רבי יוסף שמואל מקראקא
רבי יוסף שמואל מקראקא (נפטר -א' בכסלו תס"ד) היה דיין בעיר קראקא, רב העיר פרנקפורט, ואחד משלושת מחברי מסורת הש"ס.
ביוגרפיה
רבי ישראל[1] יוסף שמואל, נולד לרבי צבי הירש מקרמניץ[2] נישא לבתו של רבי איציק רבי עקיבא'ס מפרעמישלא, ובשנת ת"ז נישא בזיווג שני לבתו של הגביר רבי חיים רבי ישעיה'ס צורף מקראקא, והיה שם מלמד ודיין.
רבנותו בפרנקפורט
בשנת ת"נ עזב רבי ישעיה הורוויץ נכד השל"ה את רבנות העיר פרנקפורט. מסופר שהוא השאיר לראשי הקהילה שלשה קושיות עצומות, ואמר להם שמי שיתרץ אותם הוא יהיה ממלא מקומו. על פי הסיפור יצאו משלחת תלמידי חכמים לחפש מי שיוכל לתרץ אותם עד שהגיעו לקראקא, בהגיעם התקיים אז בבית האכסניא שמחת ברית מילה וילד אחד מאחי התינוק אמר דברי תורה ובתוך הדברים הזכיר את שלשת הקושיות ותירצם, מיד שאלו אותו מי לימדו והראה להם על רבי שמואל הדיין, ביקשו ממנו שיבא לישב על כסא הרבנות בפרנקפורט אך הוא סירב ובלית ברירה עזבו את המקום, באותו לילה נפל למשכב והכביד חליו עד שקראו כבר לאנשי החברא קדישא ואמרו איתו וידוי, אז הוסיפו לו גם את השם 'יוסף', לאחר הוידוי אמר 'רבש"ע אם זהו רצונך אני מקבל עלי' ואכן נסע אז לפרנקפורט ונתמנה לרב העיר עד לפטירתו[דרוש מקור].
פטירתו
תיאור יום פטירתו בפנקס קהילת פרנקפורט
|
---|
ביום ו׳ עש״ק ר"ח כסלו שנת תס"ד נפטר מורנו ורבנו מופת דורנו, נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק אב׳׳ד ור״מ המפורסם מו"ה יוסף שמואל אב״ד וד״מ דקהילתנו, ונקבר באמצע בית עלמין סמוך לחומה צפונית. וביום הנ״ל היו בני קהילתנו ממעטין במשא ומתן, ולאחר חצות היום היו מספידין עליו מפני שאין מועד בפני תלמיד חכם, וכבוד גדול עשו לו במותו. וכל חברותא הקדושה היו נושאים והולכים אצל המטה. ומאחר שבשעת פטירתו אמר בפני כל העומדים שם, וגם מפני צוה שלא יכנו אותו בשם גאון וחסיד ורק שהיה בעל תורה ומגדל יתומים ותו לא מידי, על כן לא כתבתי עליו תואר גאון וחסיד. |
נפטר בערב שבת א' כסלו תס"ד. נקבר בפרנקפורט, ועל מצבתו נכתב: ”הרב הגדול אב״ד ור״מ מה״ר שמואל מק״ק קראקא נפ׳ ונק׳ בעש״ק ר״ח כסליו תס״ד לפ״ק נקבר בקבר זה ראש הראשים ואלוף הקדושים קודש הקדשים הרב הגדול מחסה עוז ומגדול אלופינו ורוח אפינו ר׳ ישראל יוסף שמואל במוה״ר צבי הירש זצ״ל עלה לישיבה עליונה למנוחה עליונה זקן ושבע ימים לובש מלבוש מהללים ושם גדול כשם הגדולים.”
מסופר שרבי יוסף שמואל מסר שיעור קבוע במסגרתו סיימו את כל הש"ס. על פי הסיפור, הוא הופיע בשיעור לאחר פטירתו ואמר לתלמידיו: ”אל תפחדו כי אלך מיד בחזרה, אך מוכרח אני לספר לכם את אשר קרה אותי, כאשר עליתי למעלה יצא כרוז פנו מקום לרבי יוסף שמואל מקראקא ונתנו לי מקום ליד השל"ה, ולא נתרצה השל"ה לזה שיהיה הוא שכינו ואמר שהוא עשה הספר של"ה כולו מוסר להעם בדמעות הרבה ורי"ש למד הש"ס ברבים ולא לימד אפילו פעם אחת מוסר להעם, ודנו על זה בבית דין של מעלה ויצא הפסק שהמקום שנתנו לי מגיע לי בדין ואי אפשר ליטלו ממני רק אני מחויב לתקן זאת ללמוד מוסר, וקבלתי על עצמי הדין לירד לכאן ולעורר את אנשי החבורה שילמדו מכאן ולהבא בכל יום קודם הלימוד דברי מוסר”[3].
מסורת הש"ס
רבי יוסף שמואל נודע כאחד משלושת מחברי מסורת הש"ס על התלמוד בבלי. את החיבור כתב רבי יהושע בועז, ורבי יוסף שמואל הוסיף בגליונותיו מקורות רבים נוספים. בנו רבי יהודה אריה לייה, הדפיס את התלמוד בבלי באמסטרדם ובפרנקפורט, ושילב את ההגהות והמקורות שכתב אביו בתוך מסורת הש"ס. בכך שילש החיבור המקורי את גודלו[4].
החיד"א כתב עליו בספרו שם הגדולים:
הוא הגאון אשר הפליא לעשות בהגהותיו לתלמוד ורש"י ותוספות והרא"ש, והרבה לזכות הרבים להציב ציונים ומורה מקום בש"ס והרמב"ם בכל התלמוד, עשר ידות ממה שהיה קודם בדפוס אמסטרדם שנת או"ת לטובה, ושמעתי ששנה משנתו כל הש"ס מ"ב פעמים וחקר וחקק וזיקק הש"ס, וקיים ודברת ב"ם ויקדש ב"ם, ושמעתי נפלאות על הרב הנזכר שלמד כ"ה שנה תורה מעומד ולמד תורה לשמה והיו דבריו נשמעים בשמים כאחד מהראשונים, זכותו יגן עלינו.
— שם הגדולים להחיד"א
משפחתו
- בנו רבי אריה לייב אב"ד מטרסדורף חתן רבי שמואל שאטין המהרשש"ך.
- חתנו רבי אהרן מפרנקפורט.
- חתנו רבי פנחס אויערבאך בעל הלכה ברורה.
- בתו 'קיילא' (כלי) מאשתו הראשונה[5].
קישורים חיצוניים
- תולדותיו וסיפורים באתר אידישע וועלט פארומס.