חולדה (קיבוץ)
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 119 מטר |
| תאריך ייסוד | 1930 |
| השתייכות ארגונית | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| מוצא המייסדים | פולין, גליציה, לטביה, רומניה[2] |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,306 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,265 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +0.7% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   חולדה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
9 מתוך 10 |
| http://www.hulda.co.il/ | |
חולדה (חֻלְדָּה) הוא קיבוץ בשפלה במועצה אזורית גזר, הסמוך ליער חולדה. סמוך ליער זה נסללה דרך בורמה שפתחה את הדרך לירושלים שהייתה תחת מצור בזמן מלחמת העצמאות. הקיבוץ הוקם כקבוצה בשנת 1930 על ידי תנועת גורדוניה.
הקיבוץ צמוד לצידו הצפוני של כביש 411. מצידו המזרחי של הקיבוץ נמצאים יער חולדה וקיבוץ משמר דוד. כ- 2 קילומטר ממערב לקיבוץ נמצא כביש 6. כ-2.5 קילומטר מצפון לחולדה נמצא מושב פדיה.
מקור השם
מקור השם חולדה מהכפר הערבי בעל אותו שם אשר שכן מזרחית לקיבוץ (היום נמצא שם היישוב משמר דוד). יש המייחסים את השם לחולדה הנביאה ויש הקושרים אותו להיסטוריון וחוקר חלוצי בן המאה ה-14 – אבן חלדון[4].
החווה החקלאית
ב-1906 הוקמו סמוך לכפר הערבי ח'ולדה[5] חווה ומשק חקלאי מגוון של ההסתדרות הציונית להכשרת העולים ארצה לעבודת האדמה ולהתיישבות. בהמשך ניטע יער חולדה על ידי קק"ל, והיה ליער עצי סרק הראשון בארץ ישראל שניטע על ידי הקק"ל. במקום הייתה חצר מבוצרת ומדרומה בית בן שתי קומות (הידוע כיום כ"בית הרצל").
החווה בחולדה, ביחד עם החווה בבן שמן, נחשבו בציבור הפועלים הארצישראלי לבית יוצר למשק חקלאי, עבודה עברית, וראשית הווי פועלי עברי עצמאי[6].
פרעות תרפ"ט
באוגוסט 1929 פרצו בארץ מאורעות תרפ"ט; ולאחר טבח חברון (תרפ"ט), התקפות על יישובים ופינוי כפר אוריה, הותקפה גם חוות חולדה. הנשים והילדים פונו מבעוד מועד ובמקום נשארו 16 בחורים, שתי נשים ושני ילדים. אחד מאנשי המקום הגיע למפקדת "ההגנה" בתל אביב וביקש עזרה. הוחלט לשלוח למקום את יעקב אברמסון איש "השומר" לשעבר, ואת אפרים צ'יזיק. בחולדה היה ארגז נשק ממשלתי ובו מספר רימונים, רובים אנגלים, ו-12 רובים קנדיים. אברמסון וצ'יזיק הורו להתחיל לאלתר בחפירת שוחות, מילוי שקי חול וניקוי כלי הנשק. וכן, הדריכו השניים את אנשי החווה בשימוש בנשק.
ההתקפה על חולדה נפתחה ב-28 באוגוסט 1929 לפנות ערב. מספר התוקפים הגיע למאות ועימהם באו נשיהם, חמוריהם וגמליהם לשאת את הביזה והשלל. הפורעים העלו את הגורן באש והלהבות האירו את חשכת הלילה. הערבים הקיפו את מתחם המשק והחלו לפרוץ אליו. אפרים צ'יזיק פקד לסגת לבית האבן בזחילה. הוא ניהל בעצמו את פעולת הנסיגה מהחצר לבית בלוותו את האנשים. בצאתו בפעם האחרונה מהבית לחצר פגע בו כדור והוא נהרג במקום. המגינים תפסו עמדות סמוך לחלונות הקומה השנייה וצלפו על הערבים הבוזזים.
