יחסי לבנון – ערב הסעודית
| יחסי לבנון – ערב הסעודית | |
|---|---|
|
|
| |
| לבנון | ערב הסעודית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 10,400 | 2,149,690 |
| אוכלוסייה | |
| 5,856,834 | 34,669,913 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 20,079 | 1,237,530 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,428 | 35,695 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה אבסולוטית |
היחסים הדיפלומטיים בין לבנון לערב הסעודית הם היחסים בין שתי מדינות ערביות במזרח התיכון.
היסטוריה
מבחינה היסטורית, שתי המדינות היו חלק מהאימפריה העות'מאנית, כאשר לבנון הייתה תחת שלטון עצמי ואילו מה שתהיה ערב הסעודית המודרנית הייתה בשליטתה הישירה של האימפריה העות'מאנית.[1] לאחר סיום השלטון העות'מאני, הממלכה הסעודית הוקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה ואילו לבנון נפלה תחת השלטון הצרפתי.[2] רק בסוף מלחמת העולם השנייה שתי המדינות כוננו יחסים באופן רשמי.
שתי המדינות כוננו יחסים עם סיום מלחמת העולם השנייה. בעשורים הראשונים לבנון הסתבכה עם הסכסוך נגד ישראל כחלק מסכסוך ערבי-ישראלי גדול יותר, ערב הסעודית סיפקה תמיכה פוליטית בלבנון אך לא שלחה שום כוח צבאי שיסייע ללבנונים.[3] זה נותר כך עד לפרוץ מלחמת האזרחים בלבנון, אז סעודיה החלה למלא את התפקיד כמתווכת שלום לענייני לבנון, במהלכה העבירו הסעודים קבוצת חיילים שומרי שלום למדינה לפני שהתמזגו עם כוח ההרתעה הערבי. עם זאת, באותה תקופה החלה עלייתה של איראן האסלאמית, שהפילה את שלטון השאה הקודם ואיראן החלה להניע את נוכחותה באמצעות חזבאללה. הדבר עורר אימה בקרב ממשלת סעודיה, ועם חתימת הסכם טייף, סעודיה החלה לשפוך מיליארדי דולרים לשיקום לבנון במטרה להדוף את ההשפעה האיראנית ההולכת וגוברת.[4]
אף על פי כן, היחסים הדיפלומטיים בין השתיים לפעמים סוערים. בשנת 2006 במלחמת לבנון השנייה, ערב הסעודית אישרה בחשאי את הפלישה הישראלית ללבנון. התמיכה הסמויה של ממשלת סעודיה, שהודלפה על ידי התקשורת הישראלית כעבור כמה שנים, הביאה למתיחות.[5] זה הוחמר עוד יותר על ידי הרשתות המיליטנטיות של חזבאללה הגוברות ברחבי האזור העלולות לאיים על סעודיה מכיוון שחזבאללה נתפס כזרוע של איראן באזור, שכבר קיבלה חיזוק בגלל נוכחותו של חזבאללה אל-חג'אז, ופעילות החזבאללה האחרונה בסוריה, עיראק ותימן.[6]
בשנת 2017, ערב הסעודית ולבנון היו מעורבות בסכסוך דיפלומטי שכמעט חולל מלחמה, עת זימן ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי את התפטרותו בלחץ סעודי להדיח את חזבאללה מלבנון.[7] בעקבות זאת סעודיה, כווית ואיחוד האמירויות קראו לאזרחיהן לעזוב את לבנון.[8] בהמשך ביטל חרירי את ההתפטרות והמשיך לכהן כראש הממשלה עד שנת 2020.
גם לבנון וגם ערב הסעודית תמכו בגלוי בפתרון השאלה הפלסטינית לטובת הצד הפלסטיני בתהליך השלום עם ישראל.[9]
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ↑ https://www.jstor.org/stable/j.ctt183p4f5
- ↑ http://www.lgic.org/en/history_lebanon1516.php
- ↑ https://mepc.org/journal/saudi-arabia-and-arab-israeli-peace-process
- ↑ https://www.ispionline.it/en/pubblicazione/saudi-policy-lebanon-no-easy-option-riyadh-20396
- ↑ https://electronicintifada.net/blogs/tamara-nassar/how-saudi-arabia-supported-israels-2006-war-lebanon
- ↑ https://mepc.org/journal/saudi-arabia-calls-out-hezbollah-why-now
- ↑ https://www.nytimes.com/2017/12/24/world/middleeast/saudi-arabia-saad-hariri-mohammed-bin-salman-lebanon.html
- ↑ https://www.theguardian.com/world/2017/nov/10/saudi-arabia-orders-citizens-to-leave-lebanon-as-tensions-rise
- ↑ https://www.jstor.org/stable/40593283
- ↑ אתר על יחסי מדינות
תבנית:יחסי החוץ של לבנון תבנית:יחסי החוץ של ערב הסעודית
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יחסי לבנון–ערב הסעודית29373909