שגרירות ישראל במוסקבה

שגרירות ישראל במוסקבה
מידע כללי
כתובת	בולשאיה אורדינקה 56
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1991–הווה (כ־34 שנים)
	אתר השגרירות

שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים [ ראש הנציגות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שגרירות ישראל במוסקבה היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של מדינת ישראל ברוסיה. השגרירות שוכנת ברחוב בולשאיה אורדינקה 56 בראיון (רובע) יאקימנקה, מוסקבה. מאז יולי 2020 מכהן אלכסנדר בן צבי כשגריר קבוע במוסקבה.

היסטוריה

היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות ישראל כוננו לראשונה במאי 1948. ביוני אותה שנה הוקמה לראשונה במוסקבה נציגות רשמית של מדינת ישראל, שהוגדרה אז צירות (ולא שגרירות) מטעמי צניעות. גולדה מאיר נשלחה לעמוד בראש הנציגות החדשה.

ב-1953 בעקבות משפט הרופאים, הפיגוע בצירות הסובייטית וניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות לישראל, נאלץ הציר דאז, שמואל אלישיב, לעזוב את מוסקבה. ב-20 ביולי 1953, לאחר מותו של סטלין, נמסרה הודעה על חידוש היחסים, והציר אלישיב הגיש מחדש את כתב האמנתו. ב-1954 הועלה דרג היחסים בין המדינות והנציגות הפכה לשגרירות.

ביוני 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, נותקו היחסים בין שתי המדינות, והשגרירות נסגרה. היחסים חודשו רק ב-1987, וברמה קונסולרית בלבד.

בדצמבר 1991 חודשו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות ואריה לוין מונה לשגריר ישראל במוסקבה. לאחר התפרקות ברית המועצות וכינון יחסי ישראל–רוסיה, הפך לשגריר ישראל ברוסיה. במקביל, פתחה רוסיה שגרירות משלה ברמת גן, שאחר מכן עברה לרחוב הירקון בתל אביב.

ראשי הנציגות לדורותיהם

מניין/מספר	שם	תקופת כהונה	הערות
ציר	גולדה מאיר	1948–1949	בדרג ציר
ציר	מרדכי נמיר	1950–1951	בדרג ציר
1	שמואל אלישיב	1951–1954	מונה לראש הנציגות בדרג ציר. בפברואר 1953, בעקבות ניתוק היחסים, נאלץ לעזוב את מוסקבה. לאחר חידוש היחסים חזר למוסקבה בדצמבר 1953 והגיש מחדש את כתב האמנתו. באוגוסט 1954 הועלה לדרגת שגריר לאחר העלאת דרג היחסים בין המדינות.
2	יוסף אבידר	1955–1958
3	אריה הראל	1959–1962
4	יוסף תקוע	1962–1965
5	כתריאל כ"ץ	1965—1967
בין 1967 ל-1991 לא התקיימו יחסים דיפלומטיים רשמיים
6	אריה לוין	1991—1992	ב-1990 מונה לקונסול כללי במוסקבה. עם חידוש היחסים הדיפלומטיים מונה לשגריר בברית המועצות, שחדלה בדצמבר 1991 להתקיים. מיכאיל גורבצ'וב לא הסכים לקבל את כתב ההאמנה שלו.^[1] בפברואר 1992 הציג כתב האמנה לבוריס ילצין, נשיא הממשלה הרוסית שירשה את ברית המועצות.
7	חיים בר-לב	1992—1994	נפטר ב-4 במאי 1994 במהלך כהונתו
8	עליזה שנהר	1994—1997
9	צבי מגן	1998—1999
10	נתן מירון
11	ארקדי מילמן	2003—2005
12	אנה אזרי	2006—2010
13	דורית גולנדר	2010—2015
14	צבי חפץ	2015—2017
15	גרי קורן	2017—2019
ממלא מקום	יעקב ליבנה^[2]	2019—2020
16	אלכסנדר בן צבי^[3]	2020—