רבי יצחק אבולעפיה (פני יצחק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אישיות רבנית ריקה

הרב יצחק אבולעפיה (ה'תקפ"ד, 1824 - ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910) היה דיין בטבריה ובדמשק, מחבר סדרת ספרי השו"ת "פני יצחק".

ביוגרפיה

נולד בדמשק[דרוש מקור] לרב משה אבולעפיה, בנו של הרב חיים ניסים אבולעפיה. אביו התאסלם לאחר שעבר עינויים קשים בעלילת דמשק ושימש בה כעד נגד היהודים (ראה שם). הוא עבר להתגורר עם סבו בטבריה ולאחר מכן בירושלים. למד בישיבות ירושלים, ובשנת 1842 (ה'תר"ב) עם מלאת לו 18 שנים התמנה כחבר בית הדין בטבריה ועבר להתגורר בה.

בשנת 1870 (ה'תר"ל) התמנה כרבה של דמשק. בדמשק היו לו מאבקים רבים עם עשירי קהילתו. ועם הרב גאגין.

בסוף ימיו חזר לירושלים. הוא נפטר ביום ראשון ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910, ונקבר בטבריה.

דרכו בפסיקת הלכה

פסק ההלכה שלו משנת 1904 שבו התיר לקראית להינשא ליהודי ב"קבלת חברות" (התחייבות לקיום ההלכה הרבנית) בלבד, בלי הליך גיור[1], עורר פולמוס גדול בעולם ההלכה ונתקל בהתנגדות קשה של רבני ירושלים הספרדים, בראשם של רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, רבי יעקב שאול אלישר ורבי אהרן בכור אלחדיף[2]. הרב יוסף ידיד הלוי מצפת העביר את תמיכתו לצד רבני ירושלים למרות שבתחילת הדרך פסק אף הוא להיתר[3]. הפולמוס הסתיים כאשר חזר בו גם הרב אבולעפיה מן ההיתר המעשי[4][5].

כתביו

סדרת "פני יצחק"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בסוף ספרו "פני יצחק" ח"ו
  2. דעות האוסרים מובאות בארוכה בספרו של האחרון, שו"ת "מפי אהרן", אבן העזר סימן כא.
  3. שו"ת ימי יוסף, ח"א אבן העזר סי' א.
  4. להרחבה על פרשייה זו, ראו: שלמה אליעזר מרגליות (עורך), גדולי ארץ ישראל על כת הקראים, ירושלים תשל"ה.
  5. הרחבה על הפרשה בקובץ "בין ניכור לאחוה" (מעמוד 23)
הקודם: רבנים ראשיים של דמשק הבא:
הרב יוסף דנא
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יצחק אבולעפיה (פני יצחק)29764369