לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה

לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה
(מקורות עיקריים)

תלמוד בבלי	מסכת פסחים דף ג: מסכת חולין דף סג:
משנה תורה	הלכות דעות, פרק ב' הלכה ד'

לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה הוא כלל חינוכי תורני שנועד להדריך את המלמד להשתמש בלימוד במשפטים ומונחים המנוסחים בקצרה, ברורים וקולעים, משום שבדרך הקצרה קל יותר לתלמיד לזכור את החומר הנלמד וכך תלמודו מתקיים בידו, לעומת זאת, אם יאמר את הדברים באריכות, התלמיד יכול להתבלבל.

מקור

רב הונא אמר רב ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר (רב הונא אמר בשם רב, ולפי גירסאות אחרות אמר רב הונא בשם רב שאמר בשם רבי מאיר) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה.

— תלמוד בבלי חולין סג:

גם בלשון התורה יש עדיפות לשימוש בלשונות קצרות ועל אף שהתורה נכתבה בעיקרה בלשון נקייה, כאשר הלשון שאינה נקייה קצרה יותר, היא תיבחר, אך לעומת לשון התורה שמקצרת גם בלשון שאינה נקייה, השפת אמת כותב על פי דעת הרי"ף שהאדם ישתמש תמיד בלשון נקייה, אף אם היא ארוכה יותר.

התלמוד משתמש בכלל זה כדי להסביר מדוע לפעמים התנאים ניסחו את המשניות והברייתות בנוסח מקוצר מאוד.

הרמב"ם פסק כלל זה הלכה למעשה: ”וילמד לתלמידים ... בלא אריכות לשון”.

דוגמאות

• התורה בפרשת ראה מונה את בעלי החיים הטמאים והטהורים. בבהמות נמנות הטהורות משום שיש פחות טהורות מאשר טמאות ואילו בעופות נמנים הטמאים כיוון שהם הפחותים ועדיף תמיד לנקוט את הקבוצה הקטנה שהיא הדרך הקצרה שקל לזכור אותה.

• המשנה בתחילת מסכת סוכה מונה סוכות שלא נעשו על פי כללי בניית סוכה ופוסקת שהן פסולות ואינה מפרטת את תקנת הסוכות הללו, כפי שפירט התנא לגבי מבוי, שקורתו גבוהה מעשרים אמה, שינמיך את גובה הקורה למטה מעשרים אמה. הסיבה לכך נעוצה בדרכו של התנא לקצר על פי הכלל האמור ולכן כאשר התקנה היא אחת, ניתן לפרטה, אך כאשר כל פסול דורש תיקון אחר, אין להאריך, אלא לכתוב בכלליות - פסול.

קישורים חיצוניים

• הרב יצחק גינזבורג, 'דרך קצרה ולשון נקייה' באתר חינוך יהודי.