אמין-סלים ג'רג'ורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:02, 3 באוקטובר 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (עדכון פרמטרים בתבנית תפקיד מנהיג (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג

פרמטרים ריקים [ דת, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אמין-סלים ג'רג'ורה
أمين سليم جرجورة‎
אמין-סלים ג'רג'ורה, 1957
אמין-סלים ג'רג'ורה, 1957
לידה 12 באוקטובר 1886
נצרת, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית
פטירה 20 באוגוסט 1975 (בגיל 88)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה בית הספר המנדטורי למשפטים
סיעה הרשימה הדמוקרטית של נצרת


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חבר הכנסת
14 בפברואר 194920 באוגוסט 1951
(שנתיים)
כנסות 1


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ראש עיריית נצרת ה־2
15 ביולי 195424 באוקטובר 1959
(5 שנים)

אמין-סלים ג'רג'ורהערבית: أمين سليم جرجورة‎;‏ 12 באוקטובר 1886 - 20 באוגוסט 1975) חבר כנסת בכנסת הראשונה וראש עיריית נצרת בין השנים 19541960.

אמין-סלים ג'רג'ורה נולד ב-1886 בנצרת. למד בבית ספר למשפטים בירושלים. שירת בצבא העות'מאני בין השנים 19141918.

היה חבר כנסת בכנסת הראשונה מטעם הרשימה הדמוקרטית של נצרת עד 1951. לקראת הבחירות לכנסת השנייה עזב את הרשימה הדמוקרטית של נצרת בראשות סיף א-דין א-זועבי, והתמודד בנפרד בראשות רשימת החקלאות והפיתוח[1] שלא עברה את אחוז החסימה[2].

בכהונתו בכנסת הביע ג'רג'ורה לא פעם דעות חתרניות ולא חשש אף לסתור את אנשי מפא"י כאשר דיבר בכנסת הראשונה על זכותם של כלל הפליטים הפלסטינים לחזור לארצם: "זוהי שאלה של אנשים שהוגלו ממשכנותיהם, מאדמותיהם וממולדתם במסיבות של פחד, טרור ושימוש בכוח ישיר ולא ישיר. [...] אם העם היהודי נאחז בזכותו לחזור לפלשתינה ולחיות בה לאחר אלפיים שנה, כיצד זה לא יהיה מזכותם של הפליטים הערביים לחזור אל אדמותיהם ואל עריהם וכפריהם, והרי הם לא אולצו לעוזבים אלא לפני חודשים אחדים ובנסיבות אונס ידועות.״[3]

בין 15 ביולי 1954 ל-24 באוקטובר 1959 כיהן כראש עיריית נצרת.

ג'רג'ורה נפטר ב-20 באוגוסט 1975.

ראש העיר נצרת אמין-סלים ג'רג'ורה מארח את משה שרת לרגל חיבור העיר למוביל הארצי, 1955

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 20 רשימות בבחירות לכנסת, דבר, 25 ביוני 1951
  2. 8 ערבים יהיו בכנסת החדשה, מעריב, 1 באוגוסט 1951
  3. עאדל מנאע, נכבה והישרדות: סיפורם של הערבים שנותרו בחיפה ובגליל, 1948-1956, עמ' 293.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אמין-סלים ג'רג'ורה24699700