בחצות הגיע כוח בריטי ודרש להפסיק את האש, משסירבו הערבים להפסיק את ההתקפה פתחו עליהם הבריטים באש ביחד עם המגינים. 40 גופות ערבים נספרו במקום. הבריטים פינו את המגינים אבל סירבו לקחת את גופתו של אפרים צ'יזיק. רק ב-31 באוגוסט 1929 חזרו לחולדה כמה מהמגינים ביחד עם בני משפחתו של אפרים והביאו את גופתו החרוכה לקבורה באדמת חולדה. המשק נשרף ונחרב עד היסוד. החווה עמדה בשיממונה כשנה, ולאחר מכן נשלחה קבוצה מתנועת הנוער "גורדוניה" למקום ועסקה בניקוי, בשיפוץ ובשמירת הקיים.
במשך 15 שנים לאחר תרפ"ט, סופר שצ'יזיק היה מפקד ההגנה על חולדה, על מנת שלא לעורר את הבריטים לחפש את המפקד אברמסון בין הניצולים[7]. סיפורם של אפרים צ'יזיק ואחותו שרה הונצח באנדרטה 'עבודה והגנה' שיצרה הפסלת בתיה לישנסקי. האנדרטה הוצבה על קברו של אפרים צ'יזיק בחולדה ב-1937.
הקיבוץ
בסתיו 1931 עברה למקום קבוצת "גורדוניה" א' מחדרה והקימה את קיבוץ חולדה בסיוע כספי של ארגון אבוקה.
באביב 1935, כשבוע לאחר חג השבועות, פרצה ביישוב מגפת טיפוס ו-44 אנשים - חברים ואורחים - חלו ואושפזו בבתי חולים בירושלים ובתל אביב. כחצי שנה חלפה עד שהמבריאים חזרו לביתם. המגפה השתוללה עד סוכות, ובאותם חודשים חיי הקבוצה כמעט שותקו. הגורם למגפה היה, כפי הנראה, מי באר שחם, שהייתה מקור המים היחידי של היישוב. שלושה חברים שילמו בחייהם: מיכאל מסינג, מאיר רוזנר ויצחק לדר וכן הדסה בלטמן, חברת גרעין 'במעלה' של גורדוניה שבאה לעזרת חולדה, נדבקה במחלה ונפטרה.
מרפאת חולדה הוקדשה לזכרם של שלושת החברים. הטראומה הייתה קשה אך החברים הרגישו שהגורל חיזק את הקשר שלהם למקום.
בשנת 1944 פרצה שוב המחלה וגבתה את חייהם של שני חברים נוספים.[8]
בשנת 1937 הוחלט במשותף על ידי מוסדות היישוב וחברי הקיבוץ לעבור מהיער למקום הנוכחי, כקילומטר מערבית ליער, ובטקס חגיגי הונחה אבן פינה ליישוב החדש[6]. בשנת 1938 החלו החברים לעבור למה שכונה "הנקודה החדשה", היא חולדה של היום.
במלחמת העצמאות הייתה חולדה הנקודה המזרחית ביותר אשר היה לה קשר גאוגרפי ישיר עם היישוב ומוסדותיו וכך הפכה לתחנת התארגנות ויציאה של שיירות וכוחות לירושלים הנצורה. עם קום המדינה היוותה יעד להתקפות מטוסי האויב אשר נמשכו כשמונה ימים רצופים, עלו בחייהם של שני חברים, נזק רב לרכוש והביאו ליציאת הנשים והילדים לגלות בתל אביב במשך כשלושה חודשים. חולדה הייתה הקצה המערבי של 'דרך בורמה' וממנה נמתח קו השילוח שהוביל מים לירושלים לאחר הסרת המצור במלחמת העצמאות[9].
בשנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה פרנסת הקיבוץ על החקלאות ובנוסף היו בה בית בד שנקרא "זיתניה" ומכון לניקוי זרעים. שני המפעלים היו פעילים כל אחד כמחצית השנה[10].
בשנת 2013 הושלמה בניית שכונת "ההרחבה" בחולדה שהיא הרחבה של הקיבוץ. ב-2017 הושלמה שכונת הבנים ובשנים האחרונות החלה בניית שכונת לוטם. עם קליטת המשפחות בהרחבה מתחילה לפעול בקיבוץ קהילה משותפת לחברי הקיבוץ ולתושבי ההרחבה, סך הכול היום (2021) בחולדה כ-320 בתי אב.
באוגוסט 2013 נערכו בחירות ראשונות לוועד הקהילה המשותפת. הוועד, המורכב מארבעה חברי קיבוץ ומשלושה חברי הרחבה, החל את פעילותו לניהול הקהילה ביישוב.
החל מ-2022 מתקיימת בקיבוץ פעילות של תנועת הנוער העובד והלומד.
גלריית תמונות
-
"בית הרצל" – בית התרבות של הקיבוץ (לאחרונה שופץ), 2010
"בית הרצל" (2025) -
חזיתו הראשית של בניין חדר האוכל של הקיבוץ (כיום משמש כצהרון לילדי הקיבוץ), 2010
השכונה הוותיקה (2025) -
אזור המגורים בקיבוץ הוותיק, 2010
הנהלת הקיבוץ (2025) -
ארכיון הקבוצות והקיבוצים בתכנון האדריכל חנן הברון (כיום משמש כבנין מזכירות היישוב), 2010
ייקב ברקן (2025) -
מרכז המבקרים החדש של יקבי ברקן בסמוך לקיבוץ, 2010 -
בית הנעורים בתכנון רם כרמי (כיום נטוש), 2011 -
תצוגה של ספרי עמוס עוז בכניסה לארכיון
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של חולדה- תמונות וסקירה אדריכלית של מבנים בקיבוץ חולדה באתר 'רשימות', ינואר 2010.
- נירית שלו-כליפא, אנדרטת 'עבודה והגנה' בחולדה, קתדרה 102, טבת תשס"ב, עמ' 97–122
- מיכאל יעקובסון: סקירת אתרי קיבוץ חולדה וסביבתו בהיבט האדריכלי, באתר Xnet, 16 באוקטובר 2011
- אדריכל מיכאל יעקובסון, גבעת-שמואל, אדריכל הבימה וה"פיל הלבן" בקיבוץ חולדה, באתר mynet קיבוץ, 5 בדצמבר 2011 (הקישור אינו פעיל, 23.1.2021)
חולדה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ סיפורה של חולדה, באתר הקיבוץ
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ חולדה, באתר מועצה אזורית גזר
- ↑ מפה עם ציון הכפר הערבי Khuldeh ובסמוך לו החווה היהודית Khuldeh (Jewish colony) בגליון Ramleh בהוצאת צבא בריטניה, 1918, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ 6.0 6.1 א. מ. קולר, לחולדה המתחדשת, דבר, 22 ביוני 1937
- ↑ גרשון ריבלין, הערות על מחקר-השדה במלחמת העצמאות, קתדרה 1, אלול תשל"ו, עמ' 75
- ↑ אמוץ פלג, מגפת הטיפוס, ארכיון קיבוץ חולדה
- ↑ ארכיון יד טבנקין, חולדה - התכתבות בנושא מלחמת השחרור, באתר ארכיון יד טבנקין, התכתבות בנושא חללי חולדה במלחמת השחרור, בתיק גם מכתב של דוד בן-גוריון לילדי חולדה
- ↑ יצחק יעקבי, החרושת והמלאכה במרחבי הדרום, דבר, 27 באפריל 1956
| ||||||||||||
חולדה (קיבוץ)43348643Q2916639