דברי תורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דברי תורה, הם כינוי לדרשה תורנית (כלומר דרשה על נושאים מארון הספרים היהודי ובפרט התורה), לעיתים דרשות אלה קצרות. אמירת דברי תורה נעשית באופן יזום במסגרת של הרצאה בפני ציבור או קבוצת אנשים. האדם הנושא דברי תורה עוסק בנושא מרכזי המבוסס על הספרות התורנית. לעיתים נקשרים דברי תורה לעניינים אקטואליים ובעיקר לפרשת השבוע.

אמירת דברי תורה מהווה חלק בלתי נפרד מההווי הדתי והתרבות היהודית, היא מבוססת על קיום מצוות לימוד תורה, היא מסייעת "לשמור על הגחלת", ולאפשר לכל אדם להקצות פרק זמן כלשהו לעיסוק בעניינים הקשורים למקורות היהודיים. במסכת אבות נאמר בעניין זה: "שניים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר: 'ובמושב לצים, לא ישב'; אבל שניים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה ביניהם" (משנה ב'), ובהמשך נאמר: "שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים" (משנה ג').

דברי תורה באים גם כדי להבדיל מ"דברי חולין" כמו כלכלה, מדע ופוליטיקה. במקום בו עוסקים אנשים בכל נושא שאיננו קשור ליהדות, יקצו המשתתפים פרק זמן מסוים לאמירת דברי תורה. כך למשל בארוחה משפחתית, שבה מנהלים שיחות על ענייני יומיום, יוקצב גם זמן שבו אחד הסועדים יאמר דבר תורה. באופן דומה, מייחדים זמן לדברי תורה בכנסים גדולים, באספות מצומצמות ואפילו בפגישה בין שני אנשים.

דברי תורה מופצים גם באמצעות כתיבתם. הם מועברים בעלונים המופצים במסגרות שונות כמו: עלוני בוגרים של מוסדות חינוך, עיתונים מקומיים, ואתרי אינטרנט.

פעמים רבות דברי התורה של דמות תורנית מכונסים לספרים כעבור שנים, מאפיין הרווח בייחוד אצל אדמו"רים חסידיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0