רבי אברהם הלוי אמיגו
 | |
| לידה |
ה'ש"ע 1610 (לערך) אדריאנופול |
|---|---|
| פטירה |
ה'תמ"ג 1683 ירושלים |
| מקום קבורה | ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| חיבוריו | פרי חדש, חידושי מהר"א אמיגו |
| רבותיו | רבי יעקב צמח |
| תלמידיו | רבי דוד הכהן, רבי חיים אבולעפיה |
רבי אברהם הלוי אמיגו (ה'ש"ע 1610 (לערך), אדריאנופול - ה'תמ"ג 1683, ירושלים) היה מחכמי ארץ ישראל שבאו מטורקיה. פוסק נודע, מקובל, דרשן ובעל מוסר.
קורות חייו
נולד באדריאנופול בשנת ה'ש"ע (1610) לערך, למשפחה שמקורה בספרד. בעודו צעיר לימים נתקבל לרב בעיר אדריאנופול. עלה לארץ ישראל בערך בשנת ה'תט"ו (1655), התיישב בירושלים ונמנה עם חכמי בית מדרשו של רבי יעקב חגיז.
רבני מצרים וטורקיה הפנו אליו שאלותיהם בהלכה, ותשובותיו נחשבו בעיני חכמי דורו כמכריעות. רבי יעקב עמדין בספרו "תורת הקנאות"[1] מנה את ר' אברהם בין שלושת גדולי הדור שהיו בירושלים.
עמד בראש ישיבת "בעלי בתים". השתלם בקבלה והיה בחוג המקובלים של רבי יעקב צמח.
בין תלמידיו היו רבי דוד הכהן מחבר דעת קדושים ורבי חיים אבולעפיה, ממייסדי היישוב היהודי המחודש בטבריה. לחם בתקיפות נגד שבתי צבי ופעל להחרמתו. בשנת ה'תכ"ו (1666) נבחר בידי רבני קושטא כאחד מארבעת גדולי ישראל שנשלחו לעזה, לחקור את נתן העזתי, שליח של שבתי צבי.
רבי אברהם אמיגו נפטר בירושלים בשנת ה'תמ"ג (1683).
חיבוריו
- "פרי חדש" - על שולחן ערוך אורח חיים מהלכות פסח עד סופו (להבדיל מספר "פרי חדש" המפורסם של רבי חזקיה די סילוה)
- שו"ת, פסקים, וחידושים לתלמוד - הוזכרו על ידי החיד"א. רוב התשובות אבדו, וכמה מהם הודפסו בספרי חברו רבי שמואל גרמיזאן "משפטי צדק" וב"נהרות דמשק" לרבי שלמה קמונדו.
- בשנת ה'תש"ן נדפס ספרו "חידושי מהר"א אמיגו" - על התנ"ך והש"ס.
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם אמיגו", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 11, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ רבי יעקב עמדין: "תורת הקנאות", עמוד 53
