

ספרי ילדים

  • "יואלי הכל התקלקל לי" (2001), הד ארצי, הוצאת מעריב (איורים ליאורה גרוסמן)
  • "יואלי ברקים ורעמים" (2002) הד ארצי, מעריב (איורים ליאורה גרוסמן)
  • "שבע דרכים לעשות הורים שמחים" (2006), הקיבוץ המאוחד (איורים ליאורה גרוסמן)
  • "שקשוקה נעלמת" (2007), הוצאת כתר (איורים תמר נהיר-ינאי)[5]
  • "שקשוקה שתיים" (2008), כתר (איורים תמר נהיר-ינאי)
  • "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" (2010), כתר (איורים תמר נהיר-ינאי)
  • "שקשוקה והמלחמה העולמית בין הטובים לרעים" (2012), כתר (איורים תמר נהיר-ינאי)
  • "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול" (2014), כתר (איורים תמר נהיר-ינאי)[6]
  • "אני מייקי" (2017) הוצאת כנרת זמורה ביתן (איורים רות גוילי)
  • "מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?" (2017) הוצאת כנרת זמורה ביתן (איורים זויה צ'רקסקי נאדי)[7][8]
  • "אדון שמחה וששון" (2019) הוצאת כנרת זמורה ביתן (איורים זויה צ'רקסקי נאדי)[9]

סרטים תיעודיים

  • "למרוד במלכות" (55 ד'), 2007, ערוץ 1, על המחתרת היהודית של שנות ה-80 והזרם האנטי ממלכתי בחוגי הימין
  • "קולף הסברס" (45 ד'), 2009, על הצייר הנשכח אשר פלדמן, בן העיר רחובות[10][11][12]
  • "יהודים עכשיו" (55 ד') 2010, ערוץ 1, על הזהות היהודית של החילונים בישראל[13]
  • "שקופים" (58 ד') 2013, ערוץ 1, על המתח בין תושבי דרום תל אביב לפליטים האפריקאים[14][15]

קישורים חיצוניים

על ספריה:

על סרטיה:

ממאמריה:

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הפנקס
  2. ↑ זוכי פרס דבורה עומר לשנת 2018, בדף פייסבוק של "הפנקס", 30 בדצמבר 2018
  3. ↑ שקשוקה ושוד הלימונים הגדול באתר של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער
  4. ↑ סרטון של "אורנה פורת" על ההצגה
  5. ↑ פרק מן הספר שקשוקה נעלמת באתר text.org.il
  6. ↑ מאיה לוין, כמה חבל שעלילות הכלבה שקשוקה מגיעות לסיומן באתר הארץ, באוגוסט 2014
  7. ↑ אתר למנויים בלבד מאשה צור-גלוזמן, מלך העולם לא מרשה לנו כמעט אף פעם ללטף אותו, באתר הארץ, נובמבר 2017
  8. ↑ מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?, באתר עיר-האושר
  9. ↑ אדון שמחה וששון גליה עוז, באתר hamitlahevet
  10. ↑ קולף הסברס, באתר הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות
  11. ↑ אתר המוקדש לצייר אשר פלדמן
  12. ↑ אשר פלדמן, נופים ואנשים 1895- 1975, באתר המשכן לאמנות עין חרוד
  13. ↑ אליען לזובסקי, חילונית מסורתית, כביש ארבעים - מגזין התרבות של הדרום, גיליון 115, מרץ 2011
  14. ↑ הסרט "שקופים" - ריאיון עם ורד לי באתר "הארץ"
  15. ↑ הסרט "שקופים" - כתבה מאתר "ynet"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] גליה עוז29232861

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גליה_עוז&oldid=1414691"